את המאמר הזה אני כותב בדחילו ורחימו, ובהפוך על הפוך בעיקר לרבים שאינם נוהגים לקרוא בדבקות את דבריי – במסדרונות הפוליטיים והציבוריים בכנסת ובממשלה. גודל הרגע של כתיבת שורות אלה הוא הזמן: יממה לפני המועד הסופי להגשת רשימות המועמדים.
חייבים להבין: הבחירות הכלליות הקרובות לכנסת אינן על רשימת אישים ברשימות המפלגות – אלא על ראשות הממשלה בלבד. כל שובל העומדים בתור להכנס למקום העבודה הכי טרנדי ומשתלם מכל הבחינות – מטים לכיוון האפס את גרף השיקולים באיזו מפלגה לבחור. מי שבאמת עומד למבחן הוא העומד בראש הרשימה והמועמד הפוטנציאלי להרכבת הממשלה הבאה.
מה באמת תורמים כל עדת העלוקות שהצליחו להכנס לרשימות אם בדילים מסריחים ו/או בקשרים אישיים עם ראש הרשימה? במקרה הטוב – לכלום, במקרה הסביר יותר – לפיצול ברגע של אינטרס אישי עם רווח מיידי טוב יותר. זו בדיוק הסיבה שהעם מאס בפוליטיקה ובפוליטיקאים הישראלים, אלא שהמציאות והחיים חזקים מכל נגע רע כזה – דבר שממשיך את המומנטום שיש כביכול דמוקרטיה ולכן גם מתקיימות בחירות להבעת רצון העם בבית הנבחרים שלו. זו בדיוק הנקודה שמחזירה אותנו למסקנה שראש הרשימה הוא למעשה זה שיתן לנו את טון החיים אם כראש ממשלה ואם כראש האופוזיציה – וכל היתר ישעשעו את התקשורת לעוד 4 שנים של גלגולי עיניים וצחקוקים מיותרים לעברם של חמורי הסבר.
הדוגמה האולטימטיבית
מאחר שכתבתי עד היום אלפי מאמרים – נוקבים פחות ואחרים יותר, אין סיכוי שדווקא עכשיו אשנה את מוטו קו מחשבתי הבונה בד"כ לכיוונים חיוביים רצויים ושכמעט תמיד נוגדים את גרף השדה הפוליטי שזרמיו שועטים לכיוונים אינטרסנטים עד אבסורדיים המביאים בסך-הכל הכללי לכאוס מנהיגותי המקרין שלילית על כל אורחות חיינו.
מאחר שאני בונה על האינטליגנציה הגבוהה של קוראיי, אמשיך מניתוח בסיסי זה ישר לשלב הקריאטיבי.
ציפי לבני. זוהי בדיוק הדוגמה האולטימטיבית לסיטואציה הנראית לכאורה הזויה – אבל היא השלד האמיתי שנחוץ כל כך ברגעים קריטיים אלה למדינת ישראל.
כיצד מצטיירת ריצתה של ציפי לבני בבחירות הנוכחיות לכנסת? בגדול – רע. בקטן – חסר סיכוי. בניתוחים פוליטיים – פתטי. הניתוח הראשוני שלי בתחילת הדברים כאן שטרם חילחלו לאחורי קודקודם של רבים, מביא את הבשורה התאורטית בדיוק לכיוון ההפוך. ציפי לבני היא היחידה שבאה עם מטען אישי כל כך חיובי, עם בטריות מלאות אנרגיה, ועם תקווה אמיתית שמי שנכווה ברותחין יזהר מכאן ולהבא אפילו בפושרין.
זו הסיבה שאינני מתייחס לאישים שכל המדינה ממתינה לראות ביבוא האישי שלה במקומות אחריה. לי נראה שיותר מבחינת איכותם של האישים שצורפו לכל הרשימות האחרות עד כה, רגע השיא היה בעצם מסיבת העיתונאים להצגתם לציבר. זה היה הרגע שכל ראש רשימה אמר: "ראו איזה סלב ו/או תותח הבאתי לרשימה שלי"... ואת המשך כהונת האישים הללו בקדנציה עד הבחירות הבאות ניתן לעקוב בבתי המשפט, בפתח שערי בתי הסוהר, ובתוכנית הריאליטי הישרדות המוקרנת בערוץ 99.
אז... שלא יעבדו עליכם. ציפי יקרה: שלבי ברשימה שלך את מי שבא לך (אני מתנדב להצטרף ולצבוע אותה במקום 30 שיכול מאוד להיות ריאלי...) ואפילו יהיו אלה חכי"ם מביאי שקי כסף מרשימת קדימה הידועה לשימצה. עם ישראל משווע למנהיג שירים אותו אל על – ובתמורה ירימו אותך חזרה על כפיים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
