סנוניות של שינוי

לא יצליחו

מצרים נמצאת במצב של מלחמה באויביה הפנימיים - תנועת "האחים המוסלמים" וארגוני הטרור שבהם היא תומכת. גם קטר מסייעת לארגונים אלה במימון ובכך שהיא מעמידה את ערוץ אלג'זירה לרשותם של "האחים".

השאלה המנקרת היא אם קיומה של מצרים בסכנה, והתשובה לה היא שלילית בתכלית, וזאת מן הטעמים הבאים:

תנועת "האחים המוסלמים" נוסדה במצרים לפני כ-88 שנה, ומאז פועלים חבריה באלימות במטרה לשלוט במצרים. ב-1954 הם ניסו לרצוח את גמאל עבדול נאצר, הם רצחו את ראשי ממשלת מצרים אלנקראשי ואחמד מאהרי, הם רצחו את השופט העליון חכמדאר, את נשיא מצרים אנוור סאדאת, ניסו 4 פעמים לרצוח את הנשיא מובארקּ, ולאחרונה - רצחו את התובע הכללי. למרות מעשי הרצח והנסיונות לרצח הללו, לא השיגו דבר.

העם המצרי אינו מפולג לעדות אתניות וכיתות דתיות כמו סוריה, עירק ותימן, ואילו המיעוט הקופטי במצרים אינו אלים. כפי שכותב הוגה הדעות הסעודי עבד אלרחמן אלראשיד (בעיתון "אל-שרק אל-אווסט" (5.7.2015):

"מצרים שונה תכלית שינוי משאר מדינות ערב. מצרים היא מדינה של מוסדות, והצבא הוא המוסד הגדול והחזק ביותר. אין בלעדו כוח המסוגל לשלוט ברחוב, לא ביבשת מצרים, לא ביבשת סיני ואף לא בחלק ממנה.

"מצרים נשארת מדינה אחת, כעם החי על שתי גדות הנילוס.
הטרוריסטים לא יפילו את מצרים, אך הם יכולים להזיק לה ולהכאיב לתושביה".

"האחים המוסלמים" שלטו במצרים במשך שנה אחת בלבד ונכשלו כישלון חרוץ. כישלונם השפיע על כל מפלגות "האחים המוסלמים" במדינות ערב באפקט דומינו, וחולשתם זו במדינות ערב מחלישה עוד יותר את כוחם במצרים.

אומנם הפתרון לבעיה אינו צבאי בלבד, ואין ספק שההנהגה המצרית יודעת כי יש לערוך רפורמה במצבם החברתי והכלכלי של הבדווים בסיני, כדי שאפשר יהיה לגייסם למלחמה נגד ארגוני הטרור שמוצאים אצלם מקלט.

לנרמל את היחסים

ההיסטוריון מצרי מאג'ד פראג' קורא לנרמל את היחסים עם ישראל, בנמקו זאת בתועלת הרבה שתצמח מכך למצרים בתחומי התיירות, החקלאות, התעשיה והטכנולוגיה, היות שלישראל יש הישגים בתחומים אלה. דברים אלה נאמרו במסגרת ראיון ששודר בערוץ הטלוויזיה המצרי "מיחוואר" (26.5.15):

"עלינו להתייחס לאינטרסים שלנו ולא לנושא הפלשתיני. במרוצת 70 השנים שחלפו, גרמו הפלשתינים למצרים נזקים וחורבן. תמיד השתדלנו לעזור להם, ואילו הם מנצלים אותנו.

"זכור לנו הסיפור של 1977" (כשהפלשתינים הוזמנו על-ידי נשיא מצרים אנוור סאדאת להשתתף בשיחות מינא האוס והם סירבו. ליד שולחן הדיונים הוקצו לאש"ף מושבים עם דגל פלשתין, אך הם דחו את ההשתתפות בשיחות השלום; וכשנרצח סאדאת, הכריז ערפאת כי זהו היום המאושר ביותר בחייו. מ.ש.). "הבעיה הפלשתינית לא תיפתר, כי הפלשתינים אינם רוצים שתיפתר.

"יש השואלים אותי: איך אני יכול לבקר בישראל כשהיא אדמה כבושה? ואני שואל את השואלים: האם יש לכם ספק שישראל תמשיך לשרוד כעובדה קיימת? האומנם אתם עדיין דבקים בגירסה הישנה שיש לזרוק את ישראל לים? האם זה הגיוני?".

בסוף הראיון נשאל פראג' מה הוא מציע ללמד את הדור החדש בבתי הספר:

"צריכים ללמד אותם כי המלחמות ההן הסתיימו, כי חתמנו עם ישראל על חוזה שלום, וכי עלינו להסתכל קדימה את העתיד".

הפילוסופיות החילוניות והדת

שר התרבות הצרפתי לשעבר לוק פרי מסביר מדוע המערב אינו דואג לתרגום ספריהם של הוגי דעות ערביים. במאמר שפרסם בעיתון "אלערב" (26.6.15) מספר הסופר האלגי'ראי חמיד זנאז הגולה בצרפת על שיחה שקיים עם השר הצרפתי שהוא מאמין מובהק בחילוניות ומחבר הספרים 'מהו האדם?' ו'מהפכת האהבה למען רוחניות חילונית'".

לדברי השר הצרפתי, משמעות החילוניות היא שהאדם מסוגל להציל את עצמו בעצמו על-ידי ההיגיון הצרוף, בעוד שהדתות הגדולות מבטיחות כי הישועה תבוא מהאל דרך האמונה והדת.

השר מוסיף כי בתי ההוצאה לאור במערב מתעלמים מן היצירות הפילוסופיות שכתובות בשפה הערבית ונמנעים מתרגומן לשפות אירופיות, משום שאורח החשיבה של ההוגים הערביים הוא דתי.

אם זהו אכן המצב, שואל הסופר האלג'יראי,"מי אחראי להגישה השלילית כלפי ההגות והפילוסופיה הערביות בנות זמננו? האם זוהי הקונספציה של המערב, או שהערבים שמבזבזים הון עתק על משחקי כדורגל, ובו-בזמן מקמצים בטיפוח התרבות?".

אין ספק כי יש ספרי הגות חילוניים בעולם הערבי כשם שיש ספרי הגות דתיים. הדעת נותנת, שהמערב מושפע בשנים האחרונות מגלי הטרור האיסלאמי, ולכן יש הסתייגות מתרגום ספרי הגות של הערבים במדינות אירופה.

הסופר האלג'ירי חמיד זנאז מתרעם על כך שבעלי הון ערבים אינם תורמים למען הפצת הספרות הערבית במערב).

אהבה ופוליטיקה

"שכונת היהודים" - הסדרה המשודרת בכמה ערוצי טלוויזיה במצרים בלילות צום הרמדאן מעוררת ויכוחים רבים במצרים וגם בישראל.

אירועי הסידרה מתרחשים בליבה של שכונה יהודית בקהיר בשנות ה-50' של המאה ה-20. אף על-פי שהשכונה נקראת יהודית, התגוררו בה גם נוצרים ומוסלמים. מדובר בתקופה רגישה מאוד בגלל תבוסתם של הערבים במלחמת השחרור.

הסידרה מספרת על גורמי התבוסה, ואחת הסיבות שהיא מונה לכך היא בגידתם כביכול של משטרים ערביים, וגירסאות הנשק המקולקל שבו השתמשו צבאות ערב.

גיבורי הסידרה הם בחורה יהודייה (לילה) וצעיר מוסלמי (עלי) שגרו עם הוריהם בשכנות. הזוג המאוהב נתקל כמובן בקשיים בגלל רקעם הדתי השונה. עקב כך, נישאת לילה לבנו של מיליונר יהודי, ואילו עלי מתגייס למלחמה נגד ישראל. הוא נופל בשבי, מעונה, ובסוף מוכרז כגיבור, כי הוא מצליח לברוח מהשבי בסיועו של פטריוט פלשתיני.

"האחים המוסלמים" תוקפים בחריפות את הסידרה, משום שהיא מאשימה אותם בביצוע פיגועים נגד יעדי יהודים במצרים, במטרה לדחוף אותם להגר.

מעניין שבמרבית הסדרות ששודרו בערוצים המצריים בחודשי הרמדאן בשנים האחרונות היה מרכיב שנוגע ליהדות ולישראל. כך למשל שודרה הסידרה המפורסמת "ראפת אלהג'אן" המספרת את קורות חייו של קצין מצרי שהיה סוכן כפול שעשה ניסים ונפלאות בריגול נגד ישראל.

אומנם בסידרה "שכונת היהודים" בולט היסוד של הדו-קיום בין יהודים למוסלמים ונוצרים באותה שכונה, אך מכאן אין למהר לקפוץ למסקנה כי בסדרות כאלה יש מוטיב כללי של דו-קיום בשלום בין בני הדתות השונות.