בעוד משרדי האוצר והכלכלה מגבשים תוכנית סיוע ליצואנים, התעשיינים מותחים ביקורת על התוכנית ודורשים לקבוע שער רצפה לדולר. בבנק ישראל ובאוצר מתנגדים נחרצות לקביעת שער רצפה לדולר, ומציעים להרחיב את ערבויות המדינה באמצעות אשראי לעסקות של יצואנים בעולם לכ-6 מיליארד שקל וכמו-כן, להעניק סיוע ממוקד ליצואנים קטנים באמצעות הקרן לעסקים קטנים ובינוניים.
גורם בכיר בתעשיה אמר, כי "מדובר בתוכנית פיסקאלית, שתאפשר פתרון למצוקת היצואנים רק בטווח הארוך. זה בזמן שהמגזר המייצא נאנק תחת שער דולר נמוך, וקיים ספק אם חלק מהמפעלים המייצאים ישרדו עד שהתוכנית המוצעת תייצר יציבות. הצעדים שמוצעים הם צעדים נכונים, אך הם חייבים להתקיים לצד צעדים מוניטריים מידיים שיאפשרו להעלות בתוך זמן קצר את שער הדולר".
ראשי התאחדות התעשיינים קוראים מזה מספר שבועות למשרד האוצר ולנגידת בנק ישראל לפעול במהירות לקיבוע שער הדולר על 3.8 שקל, וזאת גם אם מדובר בהעלאה מלאכותית לזמן קצר ולו כדי לאפשר ליצואן הישראלי ליהנות מפירות הצמיחה שצפויה בעולם בשנה הקרובה.
אולם, נגידת בנק ישראל
קרנית פלוג מתנגדת לצעד, וגם בדיונים שערך בנושא שר האוצר,
יאיר לפיד, במשרדו נמצא, כי רוב בכירי האוצר מתנגדים לקביעת שער רצפה לדולר. ל"
גלובס" נודע עוד, כי על-רקע היעדר ההסכמה עם דרישת התעשיינים, משרד האוצר ובנק ישראל לא ביצעו כל מהלך לקידום קביעת שער רצפה לדולר.
בבנק ישראל סבורים כי שינוי משטר שער חליפין מצריך תמיכה פוליטית ובעיקר הסכמות בין ראש הממשלה, שר האוצר והנגידה, ולכן "גלובס" פנה לראש הממשלה,
בנימין נתניהו, לברר מה עמדתו בסוגיה, אך נתניהו העדיף שלא להגיב.
יצואן בכיר אמר היום בהתייחס לתוכנית: "גם אם המדינה לא רוצה להתעסק בחיזוק הדולר כי אינה מעוניינת להתערב במלחמת מטבעות שמתקיימת בכל העולם, בכוחה לאפשר לתעשיינים וליצואנים להתמודד עם המצב הקיים בטווח המידי באמצעות הפחתת מסים. בטווח הקצר, הרחבת הערבויות לא תאפשר פתרון למצב הקשה, וממילא היא לא עונה לצרכים של היצואנים הקטנים והבינוניים. כרגע, רק באמצעות הקלות בארנונה, ברגולציה האדירה, במחירי המים ועוד, אפשר להזרים למגזר הזה את מנות החמצן שלהן הוא כל כך זקוק".
במשרד האוצר מתלבטים אם לחשוף את פרטי התוכנית, שגובשה בין השאר במסגרת הידברות עם נציגי היצואנים והתעשיינים. חבילת הצעדים מורכבת בעיקר מצעדים פיסקאליים (חוץ-תקציביים) ואינה כוללת מהלכים מוניטאריים חדשים. המשמעות: הממשלה לא תוציא מצדה כספים, כך שהטיפול במצוקות היצואנים יעשה באמצעות ערבויות.
ביקורת גם על החלטת הריבית
בתוך כך, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן, הביע אמש (ב') אכזבה מהחלטת הנגידה להותיר את הריבית ללא שינוי. התעשיינים קוראים לפלוג להוריד את הריבית מידית לרבע אחוז: "זה צעד מאכזב ובלתי מספק. על בנק ישראל להפחית בחדות את הריבית ולהאיץ משמעותית את קצב רכישת המט"ח כדי לרסן את מגמת ההתחזקות של השקל. אנחנו חיים את השטח ורואים עסקות שנופלות ליצואנים אחת אחרי השנייה בשל השחיקה בכושר התחרות", אמר. מנתוני התאחדות התעשיינים עולה, כי מאז יולי 2012 חל בשקל ייסוף של יותר מ-12%, עם זאת, מנתוני הלמ"ס עולה, כי ב-2013 חל ייסוף של כ-7%.
בכיר בבנק ישראל התייחס לביקורת הנרחבת מצד התעשיינים כלפי הנגידה ואמר כי "אין ספק שרכישות מט"ח משפיעות על שער החליפין, כפי שרואים גם במקומות אחרים. עם כמות רכישות יחסית קטנה שעשינו בהשוואה לשנים הקודמות, הצלחנו לבלום ייסוף שהיה מאוד מהיר. צריך לזכור שפעלנו נגד מגמה עולמית של היחלשות הדולר, מה שגרם לאנשים לחשוב שההתערבות אינה יעילה".
עם זאת, ניכר שגלי הביקורת עושים את שלהם: אתמול, מיד עם פרסום ההודעה על החלטת הריבית, החל הבנק המרכזי לפעול באגרסיביות בשוק המט"ח, בניסיון לאותת כי הוא לוקח את עניין שער החליפין ברצינות ואינו מזלזל בו.
ל"גלובס" נודע כי הרכישות, שנאמדות עתה ביותר מ-300 מיליון דולר, אינן במסגרת תוכנית לקיזוז אפקט כניסת הגז, תוכנית שעליה הכריז בנק ישראל לפני מספר חודשים כדי לנטרל את אפקט הייסוף הכרוך במציאת גז טבעי.
