|
|
להכיר במעשים הנפשעים שביצע צה"ל? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אסור בתכלית האיסור לדבר עם גורמי טרור. מי שהביאו להירצחם של עשרות אלפי בני אדם חפים מפשע, ועוד תחת התואר "הצבא המוסרי בעולם" - ראויים לכל גינוי וחרם אפשרי. כשמדברים בעולם על הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, חשוב להבין כי עודנו איננו נמצאים בשלב מתקדם זה. ההכרה במדינה היהודית הינה רק שלב מתקדם, אותו יש לשקול תחת ההיבטים המודרנים הרלוונטיים, אך ורק בעת המתאימה לכך. ולא חלילה לנסות ולהקדים את ההיגיון, שכן ההיסטוריה הוכיחה שדילוגים ומעברים על שלבים קריטיים - דינם כשלון חורץ.
אחד השלבים היותר מוקדמים, הוא הכרה במעשיו הנפשעים אותם ביצע צה"ל, הן אלו מקיום הנכבה הפלשתינית, כלה בכיבוש 67, לצד האפרטהייד עליו התבססה הציונות הפולשנית. חשוב להבין, כי התעלמות מסבל עם אחר, וכן ניסיונות להכחיש ולהדחיק - תמיד ישאירו את הפצע גלוי ומדמם. לכן מן הראוי כי בטרם ידברו על "הסכמי שלום" - יבוצעו תחילה ניתוחי מונחים בסיסיים בהרבה. כמו למשל, על מה הויכוח בעצם? ומיהם האשמים?
הויכוח הראשוני אותו יש להעלות לדיון ציבורי, הוא האם באמת קיים צורך להכרה בארגון פולשני המשתמש בדרכים עוינות להשגת יעדים? ומהם בעצם אותם "דרכים עוינות"? דרכים עוינות הן בין היתר יכולות להיות למשל, מצור. שכן בסיס מדיני זה תמיד היה נחלת הפשיזם והטרור ההיסטורי.
צה"ל מפעיל מצור אדוק במשך למעלה משישה עשורים, נגד אזרחיה המקוריים של אדמה ערבית זו. כן, 'אדמה ערבית' זהו גם נתון עליו נוטים משום מה להתווכח במחוזנו. אדמה בה השפה המדוברת היחידה הייתה במשך אלפי שנים - ערבית. בין יהודים מוסלמים ונוצרים. פרט לשפה הארמית לה אין שום קשר לשפה העברית המודרנית.
אז מה היה לנו כאן עד עכשיו?
1. גינוי הטרור.
2. פלישת כוחות.
3. שייכות אדמה.
אלו הם שלושה מושגים אינטגרליים עליהם נכון לומר כי יש להעלותם לדיון ציבורי נוקב, בטרם יתנהלו שיחות סבב נושאים אותם הציבור הישראלי עודנו אינו בשל לכדי למידתם נכונותם ויותר מכך: חתירה לפתרונם.
והיום יש לחתור לכך יותר מתמיד, היום כשכל השיחות נכשלו. כשכל המשאים ומתנים התמוטטו בטרם נולדו. כשכל הניסיונות לחבר לקטלג ולייצר הוויה שונה - פשוט בלתי הצליחו, במשך עשרות שנות ציונות ישראלית, ולמעלה מ-120 שנות ציונות פולשנית.
ניתוח נכון וצודק של הנתונים המדוברים, יוכל ליצור מגמה אחרת בקרב תושבי המזרח התיכון. מגמה ובה לשם שינוי, מפעילי הטרור ייענשו במלוא חומרת הדין, וקורבנותיו יענישו את החוטאים, במסגרות בתי דין בינלאומיים. שכן הם ורק הם יוכלו לבצע דין מוסר וצדק.
