רוקדים על שתי החתונות

ההחלטה שנפלה בפרקליטות המדינה בדבר הגשת הודעה לבית המשפט העליון, בכוונה להגיש, בעתיד, בקשה מפורטת להגשת ראיות נוספות בערעורים שהגישה בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות, הינה הליך משפטי חריג.

כדבר שבשגרה מוגשות לבתי-משפט בישראל, ובכלל זה לבית המשפט העליון, בקשות מבקשות שונות, בתחום הפלילי, בתחום האזרחי ובתחומי משפט אחרים. ככלל אין מוגשות הודעת לבתי-משפט מטעם צדדים, אלא אם נדרשת הגשתם מיוזמת בית המשפט, או שעה שדרך הגשת בקשה בעניינם, אינה מתאימה.

לא ניתן לקבוע, בכל הכבוד הראוי, כי בעניין הערעור התלוי ועומד שהגישה הפרקליטות על פסקי-הדין בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות (לאחר שנמחקה שולה זקן מערעור זה), לא ניתן להגיש בקשה להגשת הראיות החדשות שהושגו לאחר הסדר הטיעון שנחתם עם שולה זקן. היפוכם של דברים הוא הנכון. דווקא עתה, הוא הוא המועד הנכון להגיש בקשה זו, מיד כשנתגבשו הראיות לאחר מסירת הודעתיה המאוחרות של זקן במשטרה ועם הבשלתן כראיות הניתנות להגשה כראיות מטעם הפרקליטות, במסגרת הרחבת הטיעון בערעור אולמרט.

דומה שפרקליטות המדינה מבקשת "לרקוד על שתי חתונות", בו זמנית, נוכח השלב המתקדם בו מצוי הדיון בערעור אולמרט בעליון והעובדה, כי בכל יום ויום יכול בית המשפט העליון להוציא מלפניו פסק-דין בערעור זה. בפרקליטות המדינה מבקשים - למעשה ובפועל - ל"אותת" לבית המשפט העליון, כי מוטב שיימנע מלתת פסק-דין בערעור אולמרט, שכן צפויה ועומדת להיות מוגשת לו בקשה להגשת ותוספת ראיות בערעור אולמרט, בעתיד.

לא בטוח ששופטי בית המשפט העליון יאהבו הדרך המשפטית בה נקטה פרקליטות המדינה בערעור אולמרט והניסיון להעמידם בפני עובדות גמורות. בתי-המשפט בכלל, ובית המשפט העליון, על אחת כמה וכמה, הינם סוברניים בכל הקשור להתנהלותם, במיוחד לאחר שתם שלב הגשת הראיות והטיעונים והשופטים שוקדים ושקודים על מלאכת כתיבת פסק-הדין. ערעור אולמרט טורחים, לא פחות מחמישה שופטי בית המשפט העליון, על מלאכת כתיבת פסק-הדין בערעור. לא בטוח שהם יאהבו ניסיון זה להתערב במלאכתם, בין אם הוא מגיע, באמצע דברים ובין אם הוא בא, לקראת סופם של דברים.

הגשת הראיות החדשות מטעם פרקליטות המדינה, במסגרת ערעור אולמרט, כוללת ראיות שבכתב והקלטות. אולמרט, ככל נאשם וגם/או ככל מי שהוגש נגדו ערעור בהליך פלילי, זכאי ליומו בבית המשפט. זכות זו כוללת בחינה של הראיות הנוספות שמבקשת פרקליטות המדינה להציגן בערעור, להתנגד להם ואף לנסות ולפסול אותן וגם/או חלק מהן. במצב דברים זה צפוי להתקיים, בענייננו אנו, על דרך ההשאלה כמובן, מעין "משפט זוטא", במסגרתו תיבדק כשירותן וקבילותן של הראיות החדשות שמבקשת פרקליטות המדינה להגיש בערעור זה.

לא בטוח, לחלוטין, כי שופטי הערכאה הגבוהה ביותר, יסכימו כי יהפכו אותם לבית משפט השומע ובוחן ראיות, בשבתו אלי מדין כערכאה ראשונה. עצם מהותו של בית המשפט העליון הינה לישב לדין כבית משפט לערעורים ולא כבית משפט של ערכאה ראשונה הקובע בקבילותן וכשירותן של ראיות המובאות בפניו. עם זאת ייתכן ששיקולי מדיניות משפטית, יביאו שופטי בית המשפט העליון לחרוג מתפיסת עולם זו. ימים יגידו. בינתיים "שמח בעיר". לא משעמם בכלל ואין רגע דל.