טעות כתיב במכתב ששלח יעקב אפרתי במאי 2003, היא שהובילה להגשת כתב האישום נגדו - טוענת ההגנה בזמן עדותו של אפרתי במשפט הולילנד (יום ג', 29.10.13).

אפרתי מואשם שקיבל שוחד בסך לפחות 45,000 שקל מדני דנקנר, באמצעות מאיר רבין, תמורת סיועו בקידום הפשרת קרקעות חברת תעשיות מלח. הסניגור, עו"ד ירון קוסטליץ, טען שאחת הראיות המרכזיות היא מכתב ששלח אפרתי במאי 2003 ובו ביקש לקדם את העסקה. המכתב נשלח ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, ולאגף התקציבים במשרד האוצר.

במכתב נאמר שהוא בא בתגובה על פנייה ממרס 2002, ולטענת המדינה - אפרתי "התעורר" אחרי פרק זמן כה ארוך בשל השוחד שקיבל. אולם, לגרסת ההגנה - לאור מסמכים אחרים שהגישה - נפלה טעות במכתב ולמעשה הוא מהווה מענה על פנייה ממרס 2003. אפרתי אמר, כי את המכתב הכין עו"ד יצחק מוזס מלשכת היועץ המשפטי של המינהל, והוא חתם עליו בלי לשים לב לטעות בתאריך.

השופט דוד רוזן הבהיר, כי האישום נגד אפרתי יקום או יפול על השאלה האם קיבל את הכספים אותם מייחסת לו המדינה. לדבריו, אין כל משמעות לצעדים שנקט אפרתי לטענת המדינה בעד קידום העסקה, אם לא יוכח שקיבל את הכסף.

על יחסיו עם אחיינו מאיר רבין אמר אפרתי, כי הלה היה שואל אותו שאלות עקרוניות בלבד והוא לא מסר לו שום מידע פרטני, כולל בנושא קרקעותיה של חברת תעשיות מלח. "מאיר ולא אף אדם אחר לא השפיע עלי מעולם לקבוע שום עמדה", הוסיף אפרתי. לדבריו, לאחר שפורסמה כתבה במעריב בשנת 2004, כאילו ניתן לקבל הקלות באמצעות פנייה לקרוביו, הוא אסר על כניסתם למשרדו.

אפרתי הכחיש מכל וכל את הטענה שקיבל שוחד ואמר שאיש גם מעולם לא הציע לו שוחד. לדבריו, הכסף היה הלוואה שקיבל באותו בוקר מחמיו כחלק מכיסוי ההוצאות לחתונת בתו, והוא יכול לשחזר זאת לאחר חקירתו בהתאם ליומנו. אפרתי הסביר, כי ההפקדה נעשתה בסניף בנק יהב בסמוך למשרדו התל אביבי בבית קלקא, ביום בו עבד בעיר זו.

התביעה טענה, כי הטיעון בדבר הלוואה מהחותן לא הועלתה במשטרה ובשימוע שנערך לאפרתי. קוסטליץ הגיב באומרו שבשימוע נאמר שהכסף קשור לחתונה ולמשפחה, אם כי אישר שלא אמר שהכסף התקבל במזומן באותו בוקר במזומן מחותנו.

רוזן הדגיש, כי אם התביעה לא תוכל להוכיח את מקורם של 45,000 השקלים - אין לה אישום נגד אפרתי. התובע, עו"ד יוני תדמור, הגיב באומרו, כי הגרסה בנוגע להפקדת הכסף היא כבושה, לא הועלתה אפילו בזמן השימוע, ואפרתי לא זכר אותה למרות שלדבריו נסיבות החתונה היה חריגות. תדמור הוסיף, כי באותו סניף התנהל חשבונו של אביו של רבין והאחרון פרט שם צ'קים, וכי רבין אמר (בשיחתו עם עורכי דינו של שמואל דכנר) שהוא נתן שוחד רק במזומן.

רוזן המשיך ולחץ, באומרו שאולי יש מקום לבטל את האישום מחמת הספק. תדמור השיב, כי סמיכות הזמנים מהווה גם היא ראיה. "אין מסקנה אחרת", טען תדמור. "זה סכום שלא ניתן לו הסבר במשך שלוש שנים. היום יש הסבר כבוש. הוא לא עשה שום שימוש בסניף הזה למעט באירוע הזה". סניגורו של רבין, עו"ד יובל גבעון, העיר שהכסף הופקד שבוע לפני שרבין קיבל את הכסף מחברת תעשיות מלח.