מותר כבר להודות - בסופו של דבר פינוי מגרון ביו"ש הפך למשחק 'תופסת' בין אנשי החוק למיניהם ו'אנשי הגבעות'. המאחז - שאת בנייתו אישר ראש הממשלה דאז,
אריאל שרון - והמספר המועט של חבריו, אולי אינם סיפור-כותרת, אלא בושה וחרפה למדינת ישראל.
לאחר מאבקים של שנים בבתי המשפט של ישראל, אותם מימנו משלמי המיסים הישראלים ותנועת
שלום עכשיו על כל שלוחותיה, תושבי מגרון פונו ומשחק ה'תופסת' הגיע לקיצו. עוד שטח אדמה שבאופן חוקי שייך לעם היהודי עומד עכשיו עירום ממתיישבים יהודים - עדות חותכת לכך שהיהודים לא מאמינים בכל ליבם שכל שטחי מדינת ישראל, מהנהר ועד הים, שייכים, חוקית, לעם היהודי.
תושבי מגרון עצמם התפנו מרצונם החופשי ובאופן מכובד - ועברו, בשלב ראשון, ליישוב עפרה. המקום הייעודי הסופי של מגרון יהיה בתיהם החדשים באתר 'גבעת היקב' הסמוך למגרון, שהוקם בעלות של עשרות מיליוני שקלים, אותם "תרם" משלם המיסים הישראלי.
הניצחון הערבי כזכור, בית-הדין הגבוה לצדק (בג"ץ) בירושלים פסק פסיקה שעוררה חילוקי דעות קשים, משפטיים ומנהליים, כי יש לפנות את המאחז מכיוון שהוא נבנה, לפי תביעות, ללא בסיס משפטי שניתן להוכחה, על קרקע ערבית-פלשתינית.
בתחילת השנה ביקשה המדינה ארכה לפינוי מגרון עד סוף שנת 2015, אך בג"ץ דחה בקשה זאת והורה לבצע את פסק דין הפינוי עד 4 בספטמבר 2012. גם עתירת התושבים, בימים האחרונים, לפני הפינוי, בה טענו, בהתבססם על ניירת קניין מוכחת, שהם רכשו, חוקית, את קרקעות יישובם, נפלה על אוזניים ערלות ונדחתה.
והנה לנו מלחמה שבה הערבים באמת מנצחים. בעוד שממשלת ישראל נאלצת לבצע את החלטת בג"ץ לפינוי ישוב שחבריו אינם נכללים בתנועת ה'ימין הקיצוני', אין איש בממשלת ישראל ובמערכת המשפטית שמעז לפצות פה ולנקוט צעדים דרסטיים נגד הבנייה הבלתי חוקית הערבית, המתקיימת במימדים עצומים לא רק ביהודה ובשומרון, אלא בכל רחבי הארץ. הערבים לא מצייתים למחוקקי ולחוקי מדינת ישראל. ישראל פשוט נכבשת באישור ממשלת ישראל ובגיבוי שופטיה.
שיפוץ משפטי אין להכחיש שהריסת היישוב מגרון ופינוי המספר הקטן של חבריו אינו סיפור גדול במיוחד, אבל זוהי בושה ענקית למדינת ישראל. זה פשוט בלתי נתפש כיצד ייתכן שבית משפט יכפה מדיניות על המדינה שאותה הוא אמור לשרת וזאת בשעה שאישים משפטיים בכירים בארץ, מעידים שהפורמט של בג"ץ במתכונתו הנוכחית הוא לא פחות מ"זוועה משפטית". זה בלתי נתפש, שבית המשפט גוזל את כוחה וסמכותה של הממשלה, שנבחרה על-ידי העם, וקובע וכופה את מדיניותו על המדינה נגד רצון העם. האין זאת תחילתה של עריצות?
המערכת המשפטית בישראל צריכה לעבור טלטלה מהירה. מדינת ישראל ואזרחיה רשאים לבחור את שופטיהם שכיום הם פקידים שנבחרו מטעם עצמם. ואם לא, האוטוקרטיה המשפטית, שהיא כיום דה-פקטו, תתחזק.
התגובה המתאימה לסיפור הפינוי הפתטי של מגרון, שעלה למדינת ישראל מיליוני דולרים מיותרים וגרם לתסכול ולכעס ציבורי מיותר, היא אך ורק שיפוץ חקיקתי של המערכת והשיטה המשפטית בישראל.
השתלטות מהירה הערבים-פלשתינים אומרים שוב ושוב, בגלוי וללא בושה, שהמאחזים הישראלים ביהודה ובשומרון הם רק תחילת דרכם לכיבוש הגליל, השפלה והלאה משם - לתל אביב-יפו ולחיפה. זה לא ייגמר בשטחי ה"מחלוקת".
אם בית הדין הגבוה לצדק של ישראל יעמוד לצד הערבים-פלשתינים ותומכיהם, כפי שהוא עושה כיום, מי יעמוד לצד הישראלים-היהודים?
ושעה לאחר שה"מלחמה" לפינוי מגרון באה לקיצה, השתלטות הערבים, אם ערביי ישראל או הערבים-הפלשתינים, על הגליל, הנגב, יהודה ושומרון הולכת ומתקדמת בקצב רב עם כל בית בלתי חוקי שנבנה ועם כל חלקת-אדמה שנגזלת מאדמות מדינת ישראל. האם אין זה הזמן להתעורר ולהביא שינוי משמעותי?