אחרי הפעם הראשונה ששמעתי את הבדיחה הזו צחקתי, בפעם השנייה התחלתי לחשוד שמשהו כאן מסריח, אבל אחרי הפעם האלף זה אפילו עצוב.
מי שחושב שאירן היא הבאה בתור ברשימת החיסול של המדינות תומכות הטרור על-ידי ארה"ב הוא לא אדם שצריך לזלזל בו, הוא פשוט נוהה אחרי העדר שלא יודע לקרוא את מפת המציאות המזרח תיכונית כפשוטה. מי שחושב שאירן תתנהג במערכה עתידית מול ארה"ב כמו שכנתה הרופסת עירק פשוט מאוד טועה ובגדול.
אם עירק הייתה מוכרת לנו כמדינה עם השליט המשופם והדמון שיש לו באמתחתו גם כמה כפיות של נשק כימי, אירן היא כמו גוליבר בליליפוט העירקית. תחשבו על מדינה שיעית ששליטיה אייטולות מזוקנות (קצת יותר שיער פנים), שבחודש אחד בשנה (מוחרם) ובימים מסויימים בו במיוחד (תאשועה ועאשורה) נוהגים עינויים עצמיים בשרשראות ברזל, שבעבור מלחמת חורמה אחת טובה על שמו של האיסלאם ועל עתיד השיעה בעולם במיוחד לא יהססו להרוג גם באחיהם המוסלמים. האם באמת אתם חושבים שהאנשים האלה שיושבים ליד הכפתור האדום בטהרן לא ילחצו עליו ביום פקודה בשם האיסלאם?
אחרי הפתיחה הקשה אני חייב להרגיע אתכם, אירן היא הכבשה השחורה בגוש המדינות המוסלמיות. היא לא ערבית, היא אחת מהמדינות השיעיות היחידות בגוש המוסלמי והאוכלוסיה בה הרבה יותר ליברלית ממדינות מוסלמיות אחרות. על המהפכה האיסלאמית במדינה כבר יבשו עיניהם מלבכות, אין אדם אחד ברחוב האירני שלא מצטער על כך שקרתה. רבים יוסיפו עוד סיבת הרגעה אחת (סיבה לא מוצדקת לטעמי) והיא ליברליותו של הנשיא חתאמי. נכון, האיש הרבה יותר ליברלי מקודמיו, אז מה? הציפייה בעת בחירתו הראשונה ובמיוחד לאחר הבחרו לתקופת כהונה שנייה הייתה כמו בימי הפרסטרויקה של גורבצ'וב, ומה קיבלו העם האירני והעולם? מנהיג שקול אמנם אבל חסר כל כח ביצועי במועצת המהפיכה מול המנהיג חמנאי.
אירן של היום ואני מדבר על העם האיראני, כבר סיימה ללקק את הפצעים שהותירו בה המהפיכה והמלחמה הקשה עם שכנתה. רוחות השינוי באירן הופכות לאט לאט לסופות שיביאו את השינוי המיוחל לאירן למזרח התיכון ולעולם כולו.
את הפעם האחרונה בה התערבה המעצמה העולמית הגדולה ביותר באירן אי אפשר לשכוח: השאח' ידידה הטוב ביותר של ארה"ב בעולם המוסלמי הופל ואיתו כל עוצמתו של בית המלוכה האירני, כמו גם נפילתה של טכנולוגיה גרעינית בידיהם של האייטולות. גם אז המטרה הייתה טובה אפילו מצויינת: להפסיק את השחיתות ואת רמיסת זכויות האדם באירן. עד היום יש המסננים באירן קללה אחרי שמיעת שמו של הנשיא האמריקני שהיה אחראי לכך- ג'ימי קרטר.
בסופו של דבר אני אומר לכל אלו החושבים שאירן היא הבאה בתור: חכו, קצת סבלנות לא תזיק לאף אחד. במדינה שרותחת מבפנים, עם חומר אנושי כזה ובמיוחד במדינה שכבר קרתה בה מהפיכה בעברה (על-ידי סטודנטים בעיקר, ממש כמו היום), סיכוייה של מהפכה בשנים הקרובות טובה,אפילו טובה מאוד.