ציון אמיר ייצג את לוין בבג"ץ בנוגע למינוי שופטי העליון ונשיאו

שר המשפטים, יריב לוין, מציע למנות את שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, לנשיא בית המשפט למשך שנה. כך מדווח (13.6.24) גיא פלג בחדשות 12. להצעה אין סיכוי לעבור בוועדה לבחירת שופטים, למרות שדרושים חמישה קולות בלבד מבין תשעת חבריה כדי למנות את נשיא בית המשפט העליון. הסיכוי (התיאורטי?) היחיד הוא אם לוין יתחייב מראש למנות את יצחק עמית לאחר אלרון.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, כינס (יום ב', 10.6.24) את ועדת החוקה לדון באי-מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים. "אני מקיים את הדיון לאחר שיח בנושא עם ח"כים ופניות ציבור שהתקבלו", פתח רוטמן.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מנסה לקבוע דבר מוזר. היא מאפשרת לממשלה לקחת עורך-דין פרטי, כדי שייצג את עמדת הממשלה (בנושא הגיוס), אך בו-בעת אינה מאשרת לייצוג פרטִי זה לייצג גם משרדי ממשלה ספציפיים (כמו למשל, משרד הביטחון), ועומדת על כך שהיא תייצג בבג"ץ את משרדי הממשלה. את זה היא מתכוונת לעשות בעמדה המנוגדת לעמדת הייצוג הפרטי שיבוא מטעם הממשלה. לפי שיטתה, עמדת הממשלה תבוטא, למרבה האבסורד, בשתי דעות מנוגדות: אחת של הממשלה והשנייה של היועמ"שית.

בית המשפט העליון דחה על הסף (30.5.24) את עתירתו של שר הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף, אשר טען לאכיפה בררנית מול המפגינים המוחים על הרפורמה המשפטית. השופטים גם מתחו ביקורת על עצם העובדה ששר עותר נגד היועצת המשפטית לממשלה, ואמרו שבפועל מטרתו היא לקדם נרטיב ולגרור את בית המשפט לזירה הפוליטית, ולא לקבל סעד אופרטיבי.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, יוצאת בחריפות נגד מה שהיא מכנה "הרפורמה השקטה" שהיא לדבריה ההמשך הנסתר של הרפורמה המשפטית. מיארה מצביעה בין היתר על נסיונה של הממשלה להיעזר בצורה נרחבת בעורך דין פרטי בנושא גיוס החרדים ועל נסיונות לפוליטיזציה של השירות הציבורי ובראשם המשטרה. היא דיברה (27.5.24) בפתיחת כנס לשכת עורכי הדין באילת.