ועדת הפנים והגנת הסביבה החלה (יום א', 1.8.21) בדיון שצפוי להימשך שלושה ימים, על הצעת חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור להכנה לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בהארכת הוראת השעה שעניינה פעילות הותמ"ל.
מתן שחק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת פרס את הדוח שערך: "לא נקבעו מדדים לאיכות התכנון והנושא לא נבחן על-ידי גורמי ממשלה. אין בכך לומר דבר על המאמצים שנעשו בפועל. לעניין הפגיעה בשטחי חקלאות וטבע לא עלה בידינו לקבל נתונים. זה נמצא במחלוקת. הנתונים שהועברו ממינהל התכנון לא כוללים את הפירוט הנדרש. הותמ"ל קיבלה סמכות נרחבת לשנות תכנוני מיתאר מחוזיות או ארציות, אבל לא נדרשה לדווח על השינויים ועל אופי השטחים שהפכה למיועדים לבינוי, ולא על היקף הפגיעה בערכי טבע וחקלאות. מן הראוי שדיווח כזה יונח בפני הכנסת".
היועץ המשפטי של הוועדה,
תומר רוזנר העיר כי עניינה של הצעת החוק המקורית היה בנייה למגורים, ואילו בהצעת החוק הנוכחית הוסיפו מתחמי תחבורה ציבורית, שתכנונם נודע גם לתחומי מסחר, תעסוקה ושילוב במרקם עירוני, לכן, לדבריו, יש מקום שהח"כים חברי ועדת הפנים ידונו לעומק בשאלה האם כל הוראות החוק מתאימות גם לתחומים הנוספים הללו. הוא הציע לשקול פיצול החוק ודיון נפרד במתחמי התחבורה.
סיגלית בארי, מתכננת הותמ"ל: "260,000 יחידות דיור אושרו בותמ"ל. זה 35% מסך יחידות הדיור שאושרו. מתוך זה 30,000 לאוכלוסייה ערבית, 13,000 לאוכלוסייה חרדית. פינוי בינוי נמוך, כי החלו בו רק מ-2017.
"27 תוכניות פינוי בינוי ממתינות לחוק. הקצב מהיר – 11 חודש מההתחלה עד אישור בפועל. בתהליכי העבודה יש שולחן עגול שבו כל הציבור מוזמן במטרה להגיע לתכנון מיטבי. עקומת הלמידה גבוהה", דבריה.
ח"כ אוסמה סעדי: "אנו תומכים בחוק. תמיד היינו לצד מי שחפצים בשטחים חקלאיים ובטבע, אבל המצוקה בחברה הערבית גדולה. אנו חפצי חיים לפני איכות החיים. קודם כל רוצים קורת גג, אחרי זה תעשו גנים. אני מבין את כל ההתנגדויות, אתם עושים עבודה נהדרת, כל העמותות, אבל תבינו את המצוקות. האם יש תוכניות ותמ"ל ליישובים ערביים שלא אושרו?"
סיגלית בארי: "30,000 יחידות מחכות לחוק".
ח"כ
בני בגין: "ב-2017 הייתי בין חברי הממשלה שאישרו את הותמ"ל. משתדלים לאזן בין צרכים שונים. האיזונים שיצרה הממשלה אינם מה שהח"כים מקבלים והיו רוצים לתקן. זה נושא הדיון".
ח"כ
אחמד טיבי: "בעיית התכנון בחברה הערבית היא בעיה כרונית אקוטית בעבר, ותהיה גם בעתיד. יישובים ערבים רבים נהנו מהותמ"ל.
זאב בילסקי (לשעבר יו"ר רמ"י) גילה הקשבה ןפתר הרבה בעיות. אני קשוב להערות המיגזר החקלאי. אלה נושאים חשובים, אבל מותרות. החיים עצמם חשובים יותר. קודם כל לקצר הליכים, לפתח ולעקוף חסמים". ח"כ
יוראי להב הרצנו: "זה לא או-או". טיבי: "אני מקבל את עקרון האיזון".
ח"כ אלון טל: "זו הזדמנות לומר מילה טובה למנהלת מינהל התכנון ששומרת על שטחים פתוחים. האם שומרים שלא תהיה חריגה מתמ"א 35? אולי חל שיפור באיכות תוכניות, אבל יש טעויות, וכאן החשיבות של אפשרות ערר, שלא קיימת בותמ"ל. אני מבין את הצורך לתת עדיפות טיפול בחברה הערבית שהוזנחה שנים, אבל עדיפות לתכנון לחברה החרדית אינה נכונה. הממשלה הקודמת עודדה את הבידול של החברה החרדית, הבידול מנציח עוני. במקום שחרדים מתבדלים רמת ההשכלה והשילוב בשוק העבודה נמוכים. זה לא לטובת הציבור החרדי".
ח"כ
איתן גינזבורג: "אני חרד שנורא קל לפתח בשטחים צמודי דופן לערים קיימות, וכל מה שדחוף נשכח בצד. לי חסר סעיף שיקבע תבחינים להכרזה על תוכנית מועדפת. מתי ועדת שרים תוכל להכריז על מתחם למסלול ותמ"ל?".
שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות: "הותמ"ל החל ב-2014 כשהיה מחסור גדול בדירות, כהוראת שעה. בילסקי אמר שהותמ"ל סיים את תפקידו. אנו מבינים שיש הסכמים קואליציוניים ובעיה אמיתית. נעזור לכם. נאפשר להמשיך את הותמ"ל לטובת ערבים חרדים והתחדשות עירונית, אבל חייבים לעשות זאת בשלביות. לא יכול להיות שעוקרים מטעים וארבע שנים לא בונים. כשצריך קרקע באמת, אז תיקחו".
אושרת גני גונן, ראש מועצת דרום השרון: "אם הותמ"ל לא השיג את יעדיו, לא צריך להאריך את החוק, או לכל הפחות להכניס כמה הגנות. קודם כל שער כניסה – מתי מינהל התכנון יכול להכריז על ותמ"ל? יש ערים שלא מיצו את ההתחדשות העירונית. שיוכיחו שהם צריכים. שתהיה מידתיות לקחו שטחים חקלאיים בהיקף שעקר את כל הרעיון של התישבות כפרית. שיקבעו שאפשר לקחת עד 30% מהשטח, כדי שהיישוב יישאר כפרי".
עמית יפרח, תנועת המושבים: "בתחילת הותמ"ל לא התנגדנו. נכנסנו תחת האלונקה, אבל חשבנו שהמדינה תשתמש בכלי הזה להגדלת היצע מגוונת".
רות אפריאט, רשות מקרקעי ישראל:, אני שומעת ביקורת על כך שהרבה תוכניות תוכננו ואושרו, אבל טרם בוצעו. אם התוכניות לא היו מאושרות, לא היינו יכולים להתקדם. יש מתחמים שבסיסי צהל יושבים בהם. ללא תכנון ואישור, לא היינו יכולים לדבר עם משרד הביטחון שיפנה. רק כשיש תוכנית מאושרת אומדים את עלויות הפינוי ומנסים להקדים מועדי פינוי. המלאי התכנוני הוא שמייצר את תוכניות העבודה. התכנון אינו סוף הדרך, אבל על-מנת שיהיו לנו תקציבים להסיר חסמים, להקים מט"שים ומחלפים, חייבים תוכנית מאושרת".
היועץ משפטי לוועדה, תומר רוזנר: "כמה היתרי בנייה יש?", אפריאט: "רמ"י הוא לא גוף שמנפיק היתרי בנייה".
ראול סרוגו, התאחדות בוני הארץ: "מצב שוק הדיור היום זה רק קצה הקרחון של מה שיקרה. ישראל גדלה בקצב של 2% בשנה, וזה לא חרדים, אלא דווקא באוכלוסייה הכללית, שרובה חילונים ודתיים. בקצב זה תוך פחות מ-30 שנה נצטרך עוד 3 מיליון דירות. המשמעות שנצטרך להכפיל את הקיים, ולבנות ב-3 עשורים מה שנבנה כאן במהלך 120 שנה. לבנות שוב את תל אביב, חירושלים, חיפה, באר שבע וקריית שמונה. כלומר, 100,000 דירות בשנה. כשהיום בונים 50,000 בשנה.
"כדי שייבנו 3 מיליון דירות, צריך לתכנן 6 מיליון. האתגר אדיר. 300,000 דירות שנבנו זה כלום. כולם צודקים. צודקים ראשי הערים שמפסידים כסף בארנונה למגורים, צודק המיגזר החקלאי שפוגעים בחקלאות, אבל אנו על סף משבר כבד מאוד. צריך סופר טאנקר לכבות את השריפה, ולא סופר טאנקר עם מיכל של פייפר. הותמ"ל עשה עבודה נהדרת. זה שיש חסמים בביצוע לא אומר שלא צריך ותמ"ל".
עו"ד אלי בן ארי, אדם טבע ודין: "אם תיקח את משאבי הותמ"ל ותעביר לוועדות המחוזיות, הן יוכלו לתכנן בקצב הראוי וגם לתכנן בעדיפות לערבים. בעיית האלימות במיגזר קשורה גם למצוקת המקרקעין. אם בכל ועדה מחוזית, לא בתל אביב, אבל במחוזות, ישקיעו משאבים ויהיו הרבה יותר בודקי תוכניות, זה היה פותר את הבעיה. בותמ"ל נותנים חוות דעת מקצועית ב-3 שבועות. כשמתכננים כל כך מהר, מתפספסים דברים חשובים".
פרופ'
חגי לוין, נציג ההסתדרות הרפואית: "אם אנו חפצי חיים, בותמ"ל חייב להיות נציג למשרד הבריאות וחייבים לשקול את השיקולים הבריאותיים. אסור שנזכה במדליית זהב בהתעלמות - התעלמות מהבריאות".
יו"ר הוועדה, ח"כ
סעיד אלחרומי, ביקש ממשרדי הממשלה להגיע לדיון הנוסף מחר עם נתונים שלא הציגו היום".