מנוחה

הוֹי נְשָׁמָה אֲבוּדָה וְכוֹאֶבֶת,
עַל מַה הִנָּךְ סוֹבֶלֶת וְדוֹאֶבֶת.
עַל כֹּל צַעַד וְשַׁעַל אַתְּ מִזְדַּנֶּבֶת.

הֵן בִּפְרוֹזְדּוֹר הַחַיִּים הִנָּךְ
וּבַטְּרַקְלִין הַחַיִּים תִּמְצְאִי מְנוּחָתֵךְ.
אַךְ הַשַּׁלְוָה אֵינָהּ מְנוּחָתֵךְ

עַל כֵּן הֲיִי שְׁקֵטָה וּבְטוּחָה
כִּי שָׁם תִּמְצְאִי אֶת הַשַּׁלְוָה.
וְרַק שָׁם אֶת הַנַּחֲלָה.

לָכֵן נְשָׁמָה אִזְרִי עֹז וְצִבְרִי כֹּחַ.
כִּי לִפְנֵי אֱלֹהַיִךְ הִנָּךְ נִצֶּבֶת
וְהוּא אֲשֶׁר יָבִיא לִמְנוּחָתֵךְ.