לאומנות ושמה בריונות

את משטרת חיפה לא מבלבלים בעובדות, היא קבעה: 'לא מדובר ברקע לאומני'. הפעם זה בהקשר, של תקיפת שני הצעירים בסמוך לבית החולים רמב"ם. חיפה היא 'סמל הדו קיום' מבחינתם של כמה קובעי מדיניות ובניהם ראש העיר יהב. לכן גם אם התוקפים צעקו 'יהוד', גם אם חרטו על ראשו של אחד הצעירים את האותיות א.ש.פ, כדי שראש העיר יפתח את הראש, זה לא מזיז לפונדמנטליסטים של שקר הדו קיום. הם כבר גיחכו את עצמם כשטענו שהייתה התגרות מצד הצעירים, ומדובר בטעות בזיהוי. היה חסר שיגידו שהאותיות א.ש.פ, הם ראשי התיבות 'אני שונא פרנקים', ומדובר בסכסוך מסורתי בין תוניסאים למרוקאים או בין פרסים לתימנים. אם היה מדובר במקרה יחיד ולא בשיטה, הייתה סיבה לדאגה. אך מסתבר שיש סיבה לחרדה, כי העיוורון הפך לאידיאולוגיה.

לפני כשנתיים, ערב יום השואה נופצו כחמישים קברים בבית העלמין במושבה מרחביה הסמוכה לעפולה. לוחות השיש הכבדים הוסרו ונופצו על-ידי סלעי בזלת שהושלכו עליהם בחמת זעם. מערכת ההשקיה והגינון הושחתה והוצתה, כולל כתובות נאצה. ביקרתי שם, בלי ספק מדובר היה בפוגרום של ממש, מכוון, לאומני ורווי שנאה המזכיר ימים אפלים. למשטרה לקח ימים אחדים ללכוד את הפורעים, שמונה בני מיעוטים מהכפר סולם, השכנים של תושבי מרחביה. מרחביה הוא ישוב וותיק, רוב תושביו מבוגרים ואין להם שיג ושיח עם קטטות, או סכסוכי שכנים.

ההשלכות הכספיות של הקביעה

על-פי אותה שיטה הקובעת ששוררים כאן חיי דו קיום מרהיבים, המשטרה הזדרזה לקבוע שמדובר בבריונות ובשום אופן אין מדובר ברקע לאומני. לקביעה השערורייתית הזו יש גם השלכה כספית. אם מדובר בפשע לאומני, המדינה נושאת בנטל הפיצוי דרך מס רכוש. אך אם בריון שרף את ביתך, זה כבר עניין שלך מול השורף. רוץ אחריו, תביא הוכחות, תבע אותו בבית משפט שנים ארוכות, וכשבית המשפט יחייב אותו, תתאמץ להוציא ממנו את הכסף.

על-פי קביעת המשטרה, המשפחות האומללות במרחביה שקברי יקיריהם נפגעו, נדרשו להוציא מכספם את שווי הנזקים (למעלה מחצי מיליון שקלים). התרוצצתי בכנסת, מוועדה לוועדה, מדיון לדיון. לאחר זמן רב, המדינה נכנעה והתרצתה למצוא כל הסדר לפצות את המשפחות, אך בשום אופן לא דרך ההכרה שמדובר בפשע שנאה לאומני. עד היום אינני מבין איך נסגרו הדברים בתוך וועדת כספים, בקריצות, מלמולי פקידים, ו'נסגור אחר כך'.

ממניע של שעמום

שאילתא ששאלתי בנוגע לעונשם של הפורעים נענתה ע"י השר אהרונוביץ' לפני כשבועיים ומדברת בעד עצמה (דברי הכנסת 22.2.2112): "בגין התלונה נפתחה חקירה והוברר כי מבצעי העבירות הינם נערים מהכפר סולם הסמוך. נחקרו שמונה מעורבים, ביניהם בגיר ושבעה קטינים. בחקירתם הודו חלק מהמעורבים במעשים, וטענו כי ביצעו את המעשים ממניע של שעמום, ולא ממניע לאומני.

כל המעורבים נעצרו וחומר החקירה הועבר לעיון פרקליטות מחוז צפון. הוגשו שלושה כתבי אישום כנגד המעורבים בגין עבירות פליליות של היזק לרכוש, הצתה, עלבון דת והשחתת פני מקרקעין. הליכי המשפט הסתיימו כנגד הבגיר, והוא נדון לשישה חודשי עבודות שירות. אחד הקטינים נדון ל-200 שעות לתועלת הציבור, וכנגד היתר ההליכים המשפטיים עדיין נמשכים. תיק החקירה עדיין מצוי בפרקליטות מחוז צפון פלילי לצורך ניהולו בבית המשפט".

חצי שנת עבודות שרות, זהו עונשו של מי שהנהיג קבוצת פורעים, לחלל בית עלמין יהודי. השני שנשפט קיבל 200 שעות עבודות לציבור, בזמנו הפנוי אם בכלל. שנתיים עברו, והאחרים עוד לא נשפטו. זו השיטה, גורלם של מבצעי הלינץ' בחיפה יהיה דומה. הם לא יואשמו בניסיון לרצח על-רקע לאומני, לכל היותר יוזכר משהו בסגנון של 'בריונות רחוב'. ישפטו אחד או שניים לעבודות שרות, השאר יפטרו בלא כלום, 'כדי לא להוציא אותם ממעגל החברה'.

הם ילכו הביתה מבסוטין ויגידו לחבריהם: 'היהוד' האלו 'ראש בקיר', צריכים שנחרוט להם בראש יותר עמוק, אולי סוף סוף הם יבינו, שאנחנו לא רוצים כאן דו קיום, אנחנו רוצים כאן אש"ף, חיזבאללה, גם כאן בחיפה הערבית. אך יהב ושאר ההב הב, ימשיכו לנבוח 'דו קיום'.