חשש מדיסאינפורציה ברשתות לקראת בחירות האמצע

במשך חודשים נדרשות חברות הטכנולוגיה להילחם בהפצת השקר של דונלד טראמפ בנוגע לבחירות 2020, מחשש שדיסאינפורמציה זו תשפיע על הבחירות לקונגרס בנובמבר הקרוב. החברות מצידן חוזרות על הצעדים הרגילים שלהן, למרות שהשקרים על הבחירות לנשיאות ממשיכים להציף את הפלטפורמות שלהן – מדווח וושינגטון פוסט.

פייסבוק שוב אומרת שלא תסיר תכנים כוזבים כאלה, אלא תסתפק בתיוג שלהם כדי להפנות את הגולשים למידע אמין על הבחירות. טוויטר אומרת שתתייג תכנים כוזבים או תסיר רשומות "החותרים תחת האמון בהליך הבחירות" – בלא לפרט מתי תעשה זאת. לעומת זאת, יוטיוב וטיק-טוק אוסרות ואף מסירות תכנים הטוענים שבחירות 2020 "נגזלו מטראמפ".

מומחים לדיסאינפורמציה מזהירים, כי הקשיחות של מדיניות החברות ומידת היעילות של השיטור העצמי עלולות ליצור את ההבדל בין העברת שלטון מסודרת לבין משבר בחירות. החלטות התוכן נושאות סיכון פוליטי גבוה ולא ברור מהי דרך הפעולה הנכונה, במיוחד כאשר החברות מבקשות לאזן בין שאיפתן לחופש ביטוי לבין מניעת השימוש בהן להפצת תוכן פוגעני המסכן בני אדם ואת ההליך הדמוקרטי.

הפוסט מזכיר, כי 250 מבין 469 המועמדים הרפובליקנים למשרות מפתח ב-41 מדינות, אימצו בצורה זו או אחרת את השקר הגדול של טראמפ – כולל שני שלישים מן המועמדים למשרות מדינתיות הקשורות לפיקוח על הבחירות. מועמדים אלו משתמשים ברשתות החברתיות כדי להפיץ את שקריהם. מועמדים המזוהים עם תיאוריות הקונספירציה של QAnon וכאלה הנתמכים בידי טראמפ פרסמו מאות פוסטים וציוצים, אשר משכו מאות אלפי התייחסויות. וכל זה – אחרי שכיום ידוע מה היה חלקן של המדיות החברתיות ביצירת האווירה שהובילה ל-6 בינואר. בחודשיים שבין הבחירות לבין ההסתערות על הקפיטול פורסמו בפייסבוק 10,000 פוסטים ביום אשר תקפו את הלגיטימיות של נצחונו של ג'ו ביידן.

הפוסט מזכיר, כי הרשתות החברתיות מעדיפות מזה זמן רב את גישת "שב ואל תעשה" בנוגע לתכנים פוליטיים, כדי להימנע מן הצורך לקבל את ההחלטה הקשה איזה תוכן הוא אמת ואיזה כוזב. הן מוכנות לעיתים להסיר תכנים העלולים להטעות את הבוחרים לגבי ההליך, אבל נכונותן לפעול נגד תכנים העלולים לפגוע ברצון להצביע – במיוחד כאלה שמעלים פוליטיקאים – היא פחותה.

לקראת בחירות 2020 לחצו ארגונים לזכויות האזרח על פייסבוק להרחיב את מדיניותה בנוגע לתכנים המרתיעים בוחרים, שמטרתם הייתה להשפיע בעקיפין על תוצאות הבחירות בכך שיורידו את שיעור ההצבעה בקרב תומכיו של ביידן. כך למשל נטען, כי הרשומות החוזרות ונשנות של טראמפ בדבר הלגיטימיות של ההצבעה בדואר, עלולות למנוע מאוכלוסיות חלשות להשתמש בשיטה זו. אך כאשר פייסבוק וטוויטר תייגו כמה מהרשומות הללו, הן ספגו ביקורת מימין בטענה להטיה נגד פוליטיקאים ממחנה זה.

את החלטות התוכן מסבכת העובדה, שלא ברור לחלוטין האם התיוגים הללו יעילים במאבק נגד הטיית דעתם של הגולשים. אזהרה שמא התוכן עלול להיות כוזב יכולה להוביל לזהירות מפניו – וגם לתגובת נגד מצידם של מי שממילא מאמינים בתיאוריות קונספירציה. ואפילו אם התיוגים פועלים בפלטפורמה אחת, אין זה אומר בהכרח שיפעלו גם באחרת. מי שמתרגזים מן התיוג גם עלולים לפנות לרשתות אחרות, אשר קני המידה שלהן גמישים יותר. לבסוף, מדגיש הפוסט, המדיניות של הרשתות פחות חשובה מאשר אופן יישומן בפועל והמשאבים שהן מוכנות להשקיע בכך – והללו נתונים בסימן שאלה משמעותי.