בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הוצאות של 25,000 שקל בדחיית בקשה לדיון נוסף בעליון
|
חיות הטילה את הסכום החריג על בני זוג שעשו במשך שנים שימוש בלתי חוקי בקרקע חקלאית וחויבו לפנות את נחלתם ולשלם לרמ"י 7 מיליון שקל ● בהליכים קודמים חויבו בהוצאות של 150,000 שקל
|
חיות. הנסיבות הספציפיות [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הטילה (יום ב', 7.3.22) הוצאות בשיעור חריג של 25,000 שקל כאשר דחתה בקשה לדיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון במחלוקת בין רשות מקרקעי ישראל לבין חוכרי קרקע בכפר טרומן. בני הזוג יצחק קלקודה ועמליה קלקודה משתמשים מזה שנים בקרקע חקלאית ביישוב למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם עם רמ"י ותוך הפרת הסכם פשרה ביניהם. רמ"י הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז, אשר הורה לבני הזוג להחזיר את הנחלות ולשלם לרשות דמי שימוש בסך 7 מיליון שקל, לצד הוצאות בסך 100,000 שקל. בית המשפט העליון דחה את ערעורם תוך שהוא אומר כי השניים הפרו את הסכם המשבצת "בהפרות יסודיות רבות, חוזרות ונשנות, רחבות היקף וממושכות". הפרות אלו נמשכו גם לאחר שהתנהלו בעניינם של השניים הליכים משפטיים שונים, "וכל זאת, תוך הפקת רווחים עצומים על חשבון הציבור". הם חויבו אז בהוצאות בסך 50,000 שקל. בבקשה לדיון נוסף טענו קלקודה, כי מדובר בפסק דין תקדימי המורה לפנות בית מגורים למרות שאין חולק שהבית עצמו נבנה כחוק. לדבריהם, כלשונה של חיות, "פסק הדין מאפשר לרמ"י להשיב לידיה את בתי המגורים של מתיישבים בכל נחלה חקלאית שכפופה להסכם המשבצת, על בסיס שימוש חורג מכל סוג שהוא - 'ויהא הקצר והפעוט ביותר', לטענתם - וללא כל פיצוי". עוד טענו, כי פסק הדין השתמש בעיקרון ארכאי ולפיו אי-פיצול נחלות מהווה עיקרון-על בדיני הנחלות, וכי הוא סותר את עקרון היסוד של חשיבות המגורים. בדחותה את הבקשה, אומרת חיות כי פסק הדין נטוע בנסיבות הייחודיות של המקרה הספציפי "בשילוב עם התנהלותם הקיצונית של המבקשים עצמם במשך שנים ארוכות והאופן שבו ניהלו את ההליכים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון". לדבריה, "בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי האופן שבו יישם בית המשפט את הוראות הסכם המשבצת במקרה הקונקרטי שלפנינו, עולה כדי הלכה חדשה המקימה הצדקה לדיון נוסף". עוד אומרת חיות: "כפי שחזר בית המשפט העליון והדגיש בפסק דינו, התוצאה האופרטיבית בענייננו הושפעה מהעובדה שהמבקשים הפרו לאורך השנים את הסכם המשבצת באופן חמור וקיצוני, והפיקו רווחים עצומים שלא כדין. בנסיבות אלו מוקשית בעיני הטענה כי פסק הדין יצר כלל שלפיו כל שימוש החורג מגדרי הסכם המשבצת, 'ויהא הקצר והפעוט ביותר', יוביל בהכרח להשבת כל שטח הנחלות לידי רמ"י. מכל מקום, לא למותר לציין כי רמ"י עצמה הבהירה בתגובתה לבקשה לדיון נוסף כי היא אינה מיישמת מדיניות גורפת בהקשר זה. משכך, לא מצאתי בסיס לטענה כי עניינם הקונקרטי של המבקשים יוביל בהכרח להשלכות רחבות-היקף בכל הנוגע לפינוי חלקות מגורים עקב שימוש חורג. מסקנה זו מצדיקה אף היא את דחיית הבקשה לדיון נוסף". את קלקודה ייצגו עוה"ד שוקי חורש, אביתר אזולאי, רונן ברומר וניקול גיפס, ואת רמ"י - עוה"ד אסנת דפנה ועדי רון.
|
תאריך:
|
07/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
07/03/2022
|
|
איתמר לוין
|
הוצאות של 25,000 שקל בדחיית בקשה לדיון נוסף בעליון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אומר?
|
8/03/22 03:48
|
|
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דורון חסדאי, מותח ביקורת יוצאת דופן בחריפותה על עו"ד גרשון קליין וקובע שהוא אינו ראוי להתמנות לתפקידים כזרועו הארוכה של בית המשפט, כגון כונס נכסים. הדברים נכללים בפסק דין בו קבע חסדאי (2.3.22), כי קרקע של אזרח טורקיה נמכרה בתרמית וכי רוכשיה אינם זכאים להירשם כבעליה מכוח תקנת השוק.
|
|
|
שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, הכפיל (יום ד', 2.3.22) את עונש המאסר שירצה עודיי אבו-תאיה, אשר תקף שני יהודים בירושלים ממניעים גזעניים. אלרון קבע שהוא ירצה 22 חודשי מאסר, תוך ביקורת על האופן בו הסתפק בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת תמר בר-אשר) ב-11 חודשי מאסר.
|
|
|
מאסר עולם בעבירת רצח שאינה בנסיבות מחמירות איננו נקודת מוצא ממנה ניתן לסטות רק במקרים חריגים, אלא העונש המירבי אותו יכול בית המשפט להטיל. כך קובע לראשונה (יום ד', 2.3.22) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, ניל הנדל. לצד זאת מדגיש הנדל, כי יש להטיל עונש זה במקרים המתאימים ואין להותירו על הנייר בלבד.
|
|
|
שופט בית משפט השלום בהרצליה, יעקב שקד, הטיל הוצאות בסך 120,000 שקל על חברת בנייה שביקשה להרוס חלק מבניין בכפר שמריהו או לחייב את בעליו לשלם לה 1.5 מיליון שקל. שקד גם מותח ביקורת על עו"ד אלי אליאנס, בנו של בעלי החברה ומי שניהל מטעמה את המו"מ על העסקה שבמרכז התיק.
|
|
|
ועדת החוקה קיימה השבוע (22.2.22) דיון מיוחד לציון 30 שנה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בדיון השתתפו יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, מנכ"ל הכנסת גיל סגל, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, המשנה לשעבר לנשיאת בית המשפט העליון, מזכיר הממשלה בעת חקיקת החוק, דן מרידור שהיה שר המשפטים בעת החקיקה, אוריאל לין - יו"ר ועדת החוקה דאז, הפרופסור אמנון רובינשטיין (יוזם החוק) ונוספים שהיו מעורבים בחקיקת החוק ובהם דדי צוקר (יו"ר ועדת החוקה בעת תיקון חוק היסוד), הרב יצחק לוי, הפרופסור שמעון שטרית והפרופסור דוד ליבאי.
|
|
|
|