בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
"והיה לאות ברית ביני וביניכם" [צילום: פלאש 90]
|
|
|
חשיבותה של מצוות ברית המילה
|
מאות ואלפי סיפורים נקשרו ונשזרו במצווה זו - ברית המילה. לא אחת, יהודים רבים שילמו בחייהם לשם קיומה. המצווה היא אחת משלוש הבריתות שנכרתו בעולם בין העם היהודי ובין אלוהיו - שבת, ברית ותפילין
|
דווקא בימים טרופים ולא פשוטים אלה (בלשון המעטה) העוברים על היושבים בציון הן מבית והן מחוץ, הן בענייני גשם והן בענייני רוח, נראה לנו דבר נחוץ, חיוני וחשוב ביותר לבוא ולפרסם ברבים ובקול גדול את מיוחדותה, חיוניותה ואת חשיבותה העצומה והכבירה של מצווה ברית מילה שהיא מצוות עשה מדאורייתא והמצווה השנייה מתוך תרי"ג מצוות תורתנו הקדושה. וזאת משום, שלצערנו הרב ולדאבון ליבנו, "בעת החדשה" עינינו רואות (ובעיקר, קוראות) ואוזנינו אף שומעות שחלק מזערי ודי "בטל ב-60" מצעירי הצאן, החלו במודע ובפרהסיה ובריש גלי לבטל ולהוריד מ"סדר היום התורני/רוחני" מצווה זו עד כדי "וכדי, ביזיון וקצף" [אסתר א', י"ח]. וזאת, בגין "עקרונות הומאניים" ו/או קלישאות אחרות ונבובות, חסרי "חוט שדרה אמיתי והגיוני" [מדרש גם]. וחלקם, אף יצר ובנה "קבוצות תמיכה" ו/או "קבוצות דיון" באמצעות אתרי האינטרנט כדי להניא "את הרוב המאמין" מלבוא ב"ברית" הקיימת בין בניו וצאצאיו של אברהם אבינו ובין האל עוד מקדמא דנא, לא עלינו ועליכם. ואכמ"ל. "את בריתי תשמור. אתה וזרעך אחריך" כבר ידוע אף בשער בת רבים שהראשון אשר הצטווה ישירות על-ידי האל לבצע מצווה זו "הלכה למעשה" היה אברהם אבינו כפי שהתורה מעידה בפרשת השבוע הקודמת, פרשת "לך לך" [בראשית י"ז, ט'-י"ד]: "...ואתה (אברהם) את בריתי תשמור. אתה וזרעך אחריך לדורותם...הימול לכם כל זכר. ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם...וערל זכר אשר לא ימול...ונכרתה הנפש ההיא מעמיה. את בריתי הפר". ולאחר שאברהם, המוהל והנימול הראשון, מל עצמו וקיים מצווה זו במסירות נפש ובגיל מופלג כשהוא בן 99 שנה (!) ומל את בנו ישמעאל ואת "כל ילידי ביתו וכל מקנת כספו", אברהם ממשיך בשמחה, בחיוניות ובהתלהבות לבצע מצווה זו כשבנו יצחק נולד, כפי שהתורה מספרת די בפרוטרוט בפרשת השבוע הנוכחית, פרשת "וירא". מאות ואלפי סיפורים נקשרו ונשזרו במצווה זו וחלקם אף נעשה מתוך מסירות נפש ממש. לא אחת, יהודים רבים שילמו בחייהם ו"הדברים ידועים ועתיקים" (כהגדרתו של "אחרון הגאונים" הלא הוא רבנו סעדיה גאון, הרס"ג). די לנו באם נזכירה ואפילו "בקצירת האומר" שמצוות ברית המילה היא אחת מן המצוות "המוחזקת בידם של ישראל" עוד מקדמא דנא וישראל "עשוה בשמחה, כמו גם במסירת נפשם עליה" [שבת ק"ל] והיא אחת משלוש הבריתות שנכרתו בעולם בין העם היהודי ובין אלוהיו, וסימן להן: שבת, ר"ת: שבת, ברית, תפילין. אשר על כן, יהודי שאינו מקיים מצווה זו נקרא "ערל", כמו גם "מפר ברית" ומתחייב בכרת ואין לו חלק לעולם הבא. מי ייתן וה' יזכנו לגבר חיילים בשמירת ובעשיית המצוות - בכלל ומצוות ברית המילה - בפרט, שהרי כבר לימדונו חז"ל [נדרים ל"ב]: "שקולה מצוות (ברית) המילה כנגד כל מצוות התורה".
|
אמונה, ביטחון והשתדלות כדרך בעבודת ה'
|
|
פרשת השבוע, פרשת "וירא", הארוכה בפרשיות ספר בראשית, מונה קמ"ז פסוקים וסימנך: "אחד בפה ואחד בלב" (ללמדך, שהעניין שיובא להלן מסמל יותר מכל את עבודת ה' האדירה שהיוותה את מקור חיותם הפיזית והרוחנית של אברהם ושרה. ודו"ק). אומנם, אין בפרשתנו כל איזכור מצוותי, ברם סיפורים מקראיים מדהימים, מעוררי חשיבה ובעיקר מעוררי השראה ובעלי עוצמות לימודיות, חינוכיות, ערכיות ואמוניות יש בה, למכביר ולהפליא, כמו למשל: סיפור מצוות "הכנסת האורחים" שאברהם ושרה קיימו ואף הכינו במו ידם "סעודת מלכים" ללא עזרתם של המשרתים והעבדים, כירה ססגונית ורב-גונית שעלתה והגיעה עד ל"רמה מלאכית" משום ש"משלחת מלאכים" רמי דרג בראשותו של המלאך מיכאל, שרם של ישראל, באה לבקרם הן כדי לבשרם על אודות "כעת חיה את (=שרה) יולדת בן", הן כדי לרפא את אברהם לאחר שקיים בפועל ועל בשרו את מצוות ברית המילה והן כדי להפוך את סדום ועמורה [מן המדרשים]. יש לציין, שעל-פי עדות המקרא ודברי חז"ל סעודה זו אופיינה במרכיבים גסטרונומיים אניני טעם, שאולי אף היו יכולים להתחרות עם יסודות וסודות הגסטרונומיה הבישולית כפי שחלק מאיתנו צפה וראה לאחרונה בתוכנית ה"מאסטר שף" הידועה ובעלת הרייטינג הגבוה ביותר. כמו-כן, בפרשתנו אנו קוראים על סיפור לידתו הניסית והלא-טבעית של יצחק, על סיפור הפיכת והחרבת שתי הערים סדום ועמורה (יחד עם הערים אדמה וצבויים, כפי שמצוין מפורשות בספר דברים כ"ט, כ"ב) שהיו "שתי הערים שעל ציר הרשע בתקופה העתיקה" [מדרש גם] בגין רוע ליבם וחטאיהם החברתיים והלא-מוסריים של תושביהן, מחוץ ובתוך, בבחינת "רעים וחטאים לי-ה-ו-ה". פרשתנו חותמת בסיפור "עקידת יצחק", אחד מסיפורי המקרא המפורסמים שהשפעתם הייתה "לשעתם ולדורות" ואשר נכנס לפנתיאון ולמוזיאון הנצח של עם ישראל לדורותיו. להכיר את בורא העולם האחד והיחיד כבר בפתיחת הפרשה מתוודעים אנו למעשהו המדהים של אברהם היושב ב"פתח האוהל" הממוקם "על אם הדרך" כדי לזכות (=באופן אישי) במצוות "הכנסת אורחים" שעל חשיבותה הגדולה למדנו "שגדולה היא אף מהקבלת פני השכינה" [שבת קכ"ז]; וגם, ואולי בעיקר, כדי לזכות (=באופן כללי) את "המתארחים באוהל" בהכרת בורא העולם ובאמונה צרופה שהוא, ורק הוא, האלוהים האחד, היחיד והמיוחד ואין בלתו וזולתו (=מונותיאיזם) וממילא, נטישת ועזיבת העולם האלילי והפגאני שכל מהותו והוויתו ריבוי אלים וגילולים (=פוליתיאיזם). אברהם מבצע מצווה זו של הכנסת אורחים כשהוא "מתפתל מכאבי תופת בכל גופו" [מדרש גם] כי "היה זה היום השלישי למילתו" [בבא מציעא פ"ו]. יתרה מכך, על-פי מימרת חז"ל, ביום זה שרר "חום אימים" משום שהקב"ה "הוציא חמה מנרתיקה" כי לא רצה שאברהם יתעסק ויטרח באירוח אנשים כ"הרגלו בקודש" בגלל מצבו הגופני. וכשהקב"ה "ירד" ובא לבקר אותו וראה את צערו הגדול שנמנעה ממנו הזכות לקיים את המצווה, מיד זימן אליו "מלאכים שנדמו כאנשים". כשאברהם ראם, קפץ ממקומו, רץ אליהם, הזמינם אחר כבוד אל "החאן האברהמי" המפורסם והידוע ויצא מגדרו כדי לשרתם בעצמו ובכבודו ואף עודדם לאכול, לשתות ולנוח כעדותה של תורתנו: "והוא עומד עליהם תחת העץ..." [בראשית י"ח, ח']. מסיפור זה, כמו גם מסיפורי אברהם האחרים, עולה ומזדקרת דמות מדהימה של מי שכונה במאמריי הקודמים "אביה ומייסדה של האומה היהודית לדורותיה". אברהם אבינו משמש מודל לחיקוי לצאצאיו העתידיים שאין הם אמורים להיות חדורים אך ורק באמונה צרופה ובביטחון מלא באלוהינו ממעל, בתורתנו הקדושה ובערכיה הנצחיים. אלא, חובה נעימה היא להשתדל ביותר בכל המרץ, הכוח, האון וההון בכל הקשור לעבודתו יתברך. ואם נשכיל לעשות זאת הרי נזכה להגדיל, להאדיר, להעצים ולקדש את שם השם בעולם. הבה נישא תפילה שהקב"ה יסייענו ויצליחנו ב"משימה היסטורית חשובה זו" ויתקיימו בנו דברי המדרש [בראשית רבה מ"ח]: "מעשי אבות, סימן לבנים" ו/או "מעשי אבות ואימהות סימן לבנים ובנות", כפי שנוהג בעל "מדרש גם" להוסיף.
|
|
|
המאמר מוקדש לרפואתו המהירה והשלמה של אוהד חי הי"ו, עלם חמודות המתייסר רבות, בנם של נאווה ושמעון, יברכם אל עליון, קונה ארץ ושמי חביון. אל נא רפא נא לו!
|
|
תאריך:
|
10/11/2011
|
|
|
עודכן:
|
10/11/2011
|
|
ד"ר מוטי גולן
|
חשיבותה של מצוות ברית המילה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עופר פו
|
12/11/11 07:51
|
|
2
|
|
איריס מירב
|
12/11/11 16:20
|
|
3
|
|
איריס מירב
|
23/11/11 08:32
|
|
אם תשתקי – אל תשתקי. אסור לשתוק. אל תניחי לאיש או לפחד מפניו של אי מי, להשתיק אותך. גלי את הסוד המייסר. שתפי בו אחרים. יש אוזניים כרויות לקול הקורא בך – הצילו. יש מי ששומע. יש מי שמקשיב. שימרי נפשך. שימרי גופך.
|
|
|
נכון, היהודים נחשבים לממולחים שבאומות במיוחד בתחום המסחר, אולם יש לזכור שכול נושא הרשתות הקמעונאות, אינו "מקצוע" עם וותק רהב שנים בישראל.
|
|
|
ככל שאתה למעלה יותר כך אתה חשוף יותר, משפט מוכר לכל מי שעולה בסולם הדרגות. חשוף יותר כוונתו לביקורת, להערות, זה מאושיות הדמוקרטיה. הרצון של ציבור מסוים להעביר חקיקה נוספת בגין לשון הרע הינו מקל ברגלי הדמוקרטיה, סתימת פיות.
|
|
|
הדיבורים על הרתיעה ואי-הכדאיות לחסל את הנשק הגרעיני באירן מהווים השלמה עם מצב בו מדינת ישראל תחיה לנצח מאוימת, ובשל כך גם משותקת מכל פעולה צבאית, כדי לא להרגיז את אחמדינג'אד או איזו אייתולה אחרת, כדי לא להעיר את חסן נסראללה מרבצו - או שליט עריץ לא שפוי אחר כלשהו, וכדי שלא ליצור שום עילה לתקיפה צבאית ולטרור נגד אזרחי ישראל.
|
|
|
בפרשתנו, אנו נתקלים במשפט הבא: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד—וַיְשַׁלְּחֶהָ. רש"י במקום אומר: אף הילד שם על שכמה שהכניסה בו שרה עין רעה ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו. זו הפעם הראשונה בה אנו נתקלים במושג "עין הרע".
|
|
|
|