השעון הפיקטיבי של רשות השידור

לרשות השידור אין שעוני נוכחות או אמצעי בקרה אחרים על נוכחות עובדיה, בניגוד לתקשי"ר ולכללי המינהל התקין. כך קובע מבקר המדינה בדוח שהגיש.

בהיעדר בקרה השתרשו נורמות של דיווח למראית עין על שעות שבהן לא עבדו העובדים כלל או שלא נכחו בעבודה, וההנהלה שילמה עבור מאות שעות בממוצע לעובד בשנה מתוך ידיעה שהעובדים לא עבדו בהן ותוך העלמת עין.

בין יתר ממצאי המבקר בנושא, עולה כי עובדים דיווחו על שבעה ימי עבודה בשבוע במשך תקופה ארוכה, בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה ובניגוד לנוהלי הרשות, ובתמורה לכך קיבלו שעות נוספות וצברו מאות ימי חופשה. היו עובדים שיצאו לחופשה בחו"ל, וחופשתם לא נרשמה במערכת הממוחשבת. בחלק מהמקרים העובדים לא דיווחו על יציאתם לחופשה, ובמקרים אחרים העובדים דיווחו, אך יחידת כוח אדם לא חייבה את יתרת ימי החופשה בימים אלו.

במהלך השנים נחתמו בין הרשות לבין נציגי העובדים הסכמי עבודה שבאו להסדיר את שעות העבודה במגזרים השונים ואת התגמול בגינן. על הסכמים אלה נוספו הסדרים שונים, נהלים פנימיים ודפוסי פעולה, בכתב ובעל-פה, שלא תמיד עלו בקנה-אחד עם דיני העבודה ועם כללי המינהל התקין. חלק מן ההסדרים פגעו ביכולתם של המנהלים לקבוע את סדרי העבודה על-פי הצרכים, ופגעו בצרכי הרשות ובקופה הציבורית.

המבקר קובע כי על הנהלת הרשות לפעול בדחיפות לייעול מערכת הבקרה על נוכחות העובדים באמצעות שעון נוכחות, שימוש במערכת ממוחשבת והידוק הפיקוח של המנהלים על הכפופים להם.

לדבריו, במהלך השנים הסכינו הנהלות הרשות עם מצב שבו עובדים מצהירים על שעות עבודה פיקטיביות בידיעת הנהלת הרשות, תוך יצירת נורמות פסולות של הצהרות שאינן אמת, כגון הדיווחים על הכוננויות, כדי לזכות בהטבות שכר. גם מאזן ימי החופשה של העובדים אינו משקף נכונה את מספר ימי החופשה שנוצלו על ידיהם.

הנהלות הרשות לא נלחמו בנהגים פסולים ובלתי חוקיים אלה, הנוגדים נורמות ציבוריות ראויות, וגילו לאורך שנים אוזלת-יד, כנראה משום שביקשו להימנע מסכסוכים עם ועדי העובדים שיש בהם כדי לשבש את מהלך העבודה. התנהלות זו היתה כרוכה בהוצאות כספיות ניכרות מכספי הרשות, שהם כספי הקופה הציבורית.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לשנות את ההסדרים כך שיהיו תקינים, ולהסדיר את התשלום עבור השעות הנוספות והכוננויות. הניסיונות לא עלו יפה, והתופעה של עובדים המקבלים תשלומים על-פי דיווחים פיקטיביים היא עדיין רחבת הקף. עם זאת, בחודשים האחרונים החל המנכ"ל, מיד עם היכנסו לתפקיד, לפעול לשינוי יסודי של הסכמי העבודה ולנקוט צעדי התייעלות. משרד מבקר המדינה רואה צעדים אלו בחיוב, אך ראוי שצעדים אלו יהיו נמרצים ויכללו את כל עובדי הרשות.

משפט העבודה הקיבוצי נועד להקנות לארגון העובדים מעמד הולם מול המעביד, אולם בפועל נוצל מעמד זה בצורה פסולה. אין להשלים עם כך שוועדי עובדים בארגונים שהם בגדר נכסים ציבוריים, כדוגמת רשות השידור, יפעלו בצורה כוחנית וינצלו נכסים אלה לרעה. באשר להנהלת הרשות, התנהלות המעדיפה "שקט תעשייתי" בטווח הקצר על פני תפקוד יעיל, מינהל תקין וטוהר מידות בטווח הארוך, פוגעת בציבור הזקוק לשירותי הרשות ובקופה הציבורית, ומהווה פגיעה בקיום חובותיה של הרשות כנאמן הציבור.

לדעת משרד מבקר המדינה, דרוש שינוי מהותי בנושאי נוכחות עובדים, תשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות וניהול מאזני החופשה ברשות השידור, וזאת כחלק מהמאמצים להבריאה.