בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אמון - צריך שיהיה... אבל במי?
|
הסרט "אמון" (TRUST) הוא סרטו השני של דייויד שווימר הזכור לנו מהסדרה "חברים", שם גילם את דמותו של רוס גלר. כתבתי לא מעט, גם בעבר, על הסכנות הנמצאות ברשת האינטרנט ושמתי דגש מיוחד על הרשתות החברתיות, פייסבוק ודומותיה. למי שטרם קרא, אני ממליץ בחום לקרוא את הפוסט שלי הקרוי בשם: המרכז לאומנות הפיתוי - אצלנו בבית!
גם אם שווימר לא קרא את הפוסט שלי הרי שיש לו רקע משמעותי מתוך עבודתו עם נפגעות תקיפה מינית והסרט הזה אינו אלא מתבקש ולקוח מתוך מציאות מטרידה של ימינו אנו. נדמה שהסרט הזה הינו סרט חובה לכל הורה לילדים המשתמשים באינטרנט (ומי כיום לא עושה זאת?) ומבחינתי הינו סרט חובה גם לילדים עצמם (למשל מגיל 14 וגם זאת רק משום שיש בסרט כמה רגעים שאינם מומלצים לגיל צעיר יותר. עם זאת, דומני שקטעים רבים ממנו יעשו שירות טוב יותר לילדים ומשפחותיהם מאשר כל שיעור שבו מורה מנסה להסביר לילדי עידן המחשב את הסכנות הטמונות ברשת. הסרט בנוי בקפידה והעלילה הדרמטית מתפתחת שלב אחר שלב והקהל אינו נשאר אדיש לרגע (מאחורינו ההתרגשות, החרדה ,הפחד וההזדהות הגיעו לשיא פעמים רבות במהלך הסרט). בסרט מסופר על משפחת קמרון - ויל ולין הם הוריה של אנני (ליאנה ליברטו המדהימה) בת ה-14 - נערה מוצלחת וחכמה לכל הדעות, המקיימת קשר וירטואלי - תמים לכאורה, עם צ'ארלי בן ה- 16 (בחלק א' כמובן). שלב אחר שלב פורש בפנינו שווימר את דרכם של הפדופילים ברשת לליבות קורבנותיהם. לאט ובסבלנות נטווית רשת מורכבת ומתוכננת היטב סביב הקורבן ונבנה אמון אינטימי וכמעט מושלם. גם שקרים שנחשפים מפעם לפעם אינם מעוררים את האורות האדומים של אנני והיא נשבית בקסמיו של הפדופיל עד לסצינת השיא - אותה לא אחשוף כאן על-מנת שלא להרוס יתר על המידה. גם לאחר מכן, כפי שידוע לא אחת, מתפתחת הזדהות בין הקורבן לבין זה שמנצל ופוגע בו ורק ההורים נותרים , המומים, בתווך ...מנסים להבין, היכן היו לא בסדר ואיך עליהם לפעול כעת. בתוך בליל ההלם הזה, אנחנו נחשפים חשיפת יתר למתחולל בראשו של האב (קלייב אואן המצויין) הכועס, פועל באגרסיביות, מגלה יצירתיות, יוזמה וחוסר אונים בעת ובעונה אחת. שווימר בחר לתת תפקיד משנה יחסית, לאימה של אנני והדבר בולט לאורך כל הסרט. האב עסוק כל כולו בדרמה המתחוללת מסביבו ובתוכו ואילו האם יוצרת את הניגודיות המרתקת והדרמטית. אפשר גם לטעון אחרת: הסרט מפחיד יתר על המידה, מתאר מקרי קיצון נדירים יחסית ואינו מציג לחלופין את יתרונותיה האדירים של הרשת להתפתחות האנושות כולה וילדינו הרכים בפרט. ועם זאת, אני אישית מעדיף שכל אחד מאיתנו ההורים יראה אותו ויבין היטב מה עלול לקרות בשעות שבהם אנחנו משוכנעים שילדיני האחראים והחכמים רק מקשקשים אחד עם השני באיזה צ'אט מטופש. וכפי שציינתי קודם, מתוך רצון לזעזע, איני בטוח שהייתי מונע את הסרט גם מנערים לא צעירים מידי הנמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר שקיימת. לכו לראות - הסרט מרתק, עשוי היטב ובעיקר עשוי לתרום לנו משהו נוסף בהבנתנו עם עולמם של ילדינו הצעירים ורשת האינטרנט.
|
|
הכותב הוא מנהל אגף השקעות בבנק לאומי
|
|
תאריך:
|
22/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
22/05/2011
|
|
אודי רוזנבאום
|
אמון - צריך שיהיה... אבל במי?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מישהי
|
22/05/11 12:38
|
|
"ישראלים הם חכמים ויש להם אינטואיציות טובות". במשפט הזה מגולמים כל היפה והמכוער בהתנהלות הישראלית בתחומים רבים, כולל בתהליכים עסקיים שיווקיים.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - בקשה אדיבה, האם יזיע ברק, סיאוב ברשות החוק הצבאי, מצווה מסויגת, זליגת מוחות והגיע הזמן להפריט את גל"צ
|
|
|
לאחר צפייה בסרט "מי רצח את אבא", לא יכולתי להתעלם מאתגר הקונספירציה שצץ ועלה בסרט. ולו רק משום היותה תעלול אפשרי מתוך רבים, שאותם יזמו משה דיין בלוויית חברו המכהן היום כנשיא המדינה. אלא מאי, דווקא משום עליבותה של ההנהגה הלאומית, תחמנותם של שני הג'ונגלרים, ובעיקר מהישנותם של קלקולי מלחמת כיפור בכל המלחמות שבאו אחריה - ראויה הקונספירציה אם הייתה או לא הייתה, להיחשב כתוספת לאשד אינפורמציה המשבשת דעתם של בני העם בציון.
|
|
|
הנאום של ברק אובמה ישאיר במידה רבה חותם היסטורי. הוא אומנם מדבר על השינוי בעולם הערבי, אך שוכח כי השינוי אינו מבטיח כי הדמוקרטיה תשרור ואכן הכיוון של המחאה יהיה עולם חופשי ודמוקרטי. המציאות העולה על פני השטח, למרבה האכזבה, היא יותר בכיוון של מצרים המיישרת קו לכיוון ציר הרשע אירן-סוריה -חמאס. אנו עדים להתחזקות הקו האיסלאמי הרדיקלי במצרים, וכך כפי הנראה יהיה בשאר האזור.
|
|
|
הקושאן של עם ישראל על ארץ ישראל, ההבטחה הא-לוקית, הברית ארוכת השנים היא מימי אברהם אבינו, העברי הראשון: "כי לזרעך נתתי את הארץ הזאת". הביטוי המעשי הלאומי והמדיני היה כניסתם לארץ של דור ההמשך של יוצאי מצרים בערך 1300 שנה לפני הספירה. ריבונות יהודית בארץ בדרגות ובהיקפים שונים נשמרה כ-1400 שנה, ויישוב יהודי התקיים כמעט ברצף מעל 3,000 שנה. ריבונות אחרת של יושבי הארץ לא הייתה משך כמעט 2000 שנה, מאז חורבן בית שני, אלא של כובשים חיצוניים שהשליטו מרות והתחלפו מעת לעת.
|
|
|
|