איש לא יודע איך תעבור עליו השנה החדשה

שנת תשע"ה הגיעה לסיומה ועל-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים היום במדינת ישראל 6.7 מיליון יהודים. מעולם לא חיו כאן יהודים כה רבים. לפני 67 שנים עם קום המדינה, חיו בברוקלין פי ארבעה יהודים מאשר במדינת ישראל, והינה היום חיים כאן כמיליון יותר מבכל ארה"ב. בשנה החולפת עלו 30,000 יהודים כמניין כל הילודה הערבית ומדי שנה עולה ועולה מספרם של העולים ארצה.

כאשר היה אירוע הטרור בפריס וראש הממשלה קרא ליהדות צרפת לעלות לישראל, כי היא ביתם, התנפל עליו האויב האדום מבפנים ובוג'י הרצוג הצהיר: "יהודים לא צריכים להגיע לישראל כתוצאה מאסונות, אלא מבחירה", אפשר שעדיין לא גילו את אוזנו שכ-90% מהיהודים שהגיעו בכל העליות, ובכל הזמנים עלו כתוצאה ממצוקה.

זה היה היעד של הציונות להבטיח בית לאומי לכל יהודי באשר הוא, שנמצא במצוקה. את יהודי צרפת הם לא רצו, אבל רחמיהם נכמרים על הסורים המסכנים, להם צריך מייד לפתוח את השערים. הינה עוד עולים חדשים. וכל-כך למה? כי חלחלה בהם ההבנה לאחר הבחירות האחרונות שאין להם עוד סיכוי להגיע לשלטון. והינה כאן יש הזדמנות להביא אנשים ממדינה ערבית, דבר שיקטין באחוזים את מספר היהודים ויכרסם ביהדותה של המדינה. אלה החישובים ואין בלתם.

הנביא עמוס שואל "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו"? תקיעת השופר מעוררת חרדה, כי היא הכרזה סתומה. היא מבשרת שמשהו גדול עומד להתרחש, ואין לדעת אם טוב או רע. אולי ניתן לכנות זאת 'משבר'. כפחד התוקף את היולדת בשעת המשבר, משהו עומד להיוולד, ולא ידוע אם חי או מת, שלם או פגום, תקין או מעוות, אם תעבור הלידה בשלום. דבר אחד ידוע, שיהיו כאבים גדולים.

שנה הולכת ושנה באה. ואיש לא יודע איך תעבור עליו השנה החדשה. ראש השנה, ראש וראשון למועדים, אנו מקבלים בו את המלכות, ומשם לשאר ימות השנה. ראש השנה - גילוי מידת הדין, יום כיפור, יום התבוננות אישית, ויום עמידה לפני המלכות. כביכול אוסף ומכנס את כל העבודה האישית של השנה, ומביאו אל גילוי המלכות. ביום זה אנו עומדים כאישים פרטיים ומוכנים לבדוק, להודות ולהתוודות מה מכל ניסיונותינו וטעויותינו היה בו יסוד של חטא או של עוון, ולהביא אותם לפני מידת החסד והרחמים המכפרת. לא בכל עווינו ופשענו, הרבה מהתנהגותנו היו גישושים בכיוונים שונים, חלקם הסתיימו בטעויות וחטאים וחלקם עוונות ופשעים.

"אל תהא רשע בפני עצמך", מי שיכול להבחין במעשיו יסוד של חטא, ואפילו של פשע, סימן שעלה בדרגה - הוא רואה מן הטוב הרבה יותר ולכן יותר מודע לפגימתו.

יום הכיפורים - גילוי מידת הרחמים, רק לפני מידת החסד, יש לאדם רשות למצוא בעצמו את כתמי העוון והפשע, והיא הנותנת לו יכולת לעמוד בפני תחושת האשמה הנוראה והצורבת.

רבי עקיבא שנכנס לפרדס בשלום, יצא בשלום, ואמר "בטוב העולם נידון", הוא שאמר, "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, מי מטהר אתכם? אבינו שבשמים מטהר אתכם, שנאמר "מקווה ישראל ה'". שנה חדשה עומדת להיוולד. יהי רצון שלחיים ולא למוות, לברכה ולא לקללה, לשובע ולא לרזון.

שנה טובה ומתוקה.