מדליית זהב לאולמרט

אחר כך שמענו שפרקליטו של אולמרט, עו"ד אלי זהר, מסתפק ב-30 אלף שקל בלבד תמורת עבודתו עבור אולמרט בוועדת וינוגרד. מדוע? משום שלמרות שהוא הגיש חשבון גבוה פי חמישה, הוא הבטיח מראש שיגבה רק את התשלום שתכסה המדינה.

מעבר לזה שיש כאן בעיה אתית לכאורה (לעורכי דין אסור לקחת שכר בלתי ריאלי ובוודאי שאסור להם לעבוד בחינם), מתעוררת כאן בעיה קשה של קבלת מתנה מצידו של אולמרט. הרי לא משנה האם המתנה היא כסף, סיגרים או שעות עבודה; מתנה היא כל טובת הנאה שלא משלמים תמורתה. לחברי כנסת ולשרים אסור לקבל מתנות שאינן סמליות, ואיכשהו נדמה לנו שאפילו לאדם עתיר נכסים כמו אולמרט, 120 אלף שקל אינם סמליים (תראו אלו תרגילים הוא עשה כדי "להרוויח" פה 1,000 דולר ושם 2,000 דולר בפרשת אולמרטורס).

אם כך, מה קורה כאן? האם מדובר בנדיבות ובאזרחות טובה של בעל מקצוע מהמגזר העסקי, החוסך כספים לקופת המדינה, או שמא מדובר בפעילות בעייתית ואולי אפילו בלתי חוקית? את זה, משום מה, חבורת הדוברים והמקורבים שסביב אולמרט אינה טורחת להסביר לנו.

הלאה. מאז אתמול אנחנו שומעים שעדותו של משה טלנסקי קרסה, שהשתמשו בעד מפוקפק כדי "להפיל ראש ממשלה מכהן" (המנטרה הקבועה של חבורת אולמרט), שחבל שאולמרט התפטר. מאחר שרוב הציבור אינו מצוי בדקדוקי משפט, ההנחה היא שזה יספיק כדי לבלבל אותו.

אז בואו נעשה סדר. ראשית והחשוב ביותר: פרשת טלנסקי הוא הפרשה הצבעונית ביותר אך לא החשובה ביותר. פרשת הבית ברחוב כרמייה חשובה ממנה, פרשת אולמרטורס כנראה חד-משמעית ממנה. אולמרט מסובך בכל כך הרבה פרשות וחקירות, עד שבאמת כבר לא משנה האם הוא יואשם בשתיים, בשלוש או בחמש.

שנית: עדותו של טלנסקי, ככל שהיא סנסציונית, אינה ליבו של התיק בפרשת המעטפות. יש עדות של אורי מסר ויש רישומים של שולה זקן, ויש אפילו עדות מאוד לא משכנעת של אולמרט עצמו.

שלישית: סניגוריו של אולמרט כבר סיימו את החקירה הנגדית. נותרה עוד חקירה מצד הסניגור של זקן, שכבר הודיע שהיא תהיה קצרה. אם כבר, אז מה שבאמת חשוב הוא חקירה חוזרת של המדינה, שתנסה מן הסתם להבהיר את הסתירות שהתגלו בעדותו של טלנסקי ובעיקר בחקירתו הנגדית. כלומר: אם טלנסקי לא יחזור, הבעיה תהיה בעיקר של התביעה ולא של ההגנה.

רביעית: אהוד אולמרט היה צריך ללכת הביתה לפני שנתיים, משום שהוא ראש הממשלה הראשון בישראל שהפסיד במלחמה. גולדה מאיר התפטרה בגלל המחדל שקדם למלחמת יום כיפור; ישראל ניצחה באותה מלחמה. מנחם בגין התפטר בגלל ההסתבכות שבאה אחרי מלחמת שלום הגליל; מבחינה צבאית, ישראל ניצחה גם בה. אבל במלחמת לבנון השנייה, ישראל הפסידה. חד וחלק. ירי הקטיושות לא נפסק עד לרגע האחרון שלה, החיזבאללה ממשיך להתעצם, החלטה 1701 ריקה מתוכן. כן טלנסקי, לא טלנסקי, כן כרמייה, לא כרמייה, כן נסיעות לחו"ל, לא נסיעות לחו"ל – השחיתות היא רק הקש האחרון על גב הגמל.

הנחמה היחידה בכל הספינולוגיה הזו היא, שהציבור כבר הפסיק לבלוע אותה. נכון שיש עיתונאים הממשיכים לאתרג את אולמרט במקום לאתגר אותו. נכון שאולי יש פוליטיקאים שעדיין סבורים שייטב להם אם יתייצבו לצידו (גם זה לא בטוח, אחרי שאפילו אלי אפללו עבר למחנה לבני). אבל הציבור – כפי שהדבר ברור לחלוטין מכל הסקרים – כבר מאס באולמרט, בשחיתותו ובשקריו.