תפקיד שר האוצר הוא כנראה עיסוק צדדי מבחינתו של
יאיר לפיד. עיסוק שולי שגורם לו נזק במקום היחיד שחשוב לו באמת: דעת הקהל. לכן הוא מחפש פתאום כל דרך אפשרית כדי לברוח מהתפקיד, או לפחות ממקצת מן המטלות הכרוכות בו.
"לא באנו לממשלה כדי לתקן את המדיניות הכלכלית של הממשלה הקודמת", הכריז לפיד ואיים לפרק את הממשלה הטרייה בשל המחלוקת על גיוס החרדים. כעת הוא מבטל את נסיעתו לפגישת שרי
OECD בפריז, המתקיימת מחר ומחרתיים (29-30.5.13), בשל אותו משבר.
לפיד שכח שהוא קודם כל שר ורק אחר-כך יו"ר מפלגה. חובותיו המיניסטריאליות קודמות לתפקידיו הפוליטיים. אם הוא צריך לייצג את ישראל במפגש בינלאומי חשוב - הוא חייב להיות שם, אלא אם כן ענייני מדינה חשובים אחרים מונעים זאת. ענייני מדינה, לא ענייני מפלגה. ישראל עמלה שנים רבות עד שהצטרפה ל-OECD, ישראל זקוקה לקשרים בינלאומיים - ולפיד נשאר בארץ כדי לטפל ב"שוויון בנטל". כאילו שאין תקשורת בין ירושלים לפריז, וכאילו שיקרה משהו אם הדיון בנושא יידחה ביום וחצי.
זה מצטרף כאמור למשבר המלאכותי שחולל לפיד. יש מחלוקת בוועדת פרי - ותוך פחות מיממה מודיע לפיד שהוא מוכן לפרק את הממשלה. והוא גם מבהיר מה סדר העדיפויות שלו: כלכלת ישראל - במקום השני; גיוס החרדים - במקום הראשון. הבור של 40 מיליארד שקל בתקציב - במקום השני; כמה אלפי חרדים - במקום הראשון. וזה, אגב, אחרי שמשרד האוצר בראשותו של לפיד קיצץ חלק מן התקציב המיועד לקליטת חרדים בצה"ל.
אין ספק שלפיד קפץ על המחלוקת בוועדת פרי כמוצא שלל רב, כדי להסיט את האש מהמדיניות הכלכלית שלו. וזו לא הפעם הראשונה. כאשר ספג לפני מספר שבועות ביקורת קשה על הקיצוץ המתוכנן, הוא רץ לכנסת והשתלח בחרדים. ועכשיו, שלושה ימים לפני העלאת המע"מ שתפגע בכל כיס ובעיקר בשכבות החלשות, הוא עושה זאת שוב. ומי יודע: אולי לפיד באמת מחפש את המשבר שיאפשר לו לעזוב את תפקיד שר האוצר, בו הוא מציג מדי יום שילוב של חובבנות והולכת שולל.
השוויון בנטל הוא דבר חשוב, אם כי כפי שהראיתי כאן - הטיפול בו מפספס לחלוטין את הנקודה המרכזית. אבל הוא לא סיבה לכך ששר האוצר יזניח את חובותיו הציבוריות והלאומיות. אלא אם כן מבחינתו של לפיד התמונה הפוכה. ואם כך הוא - שיעזוב את משרד האוצר בזה הרגע ויפנה את המקום למי שיקח את התפקיד ברצינות הראויה.
