הלל צ'רני נמנע מלהסביר (יום ג', 28.5.13)
את המסמך שהוצג בפניו, ולפיו הציע
שמואל דכנר להוציא חשבוניות כנגד ההלוואות האישיות שניתנו לו בשנת 2001. השופט
דוד רוזן ביקש מצ'רני לקרוא את המסמך לקראת הישיבה הנוכחית, בציינו שלכאורה הוא מלמד על מתן שוחד בפרויקט
הולילנד. צ'רני הכין תשובה בת 50 עמודים למסמכים שהטיחה בו התביעה והתייחס בעל-פה למקצתם, אך לא דיבר על המסמך המרכזי. "אני יכול לתת על זה הרצאה של חצי שעה עכשיו או בחקירה החוזרת של [עו"ד] גיורא [אדרת]", אמר ולא הוסיף.
התובע, עו"ד יוני תדמור, המשיך להתייחס להלוואות שנתן צ'רני לדכנר בשנת 2005. לטענתו, כאשר מדובר היה בהלוואת אמת - נחתם הסכם, דכנר נתן צ'ק ביטחון ופרע אותה; ואילו כאשר ניתנה הלוואה שהייתה כסות לשוחד - לא היו כל אלו. צ'רני אמר, כי כאשר נתן לדכנר הלוואות בשל מחלתה של בתו, "ההסכמים לא עניינו אותי. כאשר כל טענותיו של דכנר בחקירתו קרסו, כל מה שנותר לו לעשות הוא לזעוק: הייתה עוד הלוואה והייתה עוד הלוואה".
תדמור התייחס להסברו של צ'רני לכך שלא קיזז הלוואות בסך 2.8 מיליון שקל מתשלומו לדכנר בסך 5 מיליון שקל בשנת 2007. צ'רני אמר, כי קיזוז כזה היה "העברה מיד ליד ומביא לכך שדכנר היה בא ובוכה" שהוא צריך עוד כסף. ואולם, אמר תדמור, צ'רני קיזז במרס 2007 הלוואה בסך 877,000 שקל שקיבל דכנר שנתיים קודם לכן. צ'רני השיב, כי לא קיזז את ההלוואה אלא הוסיף אותה למקדמות, וההתחשבנות לגבי מה שהמדינה מציגה כהלוואת-שוחד נעשתה בזמן ההיפרדות ביולי 2007.
תדמור טען, כי כאשר ביקש דכנר מצ'רני להשתתף בתרומות למסע הבחירות של
אהוד אולמרט לראשות עיריית ירושלים, יכול היה צ'רני להסיק שדכנר משלם שוחד לאולמרט. הוא התייחס לפעילותו של דכנר לאיסוף שורה של תרומות מאישים שונים, כדי לעקוף את מגבלת התרומות שנקבעה בחוק. צ'רני השיב, כי מדובר במסמך מזויף, אם כי לא התייחס לדבריו של תדמור, לפיהם בזמן אמת לא ידע על הזיוף הנטען ולכן היה צריך לדעת שדכנר משחד את אולמרט.
צ'רני הכחיש כל קשר לכספים שנתן דכנר ל
אורי שטרית, ל
שולה זקן וליוסי אולמרט. לדבריו, הוא היה כועס על דכנר אם בפרויקט בהיקף כזה, לא היה דופק מדי יום על דלתו של ראש העיר. "מותר ליזם להיפגש עם ראש העיר 30 פעם ולדפוק על השולחן ולבקש שיורידו קצת פה וקצת שם", הוסיף.