הרפובליקנים זכו ברוב זעום בבית הנבחרים

מהפך בבית הנבחרים של ארה"ב: המפלגה הרפובליקנית תהיה בעלת הרוב בו החל מחודש ינואר הקרוב ולפחות למשך שנתיים. זאת, במקביל להמשך הרוב הדמוקרטי בסנאט. כך התברר סופית הלילה (17.11.22). יו"ר בית הנבחרים יהיה קווין מק'ארתי, אשר יחליף את ננסי פלוסי.

הרפובליקנים הגיעו הלילה ל-218 מושבים בבית הנבחרים, בו 435 מושבים. הדמוקרטים זכו עד כה ב-212 מושבים, כך שחמישה מושבים עודם פתוחים. ההערכה היא שהרפובליקנים יזכו בשלושה מהם, ויהיה להם רוב של 221 מול 214. בבית היוצא היו לדמוקרטים 220 מושבים מול 212 לרפובליקנים (שלושה מושבים היו פנויים).

בסנאט הגיעו הדמוקרטים בתחילת השבוע ל-50 מושבים מול 49 לרפובליקנים; המושב ה-100 יוכרע בתחילת דצמבר בג'ורג'יה. גם אם הרפובליקנים יזכו בו, יהיה לדמוקרטים רוב בזכות הקול המכריע של סגנית הנשיא, קאמלה הריס - אם כי בסנאט היוצא היה על ממשלו של ג'ו ביידן להתמודד עם מספר סנאטורים שמרנים (בעיקר ג'ו מנחין) אשר בלמו תוכניות משמעותיות שלו.

הרפובליקנים קיוו לרוב גדול בהרבה בבית הנבחרים, ונכנסו לחודשים האחרונים של המרוץ עם ציפיות ל-270 מושבים. בשבועות האחרונים הם דיברו על לפחות 240 מושבים, בעוד הדמוקרטים ראו באובדן של 20 מושבים בלבד סוג של הישג. תקוות הרפובליקנים (כולל לרוב בסנאט) התבססו על האינפלציה הגואה, חוסר הפופולריות העמוק של ביידן (שיעור התמיכה בו שנתיים לאחר הבחירות הוא הנמוך ביותר מזה 70 שנה) ומרכזיותה של סוגיית הפשע. הדמוקרטים ריכזו את הקמפיין שלהם במידה רבה בסוגיית ההפלות, לאחר שבית המשפט העליון ביטל את ההגנה החוקתית עליה.

אלא שבבחירות האמצע בשבוע שעבר התברר, כי הציבור האמריקני ברובו דוחה את המועמדים מכחישי הבחירות והנתמכים בידי דונלד טראמפ, אותם הציבו הרפובליקנים במדינות רבות. מכחישי הבחירות הובסו בכל מדינות המפתח, בהן מוכרעות בדרך כלל הבחירות לנשיאות. באופן קבוע בעשרות השנים האחרונות, מפלגתו של הנשיא נוחלת מפלה בבחירות האמצע ובדרך כלל מבקשים האמריקנים לחלק את השליטה בין שתי המפלגות. הפעם הדבר התרחש בהיקף מצומצם במיוחד.

עם זאת חשוב להדגיש, כי הרפובליקנים יקבלו שליטה מלאה בבית הנבחרים: מק'ארתי יקבע את סדר היום שלו, נציגיהם יעמדו בראש כל הוועדות ויהיה להן רוב בכולן (מצב מקביל אך במהופך יהיה בסנאט). הרפובליקנים יפסיקו את עבודתה של הוועדה לחקירת אירועי 6 בינואר, עשויים ליזום חקירות נגד ביידן וממשלו (למשל בנוגע לנסיגה הכאוטית מאפגניסטן) ויוכלו לבלום את כל החקיקה של הממשל ואת הצעות התקציב שלו.

לצד זאת, הרוב הקטן של הרפובליקנים יקשה עליהם בבית הנבחרים - כשם שהרוב הדמוקרטי הזעום מקשה על ביידן בסנאט. מצד אחד, כוחם היחסי של מכחישי הבחירות שנבחרו לבית יהיה גדול יותר בתוך הסיעה. מצד שני, ביידן - אשר במשך עשרות שנים פעל (או לפחות ניסה לפעול) בצורה דו-מפלגתית - יוכל לנסות ולזכות בכמה קולות של צירים רפובליקנים מתונים ולהעביר חוקים נקודתיים. בעיקרו של דבר נראה, כי ביידן - כמו ברק אובמה ודונלד טראמפ לפניו - יגדיל את השימוש בצווים נשיאותיים כתחליף לחקיקה. היקפם של אלו מצומצם יותר, הם אינם מהווים למשל תחליף לתקציב, והנשיא הבא יוכל לבטלם מיד (כפי שעשו טראמפ וביידן לצווים של קודמיהם).