מי צריך את עמי אילון בממשלה

בערב ראש השנה יצאה מלשכת שר הביטחון ההודעה לעם היושב בציון: אחרי החג ימונה החבר עמי אילון לתפקיד שר בלי תיק בממשלה. פורטו גם התפקידים: בנוסף לשר בלי תיק יהיה אילון חבר בקבינט המדיני ביטחוני וישמש גם כיו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת ובמסגרת זו יהיה אחראי על ישום המלצות דוח וינוגרד. בהודעה נאמר גם כי ראש הממשלה נתן הסכמתו.

המהלך מתבצע לאחר מו"מ ארוך, במהלכו ניסה ברק למצוא לאילון מקום סביב שולחן הממשלה. אילון שהתמודד מול ברק על ראשות מפלגת העבודה יחד עם עמיר פרץ, אומנם הפסיד אך זמן קצר אחר כך הודיע שהוא מעוניין להיות חבר בממשלה. ביטחון הוא לא יכול לקבל - זה של ברק, גם לא סגן (פואד התנגד), אז הוא רצה להיות שר חינוך. ביצוע המהלך היה מוביל בהכרח להדחתה של השרה המכהנת פרופ' יולי תמיר. התעוררה תגובה פוליטית וציבורית חריפה. אילון נרתע וויתר על התפקיד. אך לא על הרצון להצטרף לממשלה. חבריו למפלגה לא רצו אותו שם בתפקיד בכיר ממש, וכך נותר פנוי תפקיד השר ללא תיק.

וכך אילון, ממבקריו החריפים של ראש הממשלה לאחר מלחמת לבנון, מצטרף לממשלת אולמרט. מי צריך אותו בממשלה כשר בלי תיק? צריך אותו ראש הממשלה אהוד אולמרט. הוא יצרף בכך עוד אחד ממבקריו החריפים, מאלה שקראו לו להתפטר, מאלה שהצהירו שלא יכהנו איתו יחד לממשלתו. כן לאותה ממשלה שפסלו אותה מלכתחילה בגלל העומד בראשה. לגיטימציה ציבורית לא ירוויח מכך מר אולמרט, אך פוליטית אולי יחזק במקצת את מעמדו.

מי עוד צריך את אילון בממשלה? צריך אותו אהוד ברק. כדי שלא ישמש כאופוזיציה נגדו, ולא יתחרה בו על הנהגת המפלגה. ואמנם אילון כבר הצהיר על כך בסמוך להודעה על מינויו הצפוי. גורם נוסף שצריך את אילון בממשלה הוא אילון עצמו שאינו מורגל בשירות של חבר כנסת מן השורה, כזה שאינו נושא בשום משרה ציבורית (להיות חבר כנסת "סתם" כנראה לא נחשב תפקיד מספיק "כבד" בעיני מר אילון).

גם חברי הנהגת מפלגת העבודה צריכים את אילון בממשלה בתפקיד של שר בלי תיק (ואכן תפקיד כזה קיבל). עדיף מבחינתם שהאיש יצטרף לחבורה, לא בתפקיד בכיר מדי, ולא יצהיר באוזניהם כל שני וחמישי כי הכיסא אינו חזות הכול וכי אסור להמשיך ולשבת בממשלה הרעה הזו.

מי לא צריך את עמי אילון בממשלה? - הציבור הישראלי לא צריך אותו שם. בעצם גם אילון עצמו לא צריך את התפקיד. בהסכמתו לקבל אותו, נכנע לפיתוי להכניס עצמו למלכודת פוליטית. הוא הסיר מעליו באחת את הבידול שהפריד אותו ממנהיגי מפלגת העבודה ועסקניה. הוא ניסה למצב עצמו כאלטרנטיבה נקייה ללא פניות להנהגה הקיימת. עכשיו הוא מצטרף לאלה שיצא נגדם בעבר. ייחודו נמחק. ביתר כבר יטפלו שרי מפלגת העבודה. הם מומחים בכך.