בגדי השלום החדשים

אביגדור ליברמן החליט ליטול על עצמו את תפקידו של הילד בסיפור בגדי המלך החדשים ולצעוק "המלך עירום". תהליך השלום במתכונת הנוכחית הוא אחיזת עיניים, ללא קשר לסוגיית הבניה בשטחים. למרות שהערכת מצב זו היא נחלת רבים, מיד קמה הצעקה המסורתית על ממשלה שמדברת בשני קולות, לדבר בכפל לשון זו חייבת להיות פריבילגיה פלשתינית בלבד.

הפלשתינים עושים כל שביכולתם להציב תנאים מוקדמים על-מנת שהשיחות כלל לא יחלו ושניתן יהיה להטיל את אשמת כישלונן על ישראל. ישראל מצידה מציבה אף היא תנאים מקדימים כמו הכרה פלשתינית בהיותה מדינה יהודית תנאים שנועדו להביא לאותה תוצאה עצמה. הכול יודעים שהתהליך הזה נכפה על-ידי לחץ חיצוני ואינו עשוי במתכונתו הנוכחית להניב תוצאה חיובית. השר ליברמן מבטא בגלוי הערכה כללית שמטעמים שונים אין איש אחר מעיז לבטא אותה.

לדעתו של ליברמן לפיה לא ניתן לצפות להשגת הסכם כולל בטווח הנראה לעין וכי יש לנסות לחתור להסכם ביניים ארוך טווח [שסיכוייו גם הם אינם רבים] שותפים למעשה רוב שרי הממשלה וכל מי שעיניו בראשו. השקפה זו יכולה להתגלות כמקדמת את תהליך השלום ואינה בולמת אותו. ברור לכל בר-דעת שלא ייתכן הסדר כולל וסופי בלי השתתפות החמאס השולט לפחות ב-1/3 מהאוכלוסיה הפלשתינית, וזה מצידו לא יסכים לתת לגיטימציה להסדר כזה. אפילו יסכים החמאס שלא לפעול נגד המו"מ, הסכמה כזו תותנה במחיר שאבו מאזן והרשות לא יהיו מוכנים לשלם.

אבו מאזן אינו יכול לספק היום את הסחורה אפילו ירצה. הוא אינו בעל הסמכות המוסדית והמוסרית לחייב את העם הפלשתיני בהסדר קבע מחייב. רצונו של אבו מאזן לחמוק מהשיחות נובע מידיעתו את חולשתו ומאי-רצונו להגיע לנקודת קרע נוספת שתסתיים באלימות ושתסכן מה שנותר מסמכותה של הרשות הפלשתינית. מו"מ להסדר קבע כעת פירושו לקיים מהלך חסר אחריות שיסכן כל שהושג בשנים האחרונות בגדה המערבית. עדיף מכל הבחינות להמשיך ולהקים את המדינה הפלשתינית בגבולות זמניים וללא חתימה על הסכם כלשהו.

על-מנת להתחיל תהליך מדיני אמיתי חייבת להיות לפלשתינים הנהגה אחת בעלת סמכות המעוניינת בהסדר כולל. ניתן להגיע למצב זה רק לאחר חיסול שלטונו של החמאס בעזה וחיסול כוחו הצבאי, או שעלינו להמתין לפיוס פנימי בצד הפלשתיני. לצעד הראשון נדרש סיוע צבאי ישראלי ולא נראה שישראל ששה לכך לאחר "עופרת יצוקה" והביקורת הבינלאומית בעקבות המבצע. פיוס פלשתיני פנימי יושג כנראה בתוך כמה עשורים. בינתיים אולי יגיעו הפלשתינים בינם לבין עצמם להסדר ביניים ארוך טווח שיבטיח שקט במאבק הפנימי.

אביגדור ליברמן ביצע ספין קלאסי. לכן איני בטוח שהנאום לא היה מתואם ומתוכנן. בעת שמופעל על ישראל לחץ ברוטאלי להפסיק את הבניה ומנהיגיה מחפשים מוצא מהפלונטר, ניצל הוא את עמדתו ומעמדו החריג לומר כמה אמיתות לא נעימות, להציג עמדות נוקשות ולהבהיר דרישות עתידיות של ישראל ובכך הסיט את הדיון והכעס למקום אחר. אולי זה מרגיז אבל ייתכן שמדובר במהלך מבריק.

פוליטית אפשר להחליף את ליברמן על-פי דרישת עיתון הארץ, אבל צעד כזה מחייב את צירוף קדימה לממשלה וזו תגבה מחיר פוליטי שיחייב את הוצאתה של מפלגת העבודה לגמלאות. מבחינה מספרית העבודה + ישראל ביתנו = קדימה. מפלגת העבודה היא האחרונה שמעוניינת בהחלשתה של הקואליציה הנוכחית. בקואליציה חילופית מעמדה ייחלש עוד יותר - אם בכלל יימצא לה מקום.

השר ליברמן עשה שירות מצוין לממשלת ישראל וניתן להניח שהסערה המדומה תישכח בתוך יום יומיים. אם, מאידך, נתניהו באמת רוצה ממשלה חזקה ושוחרת שלום שתזכה גם לתמיכה בינלאומית וגם לתמיכה בימין, כל שעליו לעשות הוא להשתחרר ממפלגת העבודה ולצרף את קדימה לממשלה.