מרגע זה אני חייל שלכם

׳התחילה המלחמה!׳ שתי המילים הללו שהשכנה אמרה לאימי, הן הזיכרון הראשון שלי כילד בשנת 1967. המילים הללו הפכו להיות חלק מרכזי מחיי. באוויר הייתה באותם ימים ההבנה שגורל המדינה בידי הצבא.

בחרתי בשירות קרבי. גם לשמות שבקיר הנופלים בבית הספר הייתה השפעה על כך. המדינה נלחמת על בטחונה ורציתי בתורי לתרום את חלקי בשירות משמעותי. חלקי התארך לארבעה עשורים של ביטחון ומשמעות. מיום שהתגייסתי ועד לרגע זה אני ממשיך ללמוד ולהתפעל מייחודו של צה"ל. זה לא רק צבא שמספק ביטחון לכל אזרח, צה"ל הוא מקום של ערכים, משמעות עמוקה, חברות ואחדות מטרה.

אבל מעל לּכול, צה"ל הוא חּוּפת ההגנה המבטיחה את קיום המדינה. ביום הכרזת העצמאות כתב ביומנו דוד בן-גוריון: ׳היום בארבע אחר-הצהריים הוקמה המדינה היהודית... גורלה בידי כוחות הביטחון׳. זה המצב גם כיום, בזכות מעצר יום יומי של מחבלים בלב מחנות הפליטים, דרך השמדת אמצעי לחימה בעומק מדינות אויב ועד למבצעים נרחבים. זהו צבא שאוסף מודיעין, מסכל, ותוקף. זה צבא יוזם, שמגן על אזרחי המדינה, משפר את מצבה הביטחוני ומייצר הרתעה אזורית.

תמונות הניצחון הן יום יומיות - הורים המלווים את ילדיהם לגן, הפארקים המלאים וארוחה שקטה בערב שבת. ניתנה לי הזכות לפקד על צה"ל.

הזכרתי זאת לעצמי פעמים רבות, וביני לבין עצמי אמרתי - מודה אני!!! אני מודה באופן כללי ועמוק, אבל מרגיש חובה להודות לרבים.
אני מודה לכל מפקדי לאורך השנים. מכולכם למדתי.
אני מודה לשותפים במל"ל, במשרדי הממשלה ובמשרד הביטחון.

אני מודה לכל ארגוני הביטחון, שביחד אנחנו מוכיחים ששיתוף הפעולה ביננו הוא נכס לאומי.

אני מודה לצבא ארצות הברית ולפיקוד המרכז שלו על שותפות עמוקה ושורשית.

אני מודה לחבר הכנסת אביגדור ליברמן על האמון שנתן בי.
אני מודה לראשי הממשלה ולשרי הביטחון: בנימין נתניהו, נפתלי בנט, יאיר לפיד, יואב גלנט ובני גנץ על שותפות, רצינות וְאחריות.

מטוסים וטנקים משוכללים יש לצבאות רבים ודיגיטל מצוי בשפע. ובכל זאת צה"ל מוביל ופורץ דרך בתחומים רבים, ומוציא לפועל מבצעים באופן ייחודי שאין לו אח ורע בעולם. הסיבה המרכזית לכך היא איכות האנשים. לא די באמצעי מלחמה משוכללים, צריך מסירות וכישרון כדי להפעיל אותם. כשדוד בן-גוריון אמר "גורלה בידי כוחות הביטחון" - הוא התכוון גם לחובה של המפקדים והחברה לטפח את האנשים שעוסקים בביטחון. ביטחון המדינה הוא בראש ובראשונה איכות המפקדים של הצבא.

כובד המשקל גבר מתפקיד לתפקיד והוא הגיע לשיאו בתפקידי כרמטכ"ל, אבל לא נשאתי אותו לבד, ולכם פקודיי אני מודה ראשונים, ועכשיו תורי להצדיע. כל מה שהשגנו היה במשותף, וכל אחד מכם שלבש את מדי צה"ל היה לי מיד כבן או כבת.

אני מצדיע לכולכם, אבל מעל כולם לאלו שהלכו את הדרך עד סופה. אני מרכין ראש בפני הנופלים ומשפחותיהם, מחזק את הפצועים ונושא תפילה להחזרת הבנים.

אני מצדיע לכל החיילים, בסדיר, במילואים ועובדי צה"ל, לאלו שמדריכים, חוקרים, מנתחים, מתקנים ומסייעים בלחימה.

אני מצדיע לחיילים הקרביים, על שירות תובעני הכרוך באימונים קשים, מארבים, סיורים, מעצרים ומבצעים מסוכנים. ירו לעברכם כדורים או טילי קרקע אוויר, והמשכתם עד שהשלמתם את המשימה.

אני מצדיע למפקדים, בכל הדרגים, שבחרו להנהיג, לקחת אחריות וסיכונים, וידעו שלפקד בצבא פירושו להיות אחראי כל הזמן, ללא שעות עבודה, ללא זמן אישי באמת, לאורך כל היממה, בשבתות ובחגים.

אני מצדיע לרבים שחוצים גבולות, מותחים גבולות, פורצים גבולות, ומגלים יוזמה, יצירתיות ותעוזה, ומצדיע לכל אלו שפועלים בסביבה מאוכלסת ומורכבת ביותר, ופועלים באופן ערכי ביותר. אני מצדיע לקציני המטה שעבודתם היא ביטוי למחשבה עמוקה, תכנון ותאום, ושעובדים הרבה מעבר למה שמוכר וידוע.

אני מצדיע למפקדים שחיים חיי משפחה מאתגרים. שרואים את ילדיהם פעם בשבוע, בשבועיים ולפעמים שלושה. אני מודה ומצר על כל אלו שנאלצו להחמיץ את הלידה, שלא נכחו בצעדים הראשונים של הילדה, שביטלו את הטיול שהבטיחו, ושלא הצליחו להגיע למסיבת יום ההולדת.

אני מצדיע לבני ולבנות הזוג של המפקדים שמתמודדות לבדן עם הסידורים והאתגרים, ולאלו, והן רבות, שנשארות לבדן גם בסופי שבוע ובחגים. אני מצדיע לכם המפקדים, אתם שבחרתם לחיות חיים לא נורמליים כדי שלאזרחי המדינה יהיו חיים נורמליים.

אני מצדיע ומודה לכם, אבל מזכיר, שבראש ובראשונה אנחנו אלו שצריכים להודות על ההזדמנות לשרת בצה"ל. מפקד בצה"ל עוסק במהות - בביטחון, בחינוך דור ובערכים. הוא נותן ומקבל הוא בונה ונבנה. צה"ל הוא מקום להגשמה עצמית, מקום של אמת וערכים, וחיים בו חיים של משמעות.

גורלה של המדינה בידי מפקדיה, ומדינה כמו שלנו לא יכולה להרשות לעצמה אלא את הצבא הטוב ביותר, שמשמעותו בראש ובראשונה שישרתו בו האנשים והמפקדים הטובים ביותר. הם מונעים מעניין, ממחויבות ומשמעות, אבל הם ראויים להוקרה, תגמול והוגנות וביטחונכם אזרחי המדינה נמצא בידיהם.

היה לי שירות משמעותי שהגיע לשיאו כרמטכ"ל. בכל יום פעלתי מתוך תחושה שגורל המדינה בידי צה"ל ובידיי: איך לשפר את ההגנה, איך למנוע פיגועים ולהשמיד איומים, ואיך לבנות צבא מקצועי, ערכי, ממלכתי ומתקדם. לא הכל מושלם ונושאים רבים מחייבים המשך שיפור, אבל ידעו אויבנו, צה"ל חזק, מותאם יותר, ועם כושר התקפי גבוה ביותר. ועוד משימה חשובה הייתה לי ולכולנו, לשמור על חיי החיילים. זו אחריות כבדה שהרגשתי בכל יום, והתאמצתי לממש יום יום. ומכאן, אני מבקש לשלוח את תנחומיי למשפחת זינובייב. את האחריות והמשימה אני מעביר לרב-אלוף הרצי הלוי, מעכשיו מפקדנו, קצין מצטיין, מקצועי, מנוסה וערכי, ולכל אזרחי ישראל אני אומר אתם בידיים מצוינות, שלו ושל אלופי המטה הכללי.

אני מסיים מסע של ארבעים שנה בהן צעדתי בכל הגזרות, רובן מאתגרות ומדממות. זה היה מסע מרתק ומלא משמעות, אבל הוא לא היה מתאפשר לולא העוגן היציב, המרגיע והמזדהה שהיה לי בבית: בנותיי עמית, נעם ומאיה ויעל רעייתי. זה היה מסע משותף, ואני אסיר תודה לכולכן. מכל מלמדי השכלתי, וממך יעל יותר מכולם. היית לי מקור של חכמה ועוצמה. תבורך מנשים יעל, ואני בורכתי.

אני מסיים את המסע בסיפוק. היה בו מהכל, הצלחות וכישלונות, רגעי נחת וצלקות, אבל לעולם היו בו חרדת קודש והשתדלות! אני מסיים בסיפוק ויוצא מלא תקווה, בזכות האיכות האנושית. נוער איכותי עם מוטיבציה גבוהה לשירות קרבי שהופך לחיילים טובים שהופכים למפקדים מצוינים. כובד האחריות היה מוחשי לאורך כל התפקיד, ובכל זאת היו רגעים שהתחושה התגברה.

אחד מהם היה דווקא כשדוד לייטנר ('דּוגֹו') הגיע אל לשכתי. הוא נכנס לחדר ודמעות כבדות חסרות שליטה החלו זולגות מעיניו, הוא פנה אליי בקול חנוק ואמר: ׳אתה יודע מה המשמעות לניצול שואה כמוני להיות בלשכת ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל׳? יש השואלים מהי המשמעות, מהו טעם המערכה ועד מתי? אני עונה ומאמץ את תשובתו של משה בלינסון לפני קרוב למאה שנה: "עד שהנלהב ביותר והנועז ביותר במחנה האויב ידע: אין אמצעי לשבור את כוח ישראל בארצו. זהו טעם המערכה".

חיילי, אני נפרד מכם ומשאיר את המערכה ואת ביטחון המדינה בידיכם. אני נפרד מכם בהערכה גדולה ובאהבה רבה, מראשון החיילים ועד לאחרון האלופים.

אני נפרד מצה"ל שאותו אני כל כך אוהב, מצדיע לכולכם ומודה על הזכות לפקד על צבא עם עוצמה שמעולם בכל ההיסטוריה לא היה לעם היהודי, ולפקד כנראה, על הארגון המיוחד ביותר בעולם - צבא העם, המגן על העם, שמגלם את הטוב שבעם. זהו טוב הנובע גם מהעובדה שצה"ל מאחד את העם. משרתים בצה"ל אנשים בעלי דעות ואמונות שונות אשר מוכיחים יום יום שלצד שונות אפשר לקיים אחדות וחברות. דווקא בימים אלו של קיטוב ומחלוקת, השירות הצבאי המשותף של כל גווני החברה, מזכיר לנו שאנו עם אחד, עם מטרה אחת ועם עתיד משותף אחד.

זה היה חלקי,
זה היה מסע טוב,
בצבא טוב מאד,
וטוב וחשוב לשרת את ארצנו.
אני מצדיע לכם חיילי ומחבק אתכם.
לעולם תישארו חיילי,
ומרגע זה אני חייל שלכם.