הצעת החוק שהגיש (יום ד', 12.5.04) יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ מיכאל איתן לתקופת צינון של עד 4 שנים מיום פרישת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה מתפקידם, למינויים בבית המשפט העליון, עברה בקריאה טרומית ברוב של 26 תומכים ונמנע אחד.
הצעות חוק דומות שהגישו ח"כ איתן כבל, אורית נוקד (העבודה) וח"כ אליעזר כהן (האיחוד הלאומי), שעניינן דומה, עברו גם-כן. ההצעה תעבור לדיון בוועדה חוקה, חוק ומשפט.
הצעות החוק מבקשות לקבוע, כי החוק לא יחול על המכהנים היום בתפקידם, קרי: פרקליטת המדינה עדנה ארבל. לגבי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, משום שהצעת החוק הונחה לפני כניסתו לתפקיד, סוכם עימו על-ידי מזכיר הממשלה, ישראל מימון, כי החוק, אם יעבור, יחול עליו.
המחלוקת השוררת כעת נוגעת לעניין משך תקופת הצינון. ח"כ מיכאל איתן מבקש שהמועמדים למשרות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה לא ימונו לבית המשפט העליון, אלא לאחר תקופת צינון של 4 שנים. הממשלה, לעומת זאת, נוטה להסכים לתקופת צינון של שנה. פשרה עשויה להתקבל בין הצדדים, לפיה תונהג תקופת צינון למשך שנתיים.
בהצעה דומה פנתה בעבר (3.3.03) התנועה לאיכות השלטון אל היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, ולפרקליטת המדינה בבקשה שיחילו עליהם תקופת צינון של שנה בטרם יבקשו להתמנות לבית המשפט העליון. בתנועה טענו, כי הדבר נועד כדי למנוע חשש ואפשרות למראית עין, כי החלטותיהם של המכהנים בראש מערכת אכיפת החוק והתביעה, מושפעות מהשלכותיהן האפשריות על הסיכויים להתמנות לכהונה בבית המשפט העליון.
יש לציין, כי רק לפני ימים ספורים חשף העיתונאי יואב יצחק כי פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, קיימה לפני כשבועיים דיון בלשכתה, ובאותו דיון היא קבעה כי שלושת החשודים בפרשת אולג שייחט, ערבים-ישראלים, אינם הרוצחים ולכן יש לשחררם.
עם זאת נמנעה ארבל מלפרסם את החלטתה וזאת עד לאחר הדיון בוועדה לבחירת שופטים, כדי למנוע מעצמה מבוכה על שדחפה להגשת כתב אישום נגד השלושה. ארבל חששה, כי אם היתה מודיעה על החלטתה קודם לכינוס הוועידה לבחירת שופטים, היה הדבר עשוי להשפיע על בחירתם בה לשופטת בבית המשפט העליון [ראו קישור].
