כבר הרבה זמן שאני רוצה לטפס על גשר המיתרים. מאחר שבגילי אינני בטוח שאני מסוגל לכך עוד, מצאתי מתנדבים מומחי טיפוס שיעשו זאת על-מנת להפגין נגד שחרור מחבלים ונגד כניעה לטרור. בכל פעם הייתה רתיעה. בשל חששנו מידי החוק. בקיץ האחרון המשימה הייתה כבר לפני ביצוע. היו לנו יוצאי יחידות קרביות, מאותם לוחמים שעסקו בלכידת מחבלים ואכפת להם שהמחבלים שטרחו כל-כך לתפיסתם לעתים בדם חברים - לא ישוחררו. בעלי מקצוע טיפוס ומיומנות רבה. המשימה נבחנה אל מול תקציב שאינו יקר. בסוף שוב בוטל המבצע נוכח המשמעויות החוקיות של המבצע. החישוב היה פשוט, אם על הדבקת מודעות אנשים נעצרו ונשפטו, מה יהיה לגבי אלה שמטפסים על אתר מרכזי המהווה סמל לעיר ירושלים, תוך יצירת הפרעת תנועה, סיכון הציבור וסיכון עצמי.
כשראיתי את הפגנת הגרינפיס (יום א', 16.1.11) הלכתי לראות שם את ההתנהלות המשטרתית, כדי שנדע להבא מה הן המשמעויות.
תיאור מצב:
על המיתרים היו תלויים חמישה פעילים שטיפסו [ראה תמונות מטה]. משטרה הייתה שם למטה בסדרי גודל קטנים. רק ניידת אחת. לא היו קציני משטרה שאיימו ברמקולים וקראו להם לרדת. האם טעינו בגדול כשחששנו? הנה פקד משטרה חביב התנהל בידידות ובנחת בין פעילי הגרינפיס, אלה שסייעו מלמטה. אף אחד מהם לא נעצר. השפה שבה תיקשרו הפעילים - אנגלית. אולי מפני שלא כולם ישראלים, המשטרה נמנעה. היה שם אחד בעל חזות מזרחית שדי שלט בעניינים. למעלה, על כבלי הגשר התלוי, היו שתי מטפסות ישראליות, טורקי אחד, בריטי נוסף וישראלי. אולי מפני שהכתבים שהיו במקום סיקרו את הנעשה באמפטיות, המשטרה חששה?! הייתה שם אווירה כמעט משפחתית. כוסות קפה הובאו למקום.
האם טעינו אפוא שלא אנחנו עשינו את המבצע? תאמרו כעת, הנה הגרינפיס עשו זאת היום ותהיו כנראה צודקים אם תאמרו שגם אם ייעצרו - ישוחררו בהקדם. אבל במחשבה שנייה, איך אפשר להשוות בינינו לבינם. מבדיקה שעשינו, מתברר שהגרינפיס כמעט חסינים בישראל בפני החוק. כמעט כמו האנרכיסטים. במובנים מסוימים, יש להם אותם דפוסי מחאה. יש להם עבר של השתלטות על ספינות, כולל ספינת פחם שהגיעה לחופי הארץ ובדרך הם חדרו אליה תוך טיפוס מיומן.
חיל הים וספינות משמר החופים עצרו את בוא הספינה - מה שעלה סכומי כסף למובילים. חיפשנו העמדות לדין. נאדה! לא היו לגרינפיס - למרות הפרות חוק סדרתיות - העמדות לדין.
הגרינפיס הוא גוף עם תדמית אנרכיסטית וככזה, הוא די מוגן בישראל. הפעילים שמגיעים מחו"ל לארץ אינם מגורשים - למרות מעשים נגד החוק. בדיוק כמו האנרכיסטים. זאת לדעת: בישראל, אינו דומה מי שמפגין נגד הטרור למי שמפגין לערכים, למשל, שהקרן החדשה חפצה ביקרם; ובצמוד להם - שכלי התקשורת חפצים ביקרם.
משטרת ישראל מתנהלת לפי העדפות תקשורתיות. מה עוד, שבפרקליטות יושבים כאלה שאצלם יש מידה מסוימת של הסכנה עם הטרור. ומי שמפגין נגדו הוא אויב ולא אלה המזדהים עם הטרור או הפועלים שלא מדעת או מדעת לביצורו. לכן, במחשבה שנייה, אני לא בטוח כלל שאם היינו מטפסים על הגדר, לא היינו נעצרים למספר ימים בברוטאליות, תוך הגשת כתב-אישום כבד. שהרי אנחנו איננו פעילים עם המילה PEACE אלא פעילים לשלום היהודים. וזו כבר אג'נדה ששווה בעיני הפרקליטות והמשטרה המונחית על ידה שנשלם על כך.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
