|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביהמ"ש: ניתן להיעזר במשטרה לכפות צו אשפוז
|
אדם שהוצא נגדו צו לטיפול מרפאתי כפוי התחמק ● הפסיכיאטר המחוזי הוציא כנגדו צו אשפוז כפוי בתגובה ● משלא אותר - קוימה התפלפלות משפטית בשאלה אם ניתן מבחינה חוקית להוציא כנגדו "צו הבאה"
|
|
מהיכן שאובה הסמכות להוצאת 'צו הבאה'? [פלאש 90]
|
|
|
|
|
עיקרון החוקיות
|
|
ענבל בר-און
|
|
על חוק להיות ברור * עליו לחול מכאן ולהבא * על הרשות השלטונית נאסר לעשות הכל, אלא אם כן הדבר הותר לה בחוק * לאזרח מותר לעשות הכל, אלא אם כן הדבר נאסר עליו בחוק
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
פסק דין נוקדני, הזוי ומיותר
|
|
ענבל בר-און
|
|
ניתן לדבר על 'עיקרון שלטון החוק' במובנו המהותי, כמו גם הפורמלי * הגם שבעניין מסוים נדרש דיון בעיקרון שלטון החוק במובנו המהותי, בית המשפט העליון בחר להתמקד בפן הפורמלי של עיקרון זה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
אין צורך בהוצאת צו הבאה במובנו המשפטי כנגד מי שהתחמק מהוראת אשפוז, אלא ניתן להיעזר במשטרה. כך קבע (יום ב', 19.04.10) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בערעור שהגיש אדם אשר הוצא כנגדו צו הבאה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, כנגד תקפות הצו. באותה פרשה הוגש כנגד יחיאל אבידר כתב אישום בגין השתתפות בשוד פיצוציה. בעיצומו של ההליך, לאחר שהנאשם הודה בביצוע העבירות, הובאה חוות דעת פסיכיאטרית (בית המשפט אינו מציין מטעם מי) אשר קבעה כי ההליכים המשפטיים יעצרו כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, וכי יוצא כנגדו צו אשפוז כפוי וזאת מכוח סעיף 15(א) ל חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991 אשר במסגרתו נשלחים לאשפוז כפוי מי שההליכים הפליליים בעניינם נעצרו, אולם בית המשפט סבור כי הם חולי נפש הזקוקים לאשפוז שכן אינם כשרים לעמוד לדין. הנאשם לא מילא אחר צו הטיפול המרפאתי הכפוי, הוצא צו אשפוז כפוי מכוח סעיף 15(ה) ל חוק טיפול בחולי נפש, אשר מאפשר לפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוזו הכפוי של אדם אשר לא מילא אחר הוראות צו טיפול מרפאתי כפוי, אולם הפסיכיאטר המחוזי לא הצליח לאתר את הנאשם החומק בעזרת "כוח עזר" ועל כן פנה לבית המשפט לצורך הוצאת צו הבאה. בבית המשפט נתקיים דיון מפולפל בשאלה 'מהיכן שאובה סמכותו של בית המשפט להורות על צו האשפוז הכפוי, כאשר כל אחד מן הצדדים מציע מקור סמכות אחר (שכן, כידוע, לפי עיקרון החוקיות אשר מעוגן גם בחוק העונשין וגם בחוק המעצרים, אין שוללים חירותו של אדם בהיעדר סמכות חוקית), וכן מהיכן שאובה סמכותו של בית המשפט העליון לדון בערר על צו הבאה זה, כאשר גם פה כל אחד מן הצדדים מציע מקור אחר לסמכותו של בית המשפט. השופט מלצר עצמו לא משך ידו מחגיגת ההתפלפלות הגדולה באשר ל"מקור סמכותו של בית המשפט להוציא צו הבאה נגד הנאשם המתחמק" כמו גם באשר ל"מקור סמכותו של בית המשפט לדון בערר" ומצא כי מקור נוסף יכול להיות מעוגן ב פקודת בזיון בית המשפט. בסופו של הליך, כאשר ההתפלפלות המשפטית מוצתה, מצא השופט מלצר כי כל הדיון המשפטי היה מיותר מלכתחילה, וכי הפסיכיאטר המחוזי לא נדרש מלכתחילה לצו הבאה בעניינו של המערער וזאת משום שהפסיכיאטר המחוזי יכול היה להיעזר בשירותיה של המשטרה. לטעמי, ההתפלפלות המשפטית המיותרת בסעיפי חוק כאלו או אחרים, כפי שבאה לידי ביטוי בפסק דין זה, הייתה יכולה להיות פרודיה על "עיקרון שלטון החוק" במובנו הובריאני - בירוקרטי, תוך יצירת מצג שווא כאילו המשפט כולו מושתת על התפלפלות נוקדנית בסעיפי חוק כאלו או אחרים במקום בסוגיות של מהות, אשר בעבעו מתחת לפני שטח-הטקסט של פסק דין זה, אך לא ההינו לבעבע ולבצבץ מעל לפני השטח משום שכל הצדדים לדיון עסקו בהתפלפלות אשר עסקה בסעיפים הקטנים אך החמיצה את העניין המהותי. ביקורתי על פסק הדין - במאמר נפרד. |
|
נגד העורר הוגש בסוף דצמבר שנת 2005 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו המיחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד בנסיבות מחמירות, בגין שוד בפיצוציה שביצע עם שותף. במסגרת הההליך הפלילי הודה העורר בעבירת שוד והורשע על פי הודאתו. ביני לביני הזמין בית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של העורר והחליט להפסיק את ההליכים בעניינו – והוציא צו לטיפול מרפאתי כפוי בעניינו של העורר, וזאת מכוח סעיף 15(א) ל חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991, אשר עוסק בהליכים פסיכיאטרים כפויים של מי שננקטו כנגדם הליכים פליליים. משנוכח הפסיכיאטר המחוזי כי העורר אינו משתף פעולה עימו, וכי מצבו מדרדר, הוא הוציא, באמצע ספטמבר שנת 2009, צו אשפוז כפוי. העורר לא אותר והמדינה הוציאה במעמד צד אחד צו הבאה. השופט צבי גורפינקל השהה את הצו בכדי לאפשר לעורר להתיצב מרצונו במוסד הפסיכיאטרי 'אברבנל' אולם משלא הופיע העורר לרצות את 'גזר דינו', הוציא השופט צו הבאה ללא שחרור. על צו הבאה זה משיג העורר.
|
|
• העורר: צו ההבאה הוצא שלא בסמכות - לטענת העורר סעיף 99 לחסד"פ, שהובא לעיל, מתנה את האפשרות ליתן צו הבאה בקיומו של צורך לכפות את התייצבותו של אדם להליך פלילי המתנהל כנגדו. לדידו של העורר, לא התקיים כאן התנאי המאפשר את הפעלת הסעיף, שהרי העורר פסק מלהיות "הנאשם" כמשמעותו לפי סעיף 99 לחסד"פ, וממילא אין צורך לכפות אותו להתייצב "למשפט", אלא לבית חולים פסיכיאטרי. לבית המשפט העליון סמכות לדון בערר שהוגש על צו ההבאה.
• המדינה: צו ההבאה הוצא בסמכות - אולם לבית המשפט העליון אין סמכות לדון בערר שעל צו ההבאה.
|
|
• מה מקור סמכותו של בית המשפט העליון לדון בערעורו של המערער על צו ההבאה אשר הוצא כנגדו? - השופט מלצר קבע כי סמכותו של בית המשפט העליון כערכאת ערעור לדון בעניינו של המערערת נגזרת מהוראת לשונו של סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו - 1996 ולפיה "עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטת בית המשפט בעניין הנוגע למעצר, לשחרור, להפרת תנאי ערובה או להחלטה בבקשה לעיון חוזר", בשילוב עם סעיף 1(ג) לחוק המעצרים אשר מחיל את הוראות חוק המעצרים "על כן מעצר ועל עיכוב לפי חוק", "אלא אם כן נקבעו בחוק הוראות אחרות".
• לצו האשפוז אשר נתן הפסיכיאטר המחוזי מעמד של צו הבאה לכל דבר ועניין - וזאת בהיותו צו אשפוז פלילי, אשר ניתן מכוח סעיף 15ה) לחוק טיפול בחולי נפש, אשר קובע כי מעמדו כצו של בית משפט לכל דבר ועניין (צו זה ניתן לאחר שהעורר הפר את צו בית המשפט המורה לו לקבל טיפול מרפאתי כפוי לאחר הפסקת ההליכים נגדו).
• האם לבית משפט זה הסמכות לדון בערר אשר הגיש העורר? - מכלול הוראות החוק בנדון אינו ברור, אולם "במקרים של ספק, יש לפרש הוראת חוק בנוגע לחירותו של אדם – לטובת קיומה של ביקורת שיפוטית", ועל כן לבית משפט זה סמכות לדון בערר.
• האם צו ההבאה הוצא כנגד העורר בסמכות? - אם נשלב את לשונם של סעיפים 99 לחסד"פ, אשר מאפשר הוצאת צו הבאה כנגד 'נאשם' עם סעיף 1(ג) לחסד"פ, אשר מאפשר להחיל את הוראות החסד"פ בשינויים המתחייבים גם על מקרים אחרים של שלילת חירות, נגיע למסקנה כי ניתן להוציא צו הבאה גם כנגד נאשם אשר ההליכים בעניינו הופסקו, והוא הועבר למסלול הפסיכיאטרי. את ה"הליך" הפלילי יש לפרש בצורה רחבה, ככל הליך אשר נגזר מן ההליך הפלילי הבסיסי, כגון הליך פסיכיאטרי שהוא המשכו של ההליך הפלילי.
• ניתן להגיע לאותה תוצאה גם מכוח פקודת בזיון בית המשפט - סעיף 6(2) לפקודת בזיון בית המשפט מאפשר לבית המשפט להורות על הבאתו בכפייה של אדם שהפר צו שיפוטי, טרם יוטל עליו עונש מכוח פקודת בזיון בית המשפט. צו האשפוז אשר ניתן בעניין המערער הינו צו שיפוטי "לכל דבר ועניין" לרבות לעניין פקודת בזיון בית משפט.
• האם סמכותו של בית משפט זה לדון בערעור נובעת מכוחו של סעיף 8 לפקודת בזיון בית משפט? - סעיף 8 לפקודת בזיון בית משפט מאפשר למי שהוצא כנגדו צו הבאה מכוח סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, להגיש על כך ערעור, וזאת מכוח סעיף 8 לפקודה. ברם, תנאי מקדים להגשת ערעור מכוח סעיף 8 לפקודת הביזיון הוא כי הצו שכנגדו מוגש הערעור "מטיל עונש" על המערער, והצו המקורי לא הטיל "עונש" אלא אשפוז כפוי. בית המשפט קובע כי הגם שההלכה הפסוקה קבעה כי אשפוז כפוי אינו "עונש" הרי שצו ההבאה הכפוי הינו בגדר 'עונש' ועל כן, סמכותו של בית המשפט לדון בערעור קמה גם מכוח סעיף 8 לפקודת הבזיון.
• דין הערעור להדחות - כל הדיון בסמכותו של בית המשפט לדון בערר על צו ההבאה שהוציא מתחת ידו בית המשפט המחוזי מתייתר, היות ולצורך ביצוע הוראת אשפוז מוסמך הפסיכיאטר המחוזי להיעזר במשטרה וזאת מכוחם של סעיפים 13 ו-33 לחוק טיפול בחולי נפש.
|
|
- בבית המשפט העליון - בפני השופט חנן מלצר - בשם העורר: עו"ד טלי גוטליב - בשם המדינה: עו"ד דפנה פינקלשטיין
|
|
|
בשפ 2141/10 יחיאל אבידר נ' מדינת ישראל (ניתן 19.04.10).
|
|
| תאריך:
|
24/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
24/04/2010
|
|
ענבל בר-און
|
|
ביהמ"ש: ניתן להיעזר במשטרה לכפות צו אשפוז
|
|
|
"מקובלת עלינו עמדת המדינה לפיה מעשיו של רבינוביץ פגעו באינטרס הציבורי בעבור בצע כסף וללא שהובעה עליהם חרטה מצידו וללא שהכסף שנגזל הושב". כך קבעו (יום ה, 22.04.10 ) שופטי בית המשפט העליון, מרים נאור ויורם דנצינגר, בדעת הרוב בערעור שהגישו הנאשמים בפרשת קרקעות הכנסייה היוונית-אורתודוכסית על הרשעתם, ובערעור מקביל שהגישה המדינה על קולת עונשם.
|
|
|
|
|
"במבט רטרוספקטיבי, מסתבר, הביאה התנהלותה של המאשימה, לפגיעה באינטרס הציפיה וההסתמכות, ובעיקר - לשלילת זכותם האלמנטארית של הנאשמים לאי הפללה עצמית, וזוהי, בעיני הסנגור, הפגיעה הקשה ביותר בנאשמים, אשר הפלילו את עצמם, ומסרו לרשויות המס מרצונם מידע מלא ושלם כנגד ההבטחה שלא יינקטו נגדם הליכים פליליים... התגובה האינטואיטיבית הראשונית נוכח הפגמים הללו בהתנהלות הרשויות כלפי הנאשמים היא של תרעומת והסתייגות. סוג הפגמים ועוצמתם עשויים להטריד ולקומם כל מי ששלטון החוק ואמון הציבור ברשויות התביעה חשובים לו... התביעה הכללית מוסמכת להגיש אישום פלילי נגד מי שנחשד בביצוע עבירה... ברור שזוהי סמכות חשובה וחורצת גורלות. בשל כך, הצפי הוא שהתביעה הכללית תפעיל את סמכותה באופן ענייני, שקול וסביר". כך קבעה (יום ד', 14.4.10), שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי, בבקשה שהגישו נאשמים בעבירות מס לחסות בצל טענת "הגנה מן הצדק".
|
|
|
|
|
"קביעת החוק ולפיו "העיסוק בפסיכותרפיה אסור על כל מי שאינו פסיכולוג קליני" אינה סותרת את חוק יסוד: חופש העיסוק - פסיכותרפיה מוגדרת כ""כלל שיטות הטיפול בהפרעות נפשיות המבוססות על שימוש באמצעים פסיכולוגיים". על כן, הקביעה כי כל אדם, גם שאינו פסיכולוג, יכול לעסוק בכך, היא בעייתית, בלשון המעטה, וסותרת, לכאורה, את הוראת סעיף 2(א) לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, האוסר על מי שאינו פסיכולוג לעסוק בפסיכולוגיה". כך קבע (יום ג', 13.04.10), שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, זאב המר, בערעור שהגיש פנחס פישלר, אשר גרושתו הופנתה לטיפול פסיכותרפותי, על החלטתו של שופט בית משפט השלום, מוקי לנדמן, ולפיו, מטפלת משפחתית מוסמכית ליתן טיפול פסיכותרפי.
|
|
|
|
|
הזכות להתבטא באופן אנונימי היא חלק מחופש הביטוי. האנונימיות היא לעיתים תנאי לעצם האפשרות והנכונות להתבטא, ופעמים האנונימיות היא גם חלק מן המסר הגלום בביטוי. היכולת לשמור על עילום-שם היא לעיתים תנאי לעצם האפשרות או הנכונות להתבטא. יש מצבים שבהם אדם שלא יוכל לדבוק באלמוניותו - לא יתבטא כלל. כך, למשל, בשל תחושות אישיות כמו בושה או מבוכה, או בשל לחצים חיצוניים וחששות מפני תגובת הסביבה. יתכנו בהחלט מצבים שבהם המסרים החשובים ביותר - לאדם עצמו או לאחרים זולתו - יהיו עצורים בתוך האדם פנימה, ורק היכולת לומר את הדברים באופן אנונימי תוכל לפרוץ את החסמים. ממילא, האנונימיות היא לפעמים פתח לחופש ביטוי.
|
|
|
|
|
פסק דין זה בוחן את מהות חובותיו של תאגיד הכפוף לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך) בהגשת דיווחיו לרשויות הפיקוח, שנועדו להוות גילוי נאות בדבר מעמדו ומצבו הפיננסי, ככל הנדרש לספק את צרכיו של המשקיע הסביר בקבלת החלטה בעניין של שוק ההון.
|
|
|
|
|
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
