בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אפשר בהחלט לתקוף את התקשורת שעשתה מטעמים מהאנטי-סדר שעשתה משפחת שליט מול מעונו של ראש הממשלה
אסור לתקוף את נועם ואביבה שליט, מותר רק לחלוק עליהם. לעומת זאת, אפשר בהחלט לתקוף את התקשורת שעשתה מטעמים מהאנטי-סדר שעשתה משפחת שליט מול מעונו של ראש הממשלה. התקשורת העצימה את המסר בנוסח 'איך אתם מעִזים לחוג את הסדר כאשר גלעד בשבי חמאס, וניתן להצילו על-ידי כניעה טוטאלית'. אם באמת ובתמים מזדהים העיתונאים עם הגישה הזאת, היו צריכים הם להפציר בכל בית ישראל לוותר על עריכת ליל הסדר כל עוד גלעד שליט מוחזק בעזה. הם כמובן מכירים באבסורד שבבקשה הזאת, אבל כאשר היא מתמקדת במשפחת נתניהו גם האבסורד נהנה מהיגיון משלו. אולם מסתתר פה משהו יותר עמוק מההתנגחות הכפייתית במשפחת נתניהו (חרף אכזבתנו מנתניהו, עלינו להתקומם נגד הרוע שבדבר). מסר השבתת הסדר משדר שוב את אותו גל כניעה שבו התקשורת מבקשת להוביל אותנו. יותר מכל חג אחר, חג הפסח מבשר את הגאולה ואת התקווה שצוררינו גם בשעות הקשות ביותר לא הצליחו להכחיד. המסר הנגדי של השבתת הסדר הוא שאין תקווה, וחייבים להיכנע ראשית כול לחמאס ולאחר מכן לקוורטט וכו'. סדר הפסח לא מתיישב עם האסכולה הזאת, אלא אם - כמו חוגים יהודיים רדיקליים - הופכים אותו לחג החירות של מדוכאים אחרים ובראשם הפלשתינים. מצהלות החתנים בהכרזת העצמאות הפלשתינית הן רק פרק נוסף בתופעה הנפשית הזאת.
|
תאריך:
|
16/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
16/05/2011
|
|
עמיאל אונגר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אין זמן
|
19/05/11 19:44
|
|
מישהו צריך להתקין נוסח הבדלה למוצאי יום העצמאות, או לפחות איזה סוג של בשמים לנחם את הנפש לנוכח הפרידה הכל-כך חדה מהכחול-לבן והתרוממות הרוח ואהבת המדינה, ישירות לתוך האפור של מהדורת החדשות ותוכניות הסאטירה ("ספיישל מיוחד ליום העצמאות") ופרשנינו ציידי המומים והחסרונות של המדינה, שנראים להוטים כמו בארוחה שאחרי הצום. אני יודע שתפקידה של העיתונות לבקר ולחשוף ליקויים ולנשוך, אבל גם במדינות דמוקרטיות אחרות, ארה"ב למשל, יש עיתונות חוקרת ונושכת ומבקרת ובכל זאת בשורה התחתונה האזרח לא יוצא מזה בתחושה שהמדינה שלו מתפוררת והכול רקוב ומי יודע אם היא תגיע לשנה הבאה. בגלל זה - ותסלחו לי על הרגשנות - קשה לי להיפרד מיום העצמאות, היום האחד בשנה שבו מותר לחשוף את הסוד הביטחוני השמור שיש לנו מדינה משגשגת ומוצלחת, שיש לה המון הישגים, ושאנחנו אפילו אוהבים אותה.
|
|
|
למילים יש משמעות. את זאת יודע כל אחד, אבל לא כל אחד מפרש בדרך שווה את פשר המלים. אחרי אירועי פריצת גדר המערכת ברמת הגולן בגבול שבין ישראל לסוריה צריך להיות ברור לכל מי שעיניו בראשו, וגם לכל אלה שמטמינים את ראשם בחול כמעשה היענים, כי סיסמת המפתח המשמעותית ביותר להמשך קיומה של ישראל מורכבת מצמד המילים שאותו חרתו הפלשתינים על דגליהם - "זכות השיבה".
|
|
|
דמי ההבראה מוענקים לכל העובדים במשק והזכות לקבלם נובעת מכוח ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
|
|
|
יום הנכבה, תאריך יסוד מדינת ישראל, צריך להיות יום חרטה של הערבים על מעשיהם, יום של חשבון נפש לאן הובילה אותם דרך הרצח והשנאה. כאשר הם מתפרעים ביום הזה, הם מזכירים לנו את מעשיהם ומונעים כל סיכוי לפיוס. בששים שנות מלחמה נגד ישראל שבו הערבים לאחור בזמן שכל העולם התקדם. העולם עסוק בפתוח הרפואה והמדע והם עסוקים במעשי רצח בינם לבין עצמם וכנגד העולם. עמים עניים כמו בסין ובהודו הפכו למעצמות תעשיוות ולחלוצי הטכנולוגיה, ורק העמים הערבים שקועים בחולי ובעוני, בבורות ובעבדות.
|
|
|
הארכיון הנאצי בבד ארסון שבגרמניה התפרסם לראשונה בציבור בשנת 2007. סיקור שערכה בנושא תוכנית "60 דקות" של סי.בי.אי העלתה בי מחשבות עמוקות על הנאצים ומכחישי השואה.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
פעמיים הודעת בשבת - וכפחדן עלוב בשם "גורם מדיני בכיר" במקום להתייצב מול המצלמות - כי צה"ל יתקוף את רפיח גם אם תהיה עסקה כמובן, כדי שלא תהיה
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
|
מיכאל דבורין
זה לא לעניין להאשים את הרמטכ"ל. נתניהו הוא ראש הממשלה והוא מוביל את זה. צריך להפסיק את המשחקים בעניין הזה הייתכן שסינוואר מביס את נתניהו פעם אחר פעם מאז עסקת שליט? לדמיין את סינו...
|
|
|
לאוניד (ליאון) גרשוביץ
חשוב להבין ולהפנים - כי מדובר לא רק בדמיון (עד כדי זיהוי) אלא בהשפעה ממשית של האידיאולוגיה הנאצית על העולם הרעיוני של המזרח התיכון בכלל, ועל האידאולוגיה הפלשתינית מיסודה בפרט
|
|
|
תרצה הכטר
האופרמנים אינו מחדש הרבה בנוגע לאירועים ההיסטוריים עצמם מאז ינואר 1933 אבל סגנון הכתיבה הייחודי והמושך של הרומן מחייה את התקופה הידועה לשמצה בהיסטוריה היהודית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|