בזמנים קשים אלו, ניהול המפלגה השמרנית קשה כמו ניהולה של בריטניה. ב-5 בספטמבר יקבלו הבריטים את ראש ממשלתם הרביעי בתוך שש שנים. רישי סונאק או ליז טראס – אחד מהם ייכנס לדאונינג סטריט 10 לאחר השלמת ההצבעה של 160,000 חברי המפלגה. מי שינצח – וכרגע נראה שזו תהיה טראס – יירש מדינה המצויה בבלגן ומפלגה שסילקה את שלושת ראשיה האחרונים. לא רקורד מעורר אמון, מעיר אקונומיסט.
זוהי סיבה לדאגה. לאחר 12 שנים בהובלת השמרנים, בריטניה סובלת כעת מאינפלציה מואצת וצמיחה מואטת, ובמקביל הפוליטיקה חסרת יציבות לאחר קריסתן של בריתות ישנות. כל מדינות העולם העשיר סובלות מאחת מהתופעות הללו, אבל רק בבריטניה כולן מתרחשות יחדיו. הן סונאק והן טראס לא מעוררים יותר מדי השראה; בכנס של המפלגה אמר ילד, כי היה מעדיף את החתול לארי, הקמע של מספר 10. בצורה אופיינית, בוריס ג'ונסון אינו עורך סיור פרידה, בעוד שני המועמדים צריכים למנוע אובדן עניין במרוץ.
לראש הממשלה הבא ממתין הר של בעיות. האינפלציה צפויה להגיע ל-13%, השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות G7. השכר הריאלי צפוי לרדת בשנה הבאה בשיעור המהיר ביותר מזה עשרות שנים. חשבון האנרגיה השנתי הממוצע למשפחה עלול להגיע ל-4,300 ליש"ט בשנה – פי שלושה מאשר אשתקד. השביתות מתפשטות: ברכבת, בנמלים, בבתי המשפט, ברשויות המקומיות. משבר יוקר המחיה עלול לקרוע לגזרים את סונאק/טראס עוד לפני שיתיישבו במרכז שולחן הממשלה.
שני המועמדים נראים שטוחים, אולי משום שאינם מלהיבים את חברי המפלגה ואולי משום ששניהם מדגישים את רצונם בהקטנת הממשלה ולא אומרים כמה כסף יזרימו. סונאק הציע שילוב של קיצוצי מס, הקלות וסיוע ממוקד. טענתה של טראס לפיה קיצוץ במס הכנסה יסייע לעניים אינה הגיונית, אך היא פתוחה לרעיון של הזרמת סיוע.
התקווה היא שהאירועים לא ימנעו מראש הממשלה הבא לטפל בבעיה העמוקה יותר של בריטניה: חולשתה הכלכלית ארוכת הטווח. לזכותם של שני המועמדים ייאמר, שזהו הנושא המרכזי בקמפיין שלהם ומציעים רפורמה בצד ההיצע. טראס מציעה קיצוצי מס והפחתת רגולציות גרעוניים. לדברי אקונומיסט, היא צודקה באומרה שבריטניה – מחלוצות ההפרטה – זקוקה לניעור בתחום הרגולציה. הכללים הנוכחיים נועלים את הכסף בו יכולות להשתמש קרנות פנסיה וחברות ביטוח כדי להמציא מחדש את המגזר העסקי. בהקשר הזה, אין פסול בבחינה מחודשת של מנדט הבנק של אנגליה.
תוכניותיו של סונאק סדורות יותר. במקום לקצץ את מיסוי החברות, מה שמסייע רק במעט לעידוד ההשקעות והצמיחה, הוא יתמקד בסיוע להשקעות הון ולמחקר ופיתוח. סונאק גם ישמור מרחב פיסקלי לשעת חירום ולטיפול בשינוי האקלים ובאוכלוסייה המזדקנת. הוא לא יהרוס את היחסים עם האיחוד האירופי, שעודנו שותף הסחר החשוב ביותר של בריטניה. אבל אם לסונאק יש חסרונות: הוא מבטיח לתכנן מחדש את הגבולות המוניציפליים, למרות שהערים המצליחות ביותר אינן יכולות להתרחב.
חולשותיו של סונאק נחשפו בקמפיין, מציין אקונומיסט. בין חברי הסיעה הוא גבר על טראס ושיווק את עצמו לחברי המפלגה כתאצ'ריסט מוצק. אבל אז הוא החל להציג גימיקים, וכאשר נודע בחודש אפריל שאשתו המיליונרית חסכה מס במיליונים ולא היה לו הסבר של ממש – הדבר פגע בכנותו כמי שהיה אז שר האוצר. לעומת זאת, טראס סבלה מהערכת חסר. בפועל, היא שרדה שלושה ראשי ממשלה, היא לא השתתפה בהפלתו של ג'ונסון (מה שנותן לה יתרון פוליטי גם אם לא מוסרי) ובמהלך הקמפיין היא הייתה משכנעת יותר.
ראש הממשלה הבא יהיה טכנוקרט מתוחכם עם תפיסה מציאותית יותר של מה שצריך לעשות, או פוליטיקאית מנוסה עם חוש ערמומי יותר לגבי כיצד לפעול. סונאק לא יפעל בטיפשות כראש הממשלה, אבל יש לזכור שהמשרה ביסודה היא פוליטית. טראס היא הימור מסוכן יותר, אבל גם יש סיכוי טוב יותר להצליח. השמרנים נראים כאוהבי סיכונים וייתכן שגם הפעם יצדקו בבחירתם.
