|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תלמידת כיתה ד', בית הספר "נרקיסים" - קריית טבעון
|
פעם אחת, לפני שנים רבות, חיו להן שלוש טיפות: טִיף, טַף וטוּף. הן אהבו לשיר, לרקוד ולטייל בשמים, אבל הדבר שאהבו יותר מכול היה שסבא טִיטה קורא להן פרק מהספר "ממלכת האדמה". ביום אחד שטוף שמש, בו השמים היו כחולים והחום מילא את העולם, טִיף, טַף וטוּף הסתכלו מהשמים למטה, אל ממלכת האדמה הקטנה.
טיף אמרה: "בואו נקפוץ!"
טף אמרה: "לא, לא! איך נחזור?"
טוף השיבה: "אל תפחדי. יתפסו אותנו,
יהיה כיף," והן קפצו למטה במהירות.
הן נחתו על משהו ורוד.
טִיף אמרה: "זה לא טעים."
טַף אמרה: "ולא מריח טוב."
טוּף הוסיפה: "וזה לא נראה יפה."
הן נחתו על פרח.
פתאום מישהו קטף את הפרח ולקח אותן. טוּף אמרה: "זה כמו שסבא קרא לנו בפרק ז' של "ממלכת האדמה". זה ילד, הסתכלו." הילד שב הביתה ביום החם ושם את הפרח באגרטל על השולחן. השמש הנעימה חיממה את הפרח וחיממה אותן, ולאט לאט הפכה את טִיף, טַף וטוּף לאדים, והן עלו וחזרו לשמים.
כשהן הגיעו חזרה לשמים, הן סיפרו לכולם על ההרפתקה שעברו. כל הטיפות ערכו חגיגה גדולה עם מוסיקה של רעמים ואורות נוצצים של ברקים, ואז כולם החזיקו ידיים, קפצו למטה, וחוו את אותה הרפתקה. וכבר לא היה יום שטוף שמש, ולא היה חם. הגיע הסתיו.
|
| תאריך:
|
11/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
11/05/2011
|
|
מאיה וינר
|
|
לפני הרבה שנים היה כוכב ששמו כוכב המוסיקה, ובו גרו כל התווים. יום אחד יצא לו התו סִי עם משפחתו לטיול ברחוב, ובדרך הם פגשו את התו לָה. "אפשר להצטרף לטיול?" שאל. "בשמחה," אמר התו סִי, ושניהם המשיכו בטיול. בדרכם הם פגשו את התו סוֹל, והוא שאל: "אפשר להצטרף לטיול?", "בשמחה," ענו לו התווים סִי ולָה. כשעברו בשדה הצטרפו אליהם התווים פָה ומִי.
|
|
|
|
|
האבן בדרך לאוקיינוס. אולי יתמזל מזלו של מישהו וימצא את האבן, אבל מי יודע....... לפני די הרבה זמן בארץ רחוקה וגם קרובה, תלוי איפה אתה גר, על מדף של חנות מזלות הייתה מונחת אבן שמביאה מזל למוצא אותה, אבל גורל איום לגונב אותה. את האבן הקסומה מצא בעל חנות המזלות בטיולו האחרון במדבר.
|
|
|
|
|
יום אחד נכנסתי לחדר ושמעתי קול קטן קורא לי: "ליאור! ליאור!" הסתכלתי סביב ולא ראיתי אף אחד. שוב שמעתי את הקול: "ליאור! ליאור!" הסתובבתי וראיתי על השולחן את המחברת שקוראת לי בקול נמוך. שאלתי אותה בפליאה: "את קראת לי?". והיא ענתה: "כן". שאלתי אותה: "למה קראת לי?". "אני רוצה לספר לך את הסיפור שלי," אמרה המחברת והחלה לספר לי את סיפורה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
באחד הימים, כאשר זרחה השמש ומזג האוויר היה נעים, יצאתי לגינה כדי לטפל בפרחים ובעצים, וראיתי שם פרח אדום ויפה. התקרבתי אליו ושאלתי אותו: "מאין לך הצבע היפה?", "זה מאלוהים," הוא ענה לי בחיוך. "אתה מרוצה מהחיים שלך בגן?", "כן, למה לא?" הוא ענה, "אני מרוצה מאוד". "אבל אנשים כאן יכולים לקטוף אותך מתי שירצו, ואתה תמות". "נכון," הוא אמר, "אבל בסוף כולנו נמות. גם אתם, בני האדם, גם לכם יש סוף."
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
