"31 תלמידי תלמוד תורה נידחקו אל תוך טנדר קטן של מסיעים בלתי חוקיים". נתון זה, ומימצאים חמורים נוספים, הובאו בפני חברי ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים.
ועדת החקירה ייחדה את ישיבתה לדיון בנושא דפוסי הנהיגה במיגזר החרדי, ופיתוח תכנים בטיחותיים לצורך הוראה בנושא.
סגן שרת החינוך, ח"כ משולם נהרי, קרא משולחן הוועדה לאנשי המגזר החרדי, לשתף פעולה עם משרד החינוך כדי לקדם את נושא החינוך לבטיחות בדרכים במיגזר החרדי, וכדי לקדם את הכנתה של תוכנית לימודים מיוחדת בנושא. "אשמח להוביל את יישומו של תהליך זה במשרד החינוך, ולסייע בכל הקשור להוצאתה של חוברת הסברה בנושא, לקראת שנת הלימודים הקרובה", אמר נהרי.
מנתונים חמורים שהוצגו בישיבה על-ידי משטרת ישראל, בנוגע לתופעת ההיסעים הבלתי חוקיים, עולה כי במסגרת מבצעי האכיפה שננקטו על-ידי המשטרה בשנת 1999, הורדו מן הכביש 115 כלי רכב - מתוך 255 כלי רכב שנבדקו. 45% מכלי הרכב שנבדקו הורדו מיד מן הכביש, בשל ליקויים בטיחותיים ומכניים. מבצעי האכיפה בוצעו באזור ירושלים במגזר החרדי, במסגרתם נבדקו מסיעים, נהגי תלמוד תורה - ת"תים. בשנת 2002 הורדו מהכביש 15 כלי רכב מתוך 60 שנבדקו, כלומר רבע מכלל הרכבים שנבדקו לא נמצאו תקינים!
ראש מחלקת תנועה במשטרת ישראל, נצ"מ בן-זיקרי, מסר לחברי הוועדה כי "הגברת פעולות האכיפה שננקטו על-ידי משטרת ישראל בשנים (1998-1999) הביאה לצימצום ניכר במספר התאונות במיגזר החרדי" (הפחתה של 1/3 מכמות התאונות). הוא עוד ציין, כי במספר מקרים נתפסו טנדרים, מסיעי תלמידים, ובהם עשרות ילדים כאשר התקן מתיר להם הסעת 15 ילדים בלבד.
יו"ר הוועדה, ח"כ לנגנטל, אמר כי "אחת הבעיות הקשות ביותר במיגזר החרדי היא מעורבותם הגדולה של ילדים עד גיל 9 בתאונות הדרכים. האוכלוסיה החרדית מבודדת את עצמה מכל המערכות המטפלות בבטיחות בדרכים, והתוצאה היא העדר מקצוע הבטיחות בדרכים בבתי הספר, הסעות לבתי הספר ברכבים שאינם כשירים ואשר מובילים בממוצע 30 ילדים, כשהתקן מאשר הסעת 12 ילדים בלבד".
ח"כ נחמה רונן מתחה ביקורת על כך שהרשויות המוסמכות אינן מפקחות על הנעשה בתחום זה.
ד"ר משה בקר ציין, בדברים נירגשים, שני דפוסים עיקריים המאפיינים את המגזר החרדי: הולכי הרגל מהווים בערים בני-ברק וצפת כמעט 1/3 מהנפגעים בתאונות הדרכים. בעיית חמורה נוספת היא נפגעות ילדים עד גיל 9 בתאונות הדרכים.
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יצחק אשל, הציג את מאפייני הנהיגה במיגזר החרדי; רמת מינוע נמוכה, לימוד הנהיגה בגיל מאוחר (גיל נישואין 21), חוסר עידוד למידת הנהיגה ע"י הנשים, מחסור בקיום משטחים ציבוריים לילדים, והעדר חשיפה לפרסום המתנהל באמצעי התקשורת במגזר החילוני. מנתונים שמסר לוועדה עולה כי בשנת 2001, 1/5 מתוך כלל הנפגעים בישוב בני ברק היו ילדים.
מתאמת הדרכה ובטיחות בדרכים בעיריית ירושלים, דיאנה קוגן, הצביעה על שלושה קשיים עיקריים בנושא החינוך לבטיחות בדרכים במיגזר החרדי: העדר תוכנית לימודים מתאימה בנושא, העדר רכזי בטיחות במוסדות החינוך, והעדר מורים בעלי הכשרה מתאימה להוראת החינוך לבטיחות בדרכים.
מנהל אגף חינוך חרדי בעיריית ירושלים, בנימין כהן, אמר לחברי הוועדה כי "הבעיה האמיתית של מערכת החינוך החרדי היא אי קיומן של כיתות לימוד בשכונות המגורים. כתוצאה מכך, מדי יום מוסעים כ-40,000 תלמידים בחינוך החרדי אל מוסדות החינוך (מתוך כלל 80,000)".
מנחה לבטיחות בדרכים במגזר החרדי, הרב חניאל פרבר, ציין כי החינוך לנושא הבטיחות בדרכים נעשה באופן נקודתי. לדבריו, "בירושלים ובבני ברק הוראת הנושא נעשית לבנות בלבד, באמצעות 25 מדריכים לנושא".
בסיכום הדיון קרא ח"כ לנגנטל למגזר החרדי, לגלות פתיחות לטיפול בנושא ולשתף פעולה עם משרד החינוך על-מנת למנוע את המשך התוצאות הקשות להן אנו עדים.
"על ההנהגה הרוחנית של הציבור החרדי ליטול חלק ולפעול באופן אקטיבי במאבק בתאונות הדרכים, לגלות פתיחות לנושא ולגייס את הרשויות המקומיות לטיפול בנושא. לאור הנתונים הקשים שהוצגו היום בישיבת הוועדה על ההנהגה לפסוק הלכות, שיחייבו את הציבור החרדי לנהוג אחרת בדרכים", סיכם את הדיון ח"כ לנגנטל.
