בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
אני פונה גם לראש הממשלה העתידית ואומר לו שמפלגת רע"ם נכנסה לקואליציה כדי שתהיה שחקן לגיטימי בפוליטיקה הישראלית. היא מימשה את הזכות האזרחית להיות גורם משפיע לטובת האזרחים הערבים. היא עשתה בעיניי צעד אמיץ כדי לשרת את החברה הערבית בתוך מדינת ישראל. אני מבקש מראש הממשלה העתידי ומהשרים הבאים להמשיך ולקיים את ההחלטות שהממשלה הקודמת קיבלה
בסם אללה א-רחמן א-רחים. כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני יאסר חוג'יראת, בן של מחמוד, זכרונו לברכה, ופטמה, שתיבדל לחיים ארוכים; נשוי לאבתיסאם, ואבא לשישה ילדים, אסיל, ד"ר סאג'ה, הדיל, מחמוד, אדם וריתאל; בן לשבט חוג'יראת, המתגורר בכפר הערבי הבדואי ביר אל-מכסור אל-מקמאן. חלק מהשבט גר לפני קום המדינה בהר אל-דהרה, ליד כפר כווכב אבו אל-היג'א, באזור משגב.
לפני שאתחיל את נאומיי, אני אספר לכם, ברשותכם, קצת על עצמי. אני בן 56 - עוד מעט 57, בדצמבר - בוגר האוניברסיטה העברית בתואר ראשון בביולוגיה, תואר שני בביוכימיה ותואר שלישי בגנטיקה - גנטיקה של האדם, ולא גנטיקה של הצמחים, אז אני מכיר את הדנ"א שלכם. בשנת 1975 סיימתי פוסט-דוקטורט במכון המלכותי באנגליה, מה שנקרא Imperial Cancer Research Fund (ICRF); הקמתי וניהלתי במשך 11 שנים את המעבדה לגנטיקה מולקולרית בבית חולים העמק. עבדתי כממונה להקמת המעבדה לשבבים גנטיים בבית חולים כרמל; ראש מינהלת המחקר בבית חולים זיו בצפת. בשנתיים האחרונות ניהלתי מעבדה לבדיקת קורונה, נבחרתי לראשות המועצה המקומית בין השנים 2008 ל-2013. במשך שלוש שנים התמניתי למנכ"ל חברת אלפנאר, שהקימה וניהלה את מרכזי ריאן ליישוב החברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בתעסוקה.
חבריי חברי הכנסת, כפר ביר אל-מכסור הוא כפר שקט ותושביו מלח הארץ. ב-6 בינואר 2021, ביום שמשי שבו יצאה קבוצת ילדים בגילי ארבע עד חמש לשחק במשחקיה בכפר - דבר שנדיר למצוא ברוב היישובים הערביים - הילדים שיחקו, היו מבסוטים, עד שנחת כדור מרובה אם-16 בראשו של עמאר חוג'יראת בן הארבע ורצח אותו. המדינה כולה הזדעזעה מהרצח הנורא הזה. התפללתי שהרצח של עמאר יהיה הרצח האחרון, אך לצערנו הרצח בחברה הערבית נמשך והצטרפו לרשימה עוד מקרים של רצח ילדים; לא מזמן בג'סר א-זרקא ולפניו בכפר כנא. החברה הערבית מותקפת בטרור אזרחי, וחובתנו לטפל בו בדחיפות. הטרור האזרחי הוא איום על כולנו - על הילדים, הנשים והגברים. הטרור האזרחי לא מבדיל ולא יבדיל בין דת, גזע ומין. אין חסינות לאף אחד.
התחלתי את נאומי בסיפור המזעזע של עמאר כדי להזכיר לכל אזרחי המדינה בכלל, ולחברי הכנסת העשרים-וחמש, כי החברה הערבית מדממת. בכנסת העשרים-וארבע מפלגת רע"ם החליטה להיות חלק מהפתרון ולא לשבת על הגדר. כפועל יוצא להחלטה זו, רע"ם הצטרפה לקואליציה - צעד פוליטי תקדימי והחלטה היסטורית אמיצה. רבים, גם יהודים וגם ערבים, בירכו על צעד זה וראו בו את התקווה לחיים משותפים, ורבים התנגדו והסיתו נגד רע"ם.
רע"ם, באחריות גדולה, החליטה לשים את האתגרים של החברה הערבית והאזרחים הערבים בישראל בראש סדר העדיפות, ובראשם טיפול בפשיעה ובאלימות, מצוקת הדיור, הכרה בהסדרת היישובים הלא-מוכרים בנגב, שיפור ברמת החינוך ורמת החיים בחברה הערבית. רע"ם קידמה תוכנית חומש להגברת האכיפה, המאבק בפשיעה ובעבריינות מאורגנת וחיזוק הביטחון האישי והקהילתי. את פעולותיה התחלנו לראות בשנה האחרונה. יש מי שיגיד שהתוכנית לא הצליחה, נכשלה, אבל בדיקה מקצועית של המספרים הראתה שאכן יש ירידה בתופעת הפשיעה והאלימות, ובמיוחד במקרי הרצח. הרי כל האדם הוא עולם ומלואו.
חבריי חברי הכנסת, שאלתי היא האם נצליח לתת אופק לצעיר הערבי לעתיד יותר טוב? אני רואה בתפקיד שלי כשליחות לשרת את החברה הערבית באופן אישי, ואת כל האזרחים באופן כללי, בנגב, במרכז, במשולש, בגליל ובערים המעורבות. אני רוצה לפעול בכל כוחי יחד עם כל חבר כנסת או מפלגה שרואה לנכון לתת תקווה לציבור הערבי. רוצה שלכל צעירה וצעיר ערבים תהיה היכולת לבנות בית, לקנות דירה, לעבוד בתעסוקה מכבדת, עם שכר המאפשר חיים בכבוד, ושתהיה להם האפשרות להקים משפחה וליהנות מהחיים.
כראש מועצה לשעבר ומנכ"ל אלפנאר, שהקימה וניהלה את מרכזי ריאן לשילוב החברה הערבית בתעסוקה, אני מכיר היטב את הצרכים. היום יש מחסור במגרשים לבנייה בכל היישובים הערביים בארץ כתוצאה מחוסר קרקע מוצעת לבנייה, ואני אתן דוגמה. בכפר אבטין, כפר ערבי בדואי הנמצא במחוז חיפה השייך למועצה אזורית זבולון, היה לאחרונה שיווק של מגרשים. עלות מגרש של 400 מטר היא כ-1.2 מיליון שקל. צעיר נורמטיבי בכפר אבטין משתכר משהו כמו 7,500 שקל. חישוב קטן - המשמעות היא שצעיר מכפר אבטין צריך לעבוד מעל ל-13 שנים כדי לקנות מגרש, וכל זה מבלי שיתחיל לבנות בית. הקושי בהשגת דיור מביא לתסכול אצל הצעיר הערבי ומכאן הדרך לעולם הפשע קצרה מאוד. זה לגבי הבנייה.
מה עם תעסוקה? כמי שמכיר את הנתונים, הרבה אקדמאים מובטלים - מורים, רופאים שאין להם מקום להתמחות ועוד הרבה דוגמאות. אין מקומות תעסוקה זמינים בטווח של 30 קילומטר. כמעט ברוב היישובים הערביים אין אזורי תעשיה ומסחר. זה גורם מאוד משמעותי לאבטלה בחברה הערבית בכלל ובקרב נשים ערביות בפרט. בנוסף, עוד דוגמה: אחוז המועסקים בחברות ממשלתיות כמעט שואף לאפס. אציין כאן שהצלחנו, רע"ם, יחד עם הקואליציה בכנסת העשרים-וארבע, להביא תוכנית כלכלית, תקאדום, הנותנת פתרון לכל הסוגיות שהעליתי. את הניצנים של התוכנית התחלנו לראות עכשיו.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
הגעתי לכאן כדי לקדם את הנושאים הללו למען החברה הערבית, ולדעתי זה צריך להיות האינטרס של כולנו בבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, ימין, מרכז ושמאל. אני מדבר על אינטרס לאומי, שצריך לשים אותו בראש סדר העדיפות. חברי הכנסת הנכבדים. אנחנו חיים יחד, אחד ליד השני, אחד בתוך השני. הגיע הזמן שנשלב כוחות ונעבוד יחד למען כולם, כדי שיהיה טוב לכולם, ערבים ויהודים. לכן חשוב גם לשמור על מרקם היחסים בין שתי החברות.
מכאן אני פונה - הוא לא נמצא כאן אבל אני פונה גם לראש הממשלה העתידית ואומר לו שמפלגת רע"ם נכנסה לקואליציה כדי שתהיה שחקן לגיטימי בפוליטיקה הישראלית. היא מימשה את הזכות האזרחית להיות גורם משפיע לטובת האזרחים הערבים. היא עשתה בעיניי צעד אמיץ כדי לשרת את החברה הערבית בתוך מדינת ישראל. אני מבקש מראש הממשלה העתידי ומהשרים הבאים להמשיך ולקיים את ההחלטות שהממשלה הקודמת קיבלה, במיוחד תוכנית תקאדום - 550, תוכנית מיגור הפשיעה - 549, ושאר התוכניות הממשלתיות. כמו-כן, אני מבקש לשמור על סטטוס-קוו במסגד אל-אקצה ועל קדושת המקום, ולהרחיק כל גורם פרובוקטיבי קיצוני שמוביל או יוביל להסלמה בירושלים ובכלל אולי בכל הארץ.
בסוף, כדי שיהיה טוב לכולנו וכדי שנזכה לשקט, הגיע הזמן גם לקדם ולסיים את תהליך השלום עם הפלשתינים.
"בני אדם! אנחנו בראנוכם מאיש אחד ומאשה אחת, ונפרידכם לגויים ולשבטים למען תאהבו איש את אחיו; והירא את ה' הוא הטוב מכם, כי אלוהים שומע כל ומביט אל כל". כאן אלוהינו מזכיר לנו שהוא ברא אותנו זכר ונקבה ועשה אותנו שבטים ועמים להכיר ולהשתלב ביחד. הטוב מבינינו הוא הישר, ואלוהים מודע לכל. במשנה נאמר: רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלושה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום. לפי זה, השלום הוא אחד מהיסודות שעליהם העולם עומד; בלי שלום העולם, חס וחלילה, ייחרב. זאת העת לזנוח את דרך האלימות הפוליטית והפגיעה בחפים מפשע. זאת העת לפנות אל דרך השלום וקדושת החיים של כל בני האנוש. אנחנו חפצי חיים ונפעל כדי להביא לפיוס בין שני העמים בהתאם לחזון שרע"ם מאמינה בו, חזון של שלום, ביטחון אישי, שותפות וסובלנות.
במעמד זה אני רוצה לומר לכל מי שתמך ומי שלא בנו. ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני אעבור לערבית [נושא תרגום לערבית של הדברים שאמר]. תודה לכולם על ההקשבה.
הוועדה המיוחדת לדיון בהצעות לתיקון חוק-יסוד: הממשלה (שר נוסף במשרד וכשירותם של שרים) בראשות ח"כ קרעי אישרה את מיזוג הצעות החוק. 9 ח"כים תמכו מול 7 ח"כים שהתנגדו.
במשטרת ישראל פנו לערוץ כנסת בדרישה להסיר מהרשתות החברתיות קטע מתוך נאומו של השר לביטחון הפנים היוצא, עמר בר-לב, שבו חשף מידע ממסמך ביטחוני מסווג. בדיון בנוכחות המפכ"ל קובי שבתאי והשר המיועד לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן-גביר, חשף בר-לב מסמכים סודיים, לפיהם היועמ"ש גיבה אותו וחשף התנהלות ספציפית של השב"כ מהר-הבית, כדי לאשר את טענתו.
בן-גביר הגיב: "בינגו, מוכיח שצדקתי, היועמ"ש הכריע לטובת השר וקבע שהשר צריך להכתיב. זה מה שאני אומר, היועמ"ש גיבה את בר לב מול המפכ"ל ואמר שהוא בעל הסמכות".
השר לביטחון הפנים עמר בר לב אישר לח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית לבקר את העצור המנהלי היהודי אלחי כרמלי. כרמלי נשלח למעצר מנהלי לפני כחמישה שבועות, וצפוי להיות בו למשך ארבעה חודשים.
מליאת הכנסת תחדש את ישיבתה מחר (ה') בשעה 09:30 לסיכום והצבעה על הצעת החוק המבטלת את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. ההצבעה לא תתקיים לפני השעה 10:00.
המליאה יצאה להפסקה בדיון בקריאה ראשונה בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 52) מספר חברי הכנסת הנדרש להתפלגות סיעה, התשפ"ג-2022 של ח"כ יואב קיש וחנוך דב מילביצקי, לפיה תבוטל האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם.
ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הצ"ח מספר חברי הכנסת היכולים להתפלג מסיעה ▪ קיש: אנחנו לא הולכים לנהוג בנקמנות פוליטית כמו בכנסת הקודמת, אלא בצדק ▪ מאיר כהן: החוק הזה מיותר, צר לי על החולשה שמשדר ראש הממשלה
משה גפני, ארבל אסטרחן, זאב אלקין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק הכנסת (תיקון - מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), התשפ"ג-2022 של חברי הכנסת יואב קיש וחנוך דב מלביצקי. במסגרת ההצעה, מוצע לבטל את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. בהתאם, לצורך התפלגות תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה.
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה (יום ד') העברה של 50 מליון שקלים עבור שיפוץ ופיתוח כביש 437 ממחסום חיזמה לכיוון יישובי בנימין ביהודה ושומרון.
ח"כ אוהד טל: "פיתוח הכביש יתקן שנים של היעדר תיקצוב ועתיד להביא לשיפור איכות החיים בבנימין עם העמדת עורק תחבורה ראשי ראוי בכניסה הצפונית לירושלים לטובת שגרת החיים של תושבי בנימין"
יו"ר הוועדה ח"כ שלמה קרעי בפתח הדיון בהצ"ח כשירותם של שרים: "הפירוש ההכרחי לפיו אדם רשאי לכהן כשר אם לא ריצה עונש מאסר בפועל לא מקובל על היועמ"שית ולכן אנחנו כאן כדי להבהיר זאת ולשלול פרשנות מוטעית; אם זה לא מוצא חן בעיני מאן דהו, שיתכבד לרוץ לכנסת ואם ייבחר יוכל לשנות את החוק. מרגע שהחוק חוקק דעתו לא נחשבת יותר משל כל אדם מן היישוב או של ח"כ מהאופוזיציה".
"גם אם הפרשנות האחרת קרובה לאמת, אנחנו מתקנים את החוק כפי הנראה בעינינו ראוי" - כך אמר @shlomo_karhi היום בפתח הדיון בעניין החוק לעניין @ariyederi, והוסיף: "אם זה לא מוצא חן בעיני מן דהוא, שיתכבד לרוץ לכנסת" pic.twitter.com/xvWVw2IDuY
על הצעת החוק אמר: "עצם השינוי הדקלרטיבי יהווה אמירה, שתפגע במערכת היחסים המורכבת והיומיומית בין השוטרים לאזרח. מיליוני מפגשים שיצבעו בגוון אחר בעצם האמירה ושינוי הפקודה ▪ בן-גביר: "זו פקודה שמנוסחת מקום המדינה. נודה על האמת אם לא היה מדובר באיתמר בן-גביר הייתם אומרים כל הכבוד"
בן-גביר והמפכ"ל. הצעה שעשויות לה השלכות דרמטיות [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ בפתח הדיון בהצעת החוק הפרטית שהגיש ח"כ איתמר בן-גביר, המבקשת להפקיד בידי השר הממונה את ניהול המשטרה והפעלתה: "בחנתי ולמדתי את הנושא לעומק ובהשוואה בינלאומית. אנו באים לתקן לקונה של שנים, ניסינו, אך בעבר לא היה לנו רוב בכנסת. המודל הזה עובד במדינות דמוקרטיות אחרות ולמרבה הפלא המפכ"ל לא התפטר ולא קמו שם מיליציות . הנושא צריך להיות מוסדר בחוק."
ח"כ אופיר כץ, נבחר (יום ד') פה אחד לתפקיד יו"ר הוועדה ואמר: "תודה על האמון, הצעת החוק מעוררת דיון ציבורי רחב, נקיים דיונים מעמיקים נלמד את הנושא ונשמע את כל הצדדים. אנחנו עושים מהלך חשוב לטובת מדינת ישראל".
הפטור ניתן להעצ"ח חוק יסוד: הממשלה (תיקון - שר נוסף במשרד) של ח"כ שמחה רוטמן וניסים ואטורי; הצע"ח יסוד: הממשלה (תיקון - כשירותם של שרים), של ח"כ משה ארבל והצע"ח הכנסת (תיקון - מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), של ח"כ יואב קיש וחנוך דב מילביצקי
קיש. דחה את בקשות הרביזיה [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
מליאת הכנסת אישה את המלצת הוועדה המסדרת בדבר הקמת ועדות מיוחדות. לפי המלצת הוועדה, תוקם ועדה מיוחדת לדיון בשתי הצעות חוק היסוד. הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - שר נוסף במשרד) של ח"כ שמחה רוטמן וניסים ואטורי. והצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - כשירותם של שרים) של ח"כ משה ארבל. בוועדה יהיו 17 חברים. יו"ר הוועדה יהיה ח"כ שלמה קרעי. בהמלצה זו תמכו 61 חברי כנסת מול 52 שהתנגדו. בנוסף, המליצה הוועדה להקים ועדה מיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות) של ח"כ איתמר בן-גביר. בוועדה יהיו 13 חברים. יו"ר הוועדה יהיה ח"כ אופיר כץ. בהמלצה זו תמכו 61 חברי כנסת מול 52 שהתנגדו.
יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, המיועד לכהן כשר לבטחון לאומי הגיב על דברי מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, ואמר כי חבל שהתיקון לפקודת המשטרה לא עבר בתקופת כהונת אלשיך.
"הוא היה מתפטר והיינו חוסכים את הנזק האדיר שגרם למשטרה בתפקידו. עד היום הנזק בהפקרת בטחון הציבור ניכר ואת כשלונו הוא מנסה לכסות בהתקפה תקשורתית, במקום להכות על חטא. לא שכחתנו שאלשיך ריגל אחרי אזרחים, עסק בתפירת תיקים, היה מפכ"ל כושל, ובדבר הכי חשוב הוא לא טיפל, בביטחון ברחובות. תיקון הפקודה מאפשר לשר להתוות את המדיניות, את העקרונות ואת הכללים, הדברים הללו לא התקיימו בתקופת אלשיך ולכן המשטרה נראתה כפי שנראתה", אמר.
רוני אלשיך תוקף את חוק הסמכויות שיעניק לאיתמר בן-גביר שליטה רבה יותר על המשטרה וטוען כי המהלך יוביל לירידת האמון הציבורי במערכת אכיפת החוק ▪ "התוצאה תהיה עוד אלימות ופחות ביטחון אישי"
אלשיך. "נהיה פה באנרכיה" [צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
השר המיועד לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן-גביר ומפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי הגיעו (יום ד', 14.12.22) לדיון בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אופיר כץ בנושא תיקון הצעת החוק לפקודת המשטרה. הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות) התקבלה אמש בקריאה טרומית ברוב של 61 חברי כנסת מול 53. על-פי הצעת החוק - המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, ואילו המשטרה תהיה נתונה למרות הממשלה. כמו-כן האחראי על התקציב השנתי של המשטרה יהיה שר ויסוכם בסעיף תקציב נפרד.
הוועדה המסדרת בראשות ח"כ יואב קיש העניקה פטור מחובת הנחה (הקדמת הדיון) בקריאה טרומית לשלוש הצעות החוק: הצע"ח יסוד: הממשלה (תיקון - שר נוסף במשרד) של ח"כ שמחה רוטמן וניסים ואטורי; הצע"ח יסוד: הממשלה (תיקון - כשירותם של שרים), של ח"כ משה ארבל; הצע"ח הכנסת (תיקון - מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), של ח"כ יואב קיש וחנוך דב מילביצקי.
מפכ"ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, מביע התנגדות וחשש מפני השליטה הצפויה של ח"כ איתמר בן-גביר במשטרה. בראיון לעיתון ידיעות אחרונות אמר, אם היה המפכ"ל כיום, היה מתפטר מתפקידו לנוכח חוק הסמכויות שעבר אמש בקריאה טרומית ואשר מבקש להסמיך את השר לביטחון לאומי בעניינים שהיו עד היום בידי המשטרה כגוף מקצועי.
נמשכת החקיקה המקדימה לכינון הממשלה ה-37. מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 13.12.22) בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג-2022, של ח"כ איתמר בן-גביר. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
דוח פיץ' רובו ככולו מזהיר שוב ושוב מפני תרחיש אפשרי של ירידת הדירוג של ישראל, זאת בעיקר בשל האפשרות של הארכות המלחמה ובד בבד רמיזה שעל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל לעשות את הנדרש כדי...
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
