רבים מאוד וקולניים עוד יותר קושרים גזענות עם ימין, בשעה שהגזענות השלטת בארץ ובתקשורת היא דווקא מבית מדרשו של השמאל, הנאור בעיני עצמו בלבד. התופעות הגזעניות והמכוערות הבאות לידי ביטוי בהתנהגותם של אנשי השמאל הגזעני ראויות לכל גינוי, מעוררות שאט נפש ומחייבות התייחסות תקיפה של מערכת אכיפת החוק.
קיים בארץ מגזר לא קטן הדוגל בגזענות כתורה וכאידיאולוגיה. גם אם מושא שנאתו של השמאל הקיצוני הוא יהודים, אין הדבר מכשיר את השרץ והופך אותו למותר. רדיפת היהודים המתבטאת בדבריהם ובמעשיהם של ארגוני ה"שלום" ו"זכויות האדם" - ובלבד שאין מדובר ביהודים - היא גזענות חמורה יותר מזו של אוהדי בית"ר ירושלים, למשל. מי שתכלית קיומו היא איסור על יהודים להתיישב בלב מולדתם הוא גזען. מי שעושה כל אשר לאיל ידו כדי להציק למי שנאחז בטרשי ארצו הוא גזען.
ארגונים ועיתון הדוגלים בשלום חזירי, כלומר ב"שלום" המבוסס על גירוש בני אדם מבתיהם - והדבר פסול בין אם מדובר ביהודים ובין אם מדובר בערבים - אינם רוצה שלום. הם רוצים טרנספר. "שלום" כזה איננו יהודי, איננו דמוקרטי, איננו ציוני, איננו מוסרי, איננו שלום. הוא גזענות.
כל "חזון" שתי המדינות ו"פתרון" שתי המדינות איננו חזון ואיננו פתרון. הוא איננו יכול להוביל לשלום, והניסיון המר של מצעד האיוולת של שני העשורים מאוסלו ועד היום, לרבות מלחמת אוסלו העקובה מדם, מוכיח שאין טעם בהטחת הראש בקיר.
אלברט איינשטיין נהג לומר: ש-: "אי-שפיות זה לחזור על אותו ניסיון פעמיים ולצפות לתוצאות שונות". הגדרה זו הולמת את הטחת הראש החוזרת על עצמה מתוך דבקות עיוורת באל שהכזיב, שלום אוסלו.
התקשורת הישראלית משתפת פעולה עם הגישה הכוחנית לפיה "פתרון" שתי המדינות הוא הפתרון, ואין בלתו, ומונעת אפילו דיון באפשרויות אחרות, שטרם נבדקו וממילא לא נכשלו. ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו, כשל בנאום בר-אילן כאשר נסחף אף הוא בתרבות השקר שיצאה מישראל והתפשטה בעולם כולו. ע"ע ברק חוסיין אובמה ו
ג'ון קרי.
והיועץ המשפטי ל
ממשלה,
יהודה וינשטיין, האיש שאמור לעמוד בראש התביעה הכללית ובראש מנגנון שלטון החוק - האיש ישן במקרה הטוב, ומעלים עין במקרה הרע. עד מתי?! בשני המקרים הוא משדר מסר חמור לחברה הישראלית, כאילו גזענות קיימת רק בקרב אוהדי בית"ר ירושלים. למרבה הצער היא קיימת גם בקרב שכבות רחבות יותר ובעלות השפעה רבה יותר, ואף בתוך ממשלת ישראל.
כאשר שנאת יהודים ונכונות לגרשם כה רווחות במגזר השמאלני-הקיצוני בישראל ובתקשורת המגויסת להפצת משנתו, אל לנו להתלונן על גילויי אנטישמיות של נוצרים ומוסלמים בארצות אחרות. אוטו-אנטישמיות היא גזענות חמורה יותר ומסוכנת יותר.
