התכוון לדוג דגים ו"בטעות" צד ציפורים

אבי בן דוד, הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעיר שהרשיע אותו, ועוד שניים מחבריו, בעבירות של ציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רישיון ציד, וציד ברשת.

מכתב האישום עלה שבן דוד נתפס בתוך רכב, כשהוא צופה במשקפת בציפורים וברכב נמצאו כלים המשמשים לציד ושתי ציפורים, מסוג כסוף המקור, בכלוב. על בן דוד הוטל קנס בסך של 8,000 שקל.

בכתב הערעור טען שהמדינה לא הרימה את נטל ההוכחה ולא ביססה את הטענה שמדובר בחיית בר מוגנת. "לא ניתן להרשיע אותי מאחר ולא התכוונתי לצוד אלא הצטרפתי באופן ספונטני לטיול שבת עם חברים. הציוד שנמצא ברכב לא היה שלי והציפורים לא היו בהחזקתי וזוכיתי מעבירת ההחזקה. אני וחבריי הלכנו לטייל ולדוג דגים וביקשנו למסור את הציפורים למישהו". עוד נטען שאין די בהוכחת כוונת ציד כדי להרשיעו בעבירת ציד.

המדינה דחתה את טענותיו של בן דוד, ולדבריה, בית משפט קמא קבע שגרסתו וגרסת חבריו, אינה אמינה, ובנסיבות אלה אין הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור. כמו-כן שדובר בציפורים מוגנות ובן דוד זוכה מעבירת ההחזקה, משום שהרכב בו נמצא הכלוב לא היה בבעלותו. המדינה ביקשה לדחות את הערעור.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחו השופטים דוד חשין, עוני חבש ויוסף שפירא את הערעור. "ברי כי המערער חצה את שלב ההכנה לציד. המערער נתפס כשהוא צופה בציפורים באמצעות משקפת מתוך רכב בו היו מלכודות ופיתיונות המשמשים ללכידת ציפורים. נסיבות אלו, בצירוף העובדה שהמערער נתפס באזור הידוע כמשמש לציד בלתי-חוקי של ציפורים מסוג כסוף המקור, כפי שקבע בית משפט קמא, יש בהן כדי ללמד שמעשהו של המערער נעשה תוך כוונה לארוב לציפורים ולצודן".

השופטים התייחסו לעברו של בן דוד הכולל: בשנת 1994 - הרשעה בעבירה של ציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רישיון ציד, וציד של חוחיות; בשנת 1998 - הרשעה בעבירה של החזקת בעלי-חיים מוגנים (חוחיות); בשנת 2001 - הרשעה בעבירות של החזקה וסחר בבעלי-חיים מוגנים; בשנת 2006 - הרשעה בעבירות של ציד חיית בר מוגנת. "חרף הרשעות קודמות אלו, לא הפנים המערער את האיסור שבפגיעה בחיי הבר ואת החשיבות שבשמירה על זכותם של עופות הבר המוגנים לפרוש כנפיהם באין מפריע ולדאות בחופשיות בשמי ארצנו".

בנסיבות אלה, לא מצאו השופטים להתערב בגובה הקנס. ברם, השופטים חסו על בן דוד, שלא חס מצידו על בעלי חיים ולאחר שקונן שהוא חולה, מסכן ונזקק לתרופות יקרות, נפסק שהקנס שהושת עליו ישולם ב-8 תשלומים.