שבועות אחדים לאחר שבוטל החרם האקדמי של ועד המרצים הבריטי על אוניברסיטאות חיפה ובר-אילן, הוטל באנגליה חרם חדש על ישראל.
הקונגרס הכללי של הכנסיה האנגליקנית העולמית - המייצגת 75 מיליון מאמינים, אימץ (ו', 24.6.05) את המלצות הדוח של 'ועדת הצדק והשלום' של הכנסיה שביקרה בשטחי הרשות הפלשתינית בחודש ספטמבר בשנה שעברה.
ההחלטה על החרם התקבלה פה-אחד ואף זכתה לתמיכתו של ראש הכנסיה, הארכיבישוף של קנטרברי. כידוע, מנהיגת הכנסיה האנגליקנית הינה מלכת בריטניה, אליזבת' השניה.
בהחלטה נקראות הכנסיות ברחבי העולם "להפעיל לחץ מוסרי על חברות התומכות בכיבוש הישראלי כדי שיחדלו מתמיכתן. במידה והחברות לא ייענו ללחץ, יש להפסיק את כל השקעותיה של הכנסיה בחברות הללו ולהחרימן". כמו כן הוחלט להחרים מוצרים המגיעים מהתנחלויות.
הכנסיה האנגליקנית מחזיקה בנכסים רבים ובמניות בחברות רבות. בין השאר השקיעה בעבר 3 מיליון דולר בחברת הציוד המכני הכבד, קטרפילר, אשר פעילים פרו-פלשתינים מנסים זמן רב לאלצה להפסיק למכור דחפורים לישראל.
ההחלטה לאמץ את המסקנות התקבלה למרות שהמשלחת לא נפגשה כלל עם נציג ישראלי והתארחה אצל הבישופ הפלשתיני של ירושלים, ריהא חנא אבו אל-עסל.
אל-עסל קרא ביום ד' לראשי הכנסיה לאמץ את החרם: "זה יעביר מסר חזק ויעורר את תשומת הלב לנושא הפלשתיני. אין מדובר רק בכסף אלא בצעד סימלי שיעודד את אלה שבתיהם נהרסו", אמר.
לעומתו, הלורד קרי, לשעבר הארכיבישוף של קנטרברי, הזהיר: "הישראלים נתונים כבר בטראומה בשל ההתקפות עליהם והחלטה זו תהווה סכין נוסף בגב".
ג'ונתן זקס, רבם הראשי של יהודי בריטניה הזהיר ערב קבלת ההחלטה כי לחרם יהיו משמעויות ארוכות-טווח על קשרי היהודים עם הכנסיה האנגליקנית. לאחר ההכרעה אמר: "הצעד לא יתרום לביטחונה של מדינת ישראל או להקמתה של מדינה פלשתינית".
שגרירות ישראל בבריטניה הגיבה בזעם להחלטה: "במידה והכנסיה האנגליקנית היתה קשובה לתהליך השלום במזה"ת, היה עליה לסייע לקירוב בין הצדדים ולא להטלת חרם על צד אחד".
הכנסיה האנגליקנית טוענת כי ההחלטה שהתקבלה הינה מאוזנת משום שברגע האחרון הוחלט להוסיף סעיף הקורא להחרים חברות המסייעות לארגוני טרור הרוצחות אזרחים.
כזכור, מרגל האטום, מרדכי ואנונו, מתגורר מאז שיחרורו מהכלא בבניין הכנסיה האנגליקנית בירושלים.
