פעם זה היה סוד, היום כבר הרבה פחות, אבל זה מרגיז בכל פעם מחדש. מדובר על פערי המחיר של אותה רשת מזון באזורים השונים בישראל. פרסומי השוואות סלי המזון של הרשתות השונות מהווים, לדעתי, את אחד הבונוסים הגדולים של כל חג וחג. השנה יותר מתמיד מקדישים העיתונים מקום רב לנושא כאוב זה.

במקום רווי רשתות, קרי במקום עם תחרות רבה, המחירים נמוכים; ואילו במקום בו אין ריבוי חנויות, המחירים של אותה רשת יקרים ואפילו יקרים מאוד. הפערים בין אותן החנויות של אותה רשת יכולים להגיע גם ל-30%. ואת מי מסדרים? בעיקר את החלשים, שכן המקומות בהם התחרות היא קטנה יחסית, נמצאים בדרך כלל בפריפריה.

הפרדוקס הוא כפול - גם מחירי צרכן יקרים וגם עלויות שכר דירה של החנות נמוכות יחסית. כלומר, הרווח של הרשתות גדול שבעתיים. אם חשבתם שבנגע זה חוטאות רק שופרסל ומגה, אתם טועים. קחו למשל את החנות של רמי לוי באזור התעשיה של מעלה אדומים - חנות יקרה מאוד בהשוואה לחנויות של הרשת בירושלים או במודיעין. הרשתות מסבירות את זה בכך שהן מבצעות "התאמה אזורית". במילים אחרות - מסדרות ועושקות את הצרכן ובעיקר את הצרכן החלש.

לחשוב שזה המצב, שהרשתות הגדולות מסבסדות את הצרכן החזק במרכז וגוזלות מהחלש בצדדים, זה מקומם, זה מרגיז ובעיקר לא צודק. מדוע לא לחוקק חוק שיאסור על רשת ארצית למכור במחירים השונים למשל ביותר מ-10% בין החנויות השונות, או לחייבן למכור באותו מחיר? רוצים להיות רשת ארצית, אז אלו הם הכללים!

מדוע הצרכנים באזור קניון איילון צריכים לקנות מוצרים הזולים ב-30% מאשר בשדרות או באופקים או בחצור? האם הם מרוויחים אותה הכנסה כמו אלה הגרים בהדר יוסף או בשיכון למד?

הגיע הזמן שהממונים על רשתות השיווק יקבעו כללי התנהלות ברורים יותר בנושא, ולא יתנו למונח "שוק חופשי" לנהל את מחשבתם. מהיכרותי את עבודת פקידי האוצר למשל, יש להם סיסמת סרק אשר הם מרבים להשתמש בה והיא - "אנו מעדיפים לא להתערב בתהליכי השוק והתחרות בשוק". רבותי, אתם טועים! איזו תחרות ושוק חופשי יש בשדרות או בחצור?

נקווה שמאמר זה יגיע למקום הנכון והראוי, ונראה שדווקא כעת אין מתאים מליישם את ההמלצה הפשוטה והנכונה של מחירים אחידים של אותה רשת בכל נקודות המכירה בישראל, שהיא כאמור לא מדינה רחבת ידיים ושעלויות השינוע בין נקודה לנקודה לא מהוות כלל גורם מהותי בכל הסיפור.