|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הוצאות על נשק גרעיני, על פי פרסום זר [צילום: משה שי/פלאש 90]
|
|
|
דיווח: ישראל השקיעה 1.1 מיליארד דולר בנשק גרעיני ב-2023
|
|
דוח של ארגון ICAN טוען כי תשע מדינות המחזיקות בנשק גרעיני הוציאו בשנה שעברה סך כולל של כ-91.4 מיליארד דולר על נשק גרעיני ● ארצות הברית הוציאה את הסכום הגדול ביותר: 51.5 מיליארד דולר
|
|
מדינת ישראל הוציאה בשנת 2023 סכום של כ-1.1 מיליארד דולר על נשק גרעיני. כך נטען בדוח שפרסם ארגון ICAN, אשר קיבל בשנת 2017 פרס נובל על פעילותו לצמצום השימוש בנשק גרעיני בעולם. על-פי הדוח, בשנת 2023 הוציאו תשע מדינות המחזיקות בנשק גרעיני סכום כולל של 91,393,404,739 דולר. מחברי הדוח ציינו כי מדובר בהוצאה של 2,898 דולר לשניה על נשק גרעיני במהלך השנה שעברה ובעליה של 13.2% לעומת ההוצאה העולמית על נשק גרעיני שנרשמה בשנת 2022, אשר עמדה על כ-80.7 מיליארד דולר. המדינה שהוציאה את הסכום הגדול ביותר על נשק גרעיני בשנת 2023 הייתה ארצות הברית, אשר על-פי מחברי הדוח הוציאה 51.5 מיליארד דולר. מדובר בהוצאה גדולה יותר מאשר סכום ההוצאות של כל שמונה המדינות בעלות היכולת הגרעינית האחרות שהוצגו בדוח. סין הוציאה ב-2023 סך של 11.9 מיליארד דולר על נשק גרעיני. רוסיה הוציאה 8.3 מיליארד דולר, בריטניה הוציאה 8.1 מיליארד דולר, צרפת הוציאה 6.1 מיליארד דולר, הודו הוציאה 2.7 מיליארד דולר, ישראל - 1.1 מיליארד דולר, פקיסטן הוציאה מיליארד דולר ו קוריאה הצפונית הוציאה על-פי הדוח סך של 900 אלף דולר על נשק גרעיני במהלך השנה שעברה. |
| תאריך:
|
01/07/2024
|
|
|
עודכן:
|
01/07/2024
|
|
איציק וולף
|
|
דיווח: ישראל השקיעה 1.1 מיליארד דולר בנשק גרעיני ב-2023
|
|
ועדת החוקה החלה (25.6.24) להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024. מוצע בה להוסיף לחוק כלל פרשנות לפיו חוזה עסקי יפורש בהתאם ללשונו למעט במקרים חריגים. בנוסף מוצע לקבוע כי הצדדים לחוזה עסקי יוכלו לקבוע במסגרת החוזה מהן הראיות שיהיו קבילות לצורך פרשנותו. עוד מוצע לקבוע כי חוזה שהמדינה צד לו ומטרתו יישום מדיניות בנושא בעל חשיבות לאומית ובעל השלכה כלכלית משמעותית, לא יחשב לחוזה עסקי.
|
|
|
|
|
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה טיוטת חוזר לתיקון הוראות החוזר המאוחד, הנוגעות למדידת התחייבויות של חברות ביטוח וקרנות פנסיה. השינוי המרכזי הוא עידכון מערך ההנחות הדמוגרפיות, המשמשות לחישוב התחייבויות אלו. ההנחות הדמוגרפיות מתייחסות בעיקר לתוחלת החיים הצפויה של החוסכים, שיעורי התחלואה והחלמה ממחלות, ושיעורי התמותה של חוסכים פעילים, מוקפאים, מקבלי גמלאות ושארים.
|
|
|
|
|
מועצת המנהלים של בנק הפועלים החליטה (יום א', 30.6.24) למנות את ידין ענתבי למנכ"ל הבא של הבנק. הוא יחליף בתפקיד את דב קוטלר, שהודיע בחודש מאי כי יפרוש לאחר חמש שנים כמנכ"ל בנק הפועלים.
|
|
|
|
|
הד"ר גיורא ירון, ממייסדי תעשיית ההיי-טק בישראל ויו"ר אוניברסיטת ת"א לשעבר, אומר כי תעשיית ההיי-טק הישראלית פתוחה לכל, ללא קשר לדת או למגזר. בוועידת "בין ביטחון לטכנולוגיה" של מקור ראשון והמרכז האקדמי לב, התייחס (30.6.24) ירון התייחס לשילוב החברה החרדית במשק ובענף הטכנולוגיה העילית ואמר: "במפגש עם חרדים שרצו לעבוד אצלי, הבנתי שהם רוצים לעבוד, אך לא מעוניינים בלימודי ליבה. אצלנו זה לא משנה, אנחנו רוצים עובדים טובים, חדים ו'שפיצים', ללא קשר ללבוש שלהם".
|
|
|
|
|
מנכ"ל חברת שיכון ובינוי, תמיר כהן, הודיע למועצת המנהלים של החברה על התפטרותו. זאת, בתום שש שנות כהונה בתפקיד. כך דווח (יום א', 30.6.24) בכלכליסט. זאת, כחלק ממהלך שהוא מנסה לקדם להשגת השליטה בחברה באמצעות קבוצת משקיעים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מתבקשת חשיבה אסטרטגית ישראלית ריאליסטית, אשר תדע לתכלל את מלוא הגורמים המשפיעים ובכלל זה את הממד הבינלאומי הנוכח, כבסיס להמלצות מדיניות-אסטרטגיות לדרג מקבלי ההחלטות הן בהקשר לסיום ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
לנוכח אי-הבהירות נחוצה חקירת משטרה בעניין ההתבטאות של שרה נתניהו על ראשי צה"ל  כותרת משנה: ביבי חומק מלומר כי אינו מאמין שהמטכ"ל חותר תחתיו
|
|
|
|
|
ארי בוסל
כמה נעים להגיע לניו-יורק לשהות בבתי מלון יוקרתיים, להתחכך עם המי ומי, כולם צעירים, וכולם יפים, וכולם נבונים וחכמים ועם מאות אלפי עוקבים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
