פלשתין ביש"ע
האם קיים הסכם קסום שמשנה שנאת דורות, תרבות איסלאמית ערבית הדורשת עקירת העיוות הציוני... שעבורם מקריבים הם את בניהם כעמי כנען?
האם בני ישראל חושבים שפלשתין ביש"ע בתוספת מיליוני פליטים, תשביעם? האם הם יכריזו ברצינות שוויתרו על שיטות הטרור להכניענו ועל שיבת 'פליטים' הביתה - לשפלה, לגליל... האם ייקלטו הפליטים במדינה קטנטנות בהרבה משארית ישראל הקטנה בשפלה...? האם גדר 'ההפרדה' תפריד ותחסום נשק קטלני, נשק דומה לזה שהם מטילים על שדרות?
המפנטזים דוחים המציאות וכהרפתקנים מניחים שהסכם חתום בחסות ארה"ב... יכול להפוך את עמלק לאוהב ישראל כביכול וארה"ב יותר נאמנה להבטחותיה מאשר בעבר.
השכל הפשוט דורש ניצחון ריאלי ומלא על הטרור ולא תגמולו בהקמת פלשתינה שניה ביש"ע וטרנספר מרצון של מיליוני 'פליטים' ערבים וגירוש בכוח של כמאתיים אלף יהודים מבתיהם.
כנראה השכל הפשוט הוא יותר מדי פשוט בשביל מנהיגינו הנאורים, הפרגמטיים והמתוסכלים, שלפני 'פרעה' כורעים וזוחלים על הברכיים.
הפשרה ההיסטורית
ב-1922 הבריטים הפרו את המנדט וביצעו את הפשרה ההיסטורית בארץ ישראל. הערבים קיבלו אז כ-80%. ב-47-48 הערבים כבשו את רוב יהודה ושומרון. על חרבנו שרדנו בשטח קטן ביותר מול העולם הערבי עד שכוחנו גרם למצרים ולירדנים לצאת מהמערכה. כעת אלו שמלמדים ילדיהם להתאבד, להרוג יהודים, רוצים הכל - כמובן 'הלב' קודם - יהודה ושומרון - ביודעם שללא לב הגוף מת.
תשובת שרון היא לתגמל את הטרור במקום לחסלו ולהקים פלשתין שניה. בסוף, למרות מילותיו היום, יכריחו הבוס בארה"ב לגרש מאות אלפי יהודים לגבולות כמעט זהות ל-67' (כולל חלוקה/פינוי ירושלים). שרון דוחה מטרת האויב האמיתית, לקח השקרים... ומפנטז כאילו יש"ע הקטנה תשביע תאבונם או שארה"ב באמת תגן עלינו בנאמנות בבוא היום.
אם נשתכר מהאופטימיות התעמולתית שמשקים אותנו ונתעוור למציאות שאנו כן מכירים, שוב נשלם ביסורים, בדמנו.
המפחדים
המפחדים מהערבים שבתוכנו צריכים לפחד מהפטריוטים 'שקלונם' אהבת הארץ כולה. בשם שלטון החוק צריכים לעקור מאות אלפי ערבים מבתיהם, ממאחזיהם הבלתי חוקיים ומעט יהודים. החוק דורש זאת. המוני צווי הריסה הוצאו והממשלה אינה אוכפת אותם. הסיבות העיקריות הן 'חוסר שוטרים' ופחד מאלימות דמים. כך בימים אלו במקום להקציב חיילים למשימה - לאכוף את החוק על כולם - עושים זאת רק במשפחה; באלו שלא יורים באחיהם.
כך שפל מנהיגינו הפחדנים. ללא מנהיגות יהודית דמוקרטית, פטריוטית, בעלת חזון וכבוד, נמשיך להתגלגל לתהום.
משה ושרון
משה הענו עמד בפני גדול העולם ודרש שחרור עמו. לא התפשר לתנאיו. הריאליות והפרגמטיות נמסו בפני החזון; שחרור העבדים והקמת העם היהודי במולדתו.
שרון עומד לפני גדול העולם בעל חזון מטורף עבורנו אבל טוב עבורו. הוא מתכופף להוראותיו ומוותר לעמלק הפלשתיני ושוכח ההפרות, השקר, הצדק לאלפי נרצחים ונפצעים. שרון מתגמל אותו על חשבון ביטחוננו וזכויותינו בהסכמה לחלוקת החלק המזערי של ארץ ישראל שעדין בידינו. בעוד כשנה יוכרח לגרש/לטרנספר מאות אלפי יהודים ולהעלות במקומם מליוני ערבים עוינים. הוא מוכיח שאזל הכבוד, הרצון להביס את עמלק והטרור אלא לסמוך על פרעה כל הדרך עד שאין עוד וויתורים אלא בית ריק.
לאלו שליבם ונפשם אומרים שזו הדרך לשקט, לביטחון עליהם לברך את שרון ולבוז למשה בעל החזון והעקרונות האבסולוטיים. תומכי שרון ותומכי השמאל בוודאי היו מגנים אותו כקיצוני, לא ריאליסטי ומסוכן.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
