עסקות טיעון - הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

לאחרונה, מתערער יותר ויותר יסוד ההסכמה שהיה קיים בין הפרקליטויות השונות, ברחבי הארץ, לבין שופטי בתי-המשפט, בכל הקשור לכיבוד עסקות טיעון, בידי בתי-המשפט השונים. בעניינו של הרב, יונה יחיאל מצגר, קיבל בית משפט העליון, לפני ימים אחדים, ערעור שהגיש הוא על הגדלת עונשו, מתקופת מאסר עליה הוסכם בעסקת הטיעון - לתקופה של שלוש שנים וחצי, בידי שופט בית משפט המחוזי, בירושלים, משה יועד הכהן, לתקופת מאסר של ארבע וחצי שנות מאסר והחזיר וקצב תקופת המאסר, לתקופה של שלוש שנים ומחצה, כפי שהוסכם, בעסקת הטיעון.

בעניינו של סגן נשיא בית משפט המחוזי, בנצרת, יצחק כהן שפרש לגמלאות, בתפקיד נשיא בית משפט המחוזי, בנצרת הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין שביצע הוא כלפי מזכירה בבית משפט מחוזי זה. הפרקליטות הגיעה לעסקת טיעון עם בא-כוחו של יצחק כהן, לפיו לא יורשה הוא, בעבירה שביצע הוא, במסגרת עסקת הטיעון שבין הצדדים. נשיאת בתי-משפט השלום, במחוז המרכז, השופטת, עינת רון, סירבה לכבד עסקת טיעון זו והרשיעה את השופט, בדימוס, יצחק כהן, בהטרדה מינית, תוך שהיא קובעת, בפסק-דינה, כי: "מדובר אומנם במעשה שאינו מצוי ברף הגבוה של עבירות המין, אך אין להקל בראש ולהפחית מחומרתו, כפי שעשתה התביעה בטיעוניה".

בכל הכבוד הראוי, אין מובן לנו, מדוע לאחרונה מוצאות עצמן הפרקליטויות השונות, במצב דברים מביך, לפיו עסקות טיעון המתגבשות בינן לבין נאשמים, אינן מכובדות בידי בתי-המשפט השונים, ברחבי הארץ. כפי שפורסם, הרי עסקת הטיעון בעניינו של השופט, בדימוס, יצחק כהן, נעשתה בידיעתם ובברכתם של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה, שי ניצן. יש לראות בביקורתה של נשיאת בתי-משפט השלום, במחוז המרכז, עינת רון, משום מתיחת ביקורת ישירה על שני פרקליטים בכירים אלה, שעה ששופטת בכירה קובעת - בפסק-דינה - כי הפרקליטות לא נתנה משקל מספיק לחומרת העבירה, באותו עניין והייתה מוכנה לפגוע באינטרס הציבורי, בכך שהסכימה שהשופט, בדימוס, יצחק כהן, לא יורשע בפלילים בעניין העבירה הפלילית, שיוחסה לו.

בביקורת החריפה שמותחת השופטת, עינת רון, על מעשיו של השופט, בדימוס, יצחק כהן, בפסק-דינה כותבת היא עוד - בין היתר - כי: "אין פה אלא ניצול ציני של מעמד בכיר ותפקיד בכיר כלפי עובדת צעירה, שבאופן פורמלי אף הייתה נתונה למרותו של הנאשם כסגן נשיא בית המשפט", כמו-גם מוסיפה היא וקובעת, כי: "יש במעשים אלה משום הפרת אמון בוטה כלפי המתלוננת עצמה, שהיא עובדת בית המשפט, הפרת אמון בוטה מצד הנאשם כלפי הנהלת בתי המשפט ומערכת המשפט כולה, ואף הפרת אמון בוטה כלפי הציבור כולו".

בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, בהקשר ובהדבק דברים, בכל הקשור לעסקות טיעון שעודכנו, לאחרונה, בשלהי שנת 2005 מוצאים אנו פירוט נרחב וכר רחב של שיקולים והסברים, לפרקליטים המבקשים דעת, איך וכיצד להתנהל ולהתנהג, בכל קשור בביצוען של עסקות טיעון. כך למשל, נכתב בהנחיות אלה, כי למרות שהנשיא, לשעבר, קבע שבית המשפט איננו: "זרועה הארוכה של התביעה או של הסניגוריה ואיננו פועל לעולם לפי תכתיביהם, ללא שיקול דעת עצמאי", הרי - בדרך כלל - יכבד בית המשפט הסדר הטיעון, אלא אם קיימים טעמים מיוחדים השוללים זאת.

בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הרי הסדר הטיעון ייערך, כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור, כאשר הגדרת המונח: "טובת הציבור", תיקבע בכל עניין, על-פי מכלול נסיבותיו. בפרשת מרקוביץ נקבע, כי: "חזקה על התביעה, שבגיבוש הסכמתה להתקשר בעסקת טיעון מסוימת מביאה היא בחשבון את כלל הגורמים והשיקולים שבנסיבות העניין הנתון יש לייחס להם משקל. לעיתים די בחיסכון בזמן ובמשאבים הטמונים בעסקה כנגד הקשיים הכרוכים בניהול המשפט, כדי להצדיק את ההתקשרות בעסקה, ולעיתים גוברים חשיבות העניין ומיצוי הדין על פני כל שיקול אחר ופוסלים מדיעקרא ויתור כלשהו כלפי הנאשם. קשת המקרים, שבין שני הקטבים הללו, מערבת גורמים שונים העשויים להטות את עמדת התביעה, אם לצד ההתקשרות בעסקה ואם כנגדה, וכן להשפיע על תנאיה ההכרחיים. בכלל השיקולים, בהם תתחשב התביעה בגיבוש החלטתה, ניתן למנות גם את קיומם (או היעדרם) של קשיים צפויים בהבאת הראיות ובהוכחת האשמה, או דרגת חומרתה, וכן שורה של נסיבות אפשריות אחרות: נסיבות הקשורות בעבירה (חומרתה, מידת נפוצותה, הזמן שחלף מאז מועד ביצועה וכדומה, ) נסיבות הקשורות בקרבן העבירה (חומרת הפגיעה בו, כלום המעוות שנגרם לו תוקן אם לאו) ונסיבות הקשורות בנאשם עצמו (כגון: מעמדו בשעת ביצוע העבירה, גילו, עברו, מצב בריאותו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ועוד)".

בהנחיות אלה נקבע, כי הסדר טיעון הכרוך ברגישות ציבורית מיוחדת, אם משום שהנאשם הינו איש ציבור, אם משום שמדובר בעבירה חמורה במיוחד, אם משום שמדובר בפרשה שזכתה להד ציבורי נרחב ואם מטעם אחר, יש לקבל אישור פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה בכתב. נימוקי ההחלטה יפורטו בתיק הפרקליטות ובמידת הצורך ימסרו לבית המשפט. עוד נקבע, כי על-מנת לאפשר מעקב אחר עריכת הסדרי טיעון והוצאתם אל הפועל, יערך דיווח מסודר על-ידי פרקליט המחוז בדבר הסדרי הטיעון במחוזו.

הנה, כי כן, הכל כתוב עלי דפי ספר, קרי - הכל נכלל בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. לא נותר לפרקליטים העורכים עסקות טיעון, אלא לדפדף ולהתעדכן בהנחיות אלה. כך - ורק כך! - ימנע הביזיון המתמשך, המתקיים לאחרונה בכל הכבוד הראוי לפיו שופטים שוב אינם מכבדים עסקות טיעון, כפי שנהגו דברים, בעבר. אולי מוטב, כי הפרקליטים העוסקים בענייני עסקות טיעון, יעברו השתלמויות, בעניינים אלה, מפעם לפעם. כך ירעננו הם זיכרונם, ייחשפו לחידושים המקצועיים, בתחום זה. כך ישוו הם מצבם למצב השופטים, בפניהם מביאים הם עסקות הטיעון לאישור. כך יראו על-ידי שני הצדדים, הדברים, בראייה משותפת, וימנע הפער הקיים - כיום - בין גישות התביעה והשפיטה.