אני פונה אל רבבות צעירים וחיילי צה"ל שמסתכלים אליי כדוגמה אישית, ובגלל משחקים פוליטיים וספינים תקשורתיים עלול להיגרם נזק כבד לאחדות צה"ל. רבבות צעירים עלולים בטעות לחשוב שאני קורא לסרבנות, ולקחת דוגמה אישית מוטעית בעניין.
קודם כל העובדות: לא קראתי לסירוב פקודה. לא בראיון אצל
ניסים משעל, ולא בשום מקום אחר. אי פעם. 22 שנה אני משרת בצה"ל כלוחם וכמפקד. לחמתי בכל מערכות ישראל בתקופה זו, ואני שוב אומר: לא קראתי לסירוב פקודה. כל צופה אינטלגנטי שצפה בתוכנית הבין זאת.
אך בליכוד ובשדה הפוליטי עטו על דבריי, סילפו אותם, ויצרו דימוי כאילו אני קראתי לסרבנות ובכך פגעו באחדות צה"ל. הם העדיפו להרוויח שליש מנדט על חשבון אחדות צה"ל.
ביום חמישי דיברתי מדם ליבי ואינני מתנצל על דבריי. עם זאת, אני כרגע לא איש פרטי אלא מנהיג ציבור. ועכשיו אני אומר את הדברים בצורה הכי ברורה: פקודה לעקור מאדמתו כפר ערבי או כפר יהודי, היא פגיעה אנושה בזכויות האדם הכי בסיסיות, והיא מעמידה את החיילים בפני דילמה קורעת לב בין ערכי זכויות האדם מזה ובין ערך הציות מזה.
זו דילמה קשה מנשוא. אני מתפלל בכל ליבי שפקודה כזו לא תינתן עוד לעולם.
אבל בשורה התחתונה אם כלו כל הקיצים, אני אומר באופן ברור: חייל צה"ל חייב למלא את פקודות הצבא. נקודה.
על ראש הליכוד בוער הכובע: העיסוק של הליכוד, ערב הבחירות, בשאלה האם חיילים יגרשו יהודים מביתם אומר הכל: הליכוד עם שותפות משמאל, עלול להמיט עלינו הינתקות נוספת.
אני קורא לראש ה
ממשלה נתניהו להבהיר האם ממשלה בראשותו תקבל החלטה לחזור בה מהסכמתו למדינה פלשתינית, או שהוא מתכוון לעקור מתיישבים מביתם שוב?
אדוני ראש הממשלה,
בנימין נתניהו: כן או לא. כן או לא?
אנחנו נהיה מפלגה גדולה ומשמעותית כדי למנוע מצב שבו חיילינו יעמדו שוב בפני דילמות לא-אנושיות שכאלה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
