מה קרה במצרים? במצרים הייתה הפיכה צבאית, הצבא נטל את השלטון לידיו, עם מינימום שפיכות-דמים, תוך שהוא משתמש בצעירים כבשר תותחים. הם חששו שבנו של הנשיא יהיה פחות הוגן בחלוקה מסודרת של נכסי האומה לכיסיהם, אז היו חייבים להשתלט על מקורות הכסף טרם הנשיא פורש עקב מחלה קשה.
ואצלנו אותו דבר, יש חזירות רבה בשלטון, בכלכלה, בחברה. יש גם קשיים שונים, ביטחוניים, חברתיים, כלכליים, וחזירים גדולים מאוד שלא בשלטון. חזירי ענק, מציתים מדורות בכל מיני מקומות, חלקן "תופס", ואז הם מריחים ריח מהפכה אנרכיסטית באוויר, ומשתמשים בצעירים, בין בידיעתם ובין שלא בידיעתם על-מנת להתסיס את השטח, ועל-מנת לבצע מהפכה לא דמוקרטית לחלוטין (ההפגנות הן דמוקרטיות, המטרות לא דמוקרטיות, והמשלחים וההוגים הם לא דמוקרטיים, ממש כמו במצרים).
הם ניסו עם גלנט, והצליחו חלקית. הם מנסים על מנכ"ל
רשות השידור, ושם הם קרובים מאוד לשבור את הראש (ויש ודאי ניסיונות נוספים שאינני מודע להם). והם מנסים שוב, עם הרבה יותר עוצמה, והשאלה היא האם ניכנע להם? האם נרים דגל לבן? ואז אנשי ההון נבהלים, הם הרי צריכים להיות מקושרים היטב לכל שלטון, והם פוצחים בריקוד טוויסט על כל החתונות.
החשש של בעלי ההון מוצדק. ביבי נכנס והולך להיכנס באימ-אימא שלהם בכל הכוח. הם הפרו את אמונו - עם מחירי מוצרי הצריכה של האזרח הפשוט, המחירים הגיעו לרמה שלהם רק בגלל חוסר תחרות בשוק, חוסר תחרות אשר הסיכוי שיקרה מעצמו נמוך מהסיכוי לנחש 22 משחקים בלוטו (ובלוטו אין בכלל משחקים, ודאי לא 22).
אני חושב שביבי מרגיש שתקעו לו סכין בגב. הוא נרדם קצת בשמירה עליהם, מוסד ההגבלים העסקיים ודאי נרדם, או אולי הורדם, ואלה התחילו לחגוג "אחושלוקי" של חגיגה – וביבי ידוע כאחד שלא אוהב סכינים בגב.
ברמת הכלכלה הלאומית - שטייניץ מכה חזק בפינה אחת (גז), כחלון מכה חזק בפינה אחרת (חיתוך משמעותי בתעריפי העברת שיחות, הסרת החסמים למעבר בין נותני שירותים, טלוויזיה, אינטרנט, טלפון) - ועוד ידם וידה של ה
ממשלה נטויה – והכל בא מממשלה אחת, ממשלת נתניהו, הממשלה הכי סוציאליסטית שהייתה כאן אי פעם, והכי מודעת לחזירות, והכי מטפלת בה ללא מורא ופחד.
ויש שגיאות - יש שגיאות בנטל המס (הקלה רבתי על עסקים והכבדה רבתי על השכירים). יש שגיאות בהערכת עוצמת הכוחות השונים במשק. הסתמכות רבה מדי על סקרים, ללא יד ממש על הדופק. ויש מצב ביטחוני מעיק, ומצב בינלאומי מעיק, וכלכלה עולמית נעלמת.
ועוד צפויים לנו קשיים רבים. לא ירחק היום ותהיה חובה להעלות את הריבית. עם הריבית יעלו המשכנתאות, ואז יש חשש קריסה של צעירים משלמי משכנתה, פינויים, עודף של דירות, נחיתת מחירי נדל"ן, אובדן גב האשראי של הבנקים וחשש לקיומם, בד-בבד עם אובדן הגב הפיננסי של חברות הביטוח, הצגה שנייה של משבר 2008 באמריקה.
ואנחנו, במקום לשנס מותניים ולהתאחד, שורטים איש את רעהו, ואפילו כבר תוקעים סכינים. יש בעלי אינטרסים שדואגים לכך וחלקנו הרועש משחק לידיהם. אם בן-גוריון היה ראש ממשלה, היה כבר יוזם איזו תקרית בגבול, ואולי לא. כל התגרות יכולה להתפתח לאירוע מתמשך ובלתי נעים.
אני מציע לכולנו להקדיש שעה וקצת לסרט המצורף, סרט המציג לנו איך מחאת האוהלים הזו, ככל שתביא משהו, היא תביא את החלפת החזירים קיימים בחזירים הרבה הרבה יותר גדולים, המנסים לתפוס את השלטון בדרך של הפיכה אנרכיסטית במקום בקלפי.
