ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 28.6.04) את התקנות המסדירות את הפיקוח על כלבים מסוכנים שהגיש משרד החקלאות, ואת הצו הקובע שמונה גזעים של כלבים מסוכנים, אשר תוך מספר שנים לא ימצאו בישראל.
התקנות שאושרו קובעות כי כלב מסוכן הוא כלב השייך לגזע מסוכן וכלב שהוא הכלאה של גזע מסוים וקיים דמיון פיזי בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיזיות לאלו של הכלב המגודר כגזע מסוכן. בתוספת לתקנות הוגדרו 8 גזעים של כלבים מסוכנים: אמסטף, בול טרייר, דוגה ארגנטינאי, טוסה יפני, סטאף אנגלי, פיט בול טרייר, פילה ברזילאי ורוטווילר.
התקנות קובעות כי יאסר לייבא כלב מסוכן, וקובעות הוראות מפורשות לאחזקתו בבית וברשות הרבים. בעל הכלב יחויב לגדר ולנעול את החצר בו מוחזק הכלב באופן שימנע ממנו לצאת, ויציב שלט בכניסה לחצר הכותב "זהירות כלב מסוכן". בעל הכלב יחויב לחסום את פיו של הכלב בזמם בכל עת שבסביבתו, כולל בתחומי הבית, ילדים קטנים מתחת לגיל 16.
הוועדה קיבלה את עמדתו של ח"כ רשף חן שביקש לצמצם את טווח גילאי הילדים ולקבוע את גילם ל-16, בניגוד לעמדתו הראשונית של משרד החקלאות שביקש כי פיו של הכלב השוהה בבית יחסם בנוכחות ילדים עד גיל 18. מטרת סעיף זה, על אף הקשיים באכיפתו המעשית, היא להטיל את האחריות על בעל הכלב, במידה ויפגע מישהו מהילדים השוהים תחת קורתו.
בנושא אחזקת הכלב ברשות הרבים, אוסרות התקנות על יציאת הכלב מהחצר אלא אם הוא מוחזק בידי אדם שגילו עולה על 16 שנים, הכלב יוחזק ברצועה שלא יוכל להשתחרר ממנה ושאינה עולה על 2 מטר ופיו יחסם בחוץ בזמם. התקנות קובעות חובת עיקור וסירוס כלבים מסוכנים לא יאוחר מ-31.12.04, החל מגיל 6 חודשים. כמו כן יחויב בעל הכלב להחזיק אישור וטרינר שביצע הסירוס/עיקור.
שר החקלאות, ישראל כץ אמר כי כלב שלא יוכל מסיבות מסויימות לעבור עיקור או סירוס, יורדם. ייאסר למסור כלב מסוכן לבעלים אחרים למעט מערכת הביטחון, רופא וטרינר עירוני ומכלאה שאישר הוטרינר העירוני. עוד אמר שר החקלאות, כי מטרת התקנות להבטיח כי בתוך מספר שנים לא יהיו בישראל הכלבים המסוכנים, וכי כל ספק צריך שיעבוד לטובת בני האדם.
לדבריו, "לא חסרות צרות במדינה ויש למזער את האיומים על האזרחים". לטענת כץ ההכחדה ההדרגתית של הזנים המסוכנים היא הדרך הסבירה יותר, בהשוואה לאפשרות של השמדת הכלבים הקיימים בארץ היום.
חברי הכנסת נחלקו בעמדתם ביחס לתקנות. שר הפנים, אברהם פורז, שהשתתף בדיון, הגיש ערעור לממשלה על הצעות החוק של סער וגפני, אמר כי "האחריות על התנהגותו של הכלב היא על האדם. כמו שאקדח אינו יורה לבד, כך גם לגבי כלבים. החקיקה צריכה לטפל באנשים ולא בכלבים מגזעים מסוימים, שכן כל כלב גדול יכול להיות מסוכן. חשוב לטפל בבריונים שמחנכים כלבים לתקיפה", אמר.
לדבריו הסכים ח"כ ישראל רביץ שאמר, "לאדם אין מלחמה עם הכלב ויש לטפל באנשים חסרי האחריות שמחזיקים בכלבים וחובתם לנהוג בשמירה מעולה”. ח"כ אבשלום וילן שאל בציניות האם כעת יוציאו מהחוק מכוניות שמסוגלות להגיע למהירויות גבוהות בטענה שהן גורמות לתאונות.
ח"כ גילה פינקלשטיין טענה כי גם תקנות אלו לא יעזרו וקראה לעגן בחוק איסור גורף. על-פי הצעת חוק שהגשיה ח"כ פינקלשטיין עם חברי כנסת נוספים, תיאסר החזקת כלב מסוכן בבתים פרטיים. "התקנות החדשות של שר החקלאות כלל אינן מספקות מענה למקרים החמורים של תקיפת ילדים על-ידי כלבי אמסטף. גם אם היו התקנות הללו מאושרות קודם התרחשות הטרגדיה [מותה של הילדה אביבית גנון], הן לא היו מצילות את אביבית הקטנה".
ח"כ רשף חן הציע לקבוע בחוק חובת אילוף הכלב במקום מוסמך ומאושר. גם ח"כ מלי פולישוק-בלוך טענה כי התקנות שמות דגש על הכלב במקום על האדם שמחזיקו וכי ”יש לחסל את התופעות השליליות שקשורות באחזקת כלבים ולא את הכלבים עצמם”. פולישוק-בלוך מחתה על עצם אישורן של תקנות לא מעשיות. לעומתם טען ח"כ משה גפני כי מקומם של כלבים מסוכנים רק בכוחות הביטחון.
אהוד פלג, יועץ משפטי של נח- ארגון גג של ארגוני בעלי חיים, אמר כי יש בני אדם אלימים אך איש אינו חושב להוציא את הגזע האנושי מהחוק. הבעיה לטענתו היא האכיפה. פלג הציע לקבוע מבחני התאמה וגידול, מעין ”מבחן מסוכנות” שיגדיר מהו כלב מסוכן בניגוד לגזע מסוכן.
רפאל שחף, מהסתדרות הרופאים הווטרינרים אמר כי הוצאת גזעים מהחוק לא תפתור את הבעייה כי יווצרו הכלאות שונות ומשונות שלא ניתן יהיה לעקוב אחריהן. אבי גולדברג, יו”ר האיגוד הישראלי לכלבנות, אמר כי לא ניתן להגדיר גזעים של כלבים ללא מגילות יוחסין.
אורלי אלידן מצער בעלי חיים אמרה כי ”כלב מעורב שהוא רק שמינית אמסטף יכול להיות מסוכן יותר. התקנות הן פתרון בזק שנועד להרגיע את הציבור”. חגי אלמגור מעמותת הרופאים הווטרינרים הזהיר כי התקנות ”יעשו ההיפך ממה שהתכוונו” וכי החוק מגדיר כלב מסוכן כזה שנשיכתו יכולה לגרום נזק. ”התקנות קובעות באופן סטטורי כי 90% מהכלבים אינם מסוכנים ובכך מגדילים את הסיכון מכלבים”, אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ שלום שמחון הדגיש כי לנוכח המקרים האחרונים של תקיפת כלבים, לא ראה מקום לעכב את התקנות. עם זאת, לנוכח העובדה כי החוק, שהתקנות הן חלק ממנו, יכנס לתוקף רק בחודש נובמבר. שמחון ביקש משר החקלאות לקיים שימוע לארגוני בעלי החיים. כמו כן, הודיע שמחון כי הוועדה תקיים דיון מעמיק לפני אישורם של שלוש הצעות חוק פרטיות שהוגשו בנושא של חברי הכנסת סער, גפני ופינקלשטיין.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
