הצבעה גלויה על זהותו של הנשיא הבא

ראוי ומכובד לקיים את ההצבעה הצפויה לתפקיד נשיא המדינה כהצבעה גלויה. אין סיבה להסתיר את הדעה ואין סיבה להסתתר בעת ביצוע ההצבעה. חשוב ומוצדק לתבוע מהמצביעים, 120 חברי הכנסת, לעמוד למשפט הציבור. מוראו של מי מצדיק להותיר את ההצבעה חשאית? אימתו של מי מהלכת את אימיה על מי מהמצביעים באופן שיש בו כדי להותיר את ההצבעה חשאית?

רום המעלה של ממלא המשרה ויוקרת מוסד הנשיאות מצדיקה ולטעמי אף מחייבת הצבעה גלויה, שתועבר בשידור ישיר, כדי שציבור אכן יראה וישמע את זהותם של קוראי הקולות.

חשבונאות וסכינאות

עדיין לא מאוחר לבחון אפשרות קיומה של הצבעה גלויה. הצבעה כזאת תכבד את שני המוסדות - את כנסת ישראל ואת מוסד הנשיא. היא תהיה ביטוי חזותי מוחשי לכוחה של הדמוקרטיה, של חופש ההצבעה במשמעותו העמוקה והאמתית. מי שהצבעתו תהיה אות וסימן לחשבונאות ולסכינאות יידע כי כך היא תיראה וכך תישמע וכך תיחשב. מי שאין לו מה להסתיר או עם מי לבוא חשבון בלאו הכי לא יתנגד שההצבעה שלו תהיה חשופה וגלויה.

ימים אחדים לפני סגירת הרשימה ההולכת ומתארכת של מי שמעמידים עצמם כמועמדים לבחירה, מתגברת עומת התיעוב מהאופן שבו מתנהלת המערכה. אי-פשר שלא לחוש שאט נפש ולסלוד מהאופן שבו מנסים לסכל את מועמדותם של אנשים, לערער על עצם הלגיטימיות של מועמדותם, ולהציגם כאנשים לא ישרים, נכלוליים, חסרי יושר ויושרה ובמקרה של אחד מהם - כחשוד במעשים שנמצאים בשטח האפור שבין הבלתי מוסרי לבין הפלילי.

סביר אף להניח, כי ההצעה שמוצעת כאן כלל לא תישקל. היא ודאי לא תעלה לדיון. לרבים מחברי הכנסת יש מה להפסיד אם ייראו בקלונם, בשעה שיצביעו עבור מועמד אשר אילו היו מתירים לעצמם חופש הצבעה מלא, מהותי ואמתי, לא היו מצביעים עבורו. לעליבות מדינת ישראל.

(במאמר מוסגר חשוב לציין, כי בהקשר הבחירות ראוי להידרש לסוגיה הנלווית עליהם כאקורד צורם: מותר ואפשר להתווכח על עצם קיומו של מוסד הנשיא. לגיטימית היא דעה הדוגלת בביטולו. אבל כאשר הצעה כזאת יוצאת מבית מדרשו של ראש הממשלה, בניימין נתניהו, היא נגועה בדופי. היא פסולה מהותית ומוסרית. המניע שלה שקוף מכדי שהיא תיתפס, עניינית, כדעה לגיטימית. הצעתה נועדה לסכל את מינויו של מי שמסתמן כבעל הסיכויים היותר טובים להיבחר - ראובן ריבלין).