"למה בכלל עשו את זה?", תוהה השופט דוד רוזן לגבי סגירת חובו של שמואל דכנר לחברת הולילנד תיירות בשנת 1999. מדובר ב-8.9 מיליון שקל, אשר לטענת דכנר היה מימון לשוחד, ולטענת הלל צ'רני - הלוואות שלא נפרעו. השאלה הופנתה (יום ה', 7.11.13) לרו"ח הלל שטיינברגר, שותף במשרד ברזילי המטפל בהולילנד.

רוזן שאל את שטיינברגר, האם כאיש מקצוע הוא סבור שהפעולה הייתה מיותרת. שטיינברגר השיב, כי מאחר שדכנר לא החזיר את ההלוואות, לא הייתה אפשרות להותיר סכומים אלו כנכס במאזן ולא ניתן היה לרשום את הכסף כחוב אבוד. רוזן: "איך אתה יכול לכתוב הוצאה על מה שלא קיבלת ולא תקבל חשבונית?". שטיינברגר: "דכנר כל הזמן נמצא במצב שיש לו כסף שבעתיד הוא יוציא חשבוניות".

רוזן: "הוא לא הוציא אפילו חשבונית אחת על החוב שהתגבש עד 1998. אז איפה אתה יכול להגיש את זה כהוצאה?". שטיינברגר: "אי קיומה של חשבונית אינו אומר שלא ניתן שירות. דכנר אמר שהוא לא יכול להוציא חשבוניות, כי אין לו איך לשלם את המס והמע"מ". רוזן: "את דכנר לא עניין אם תזדכו או לא. הוא היה מוכן למצוא איזה ואנונו [דוד ואנונו מרשות המיסים, שנשפט בידי רוזן] שיסדר לכם שתזדכו על כמה שיותר". לדברי רוזן, שטיינברגר למעשה מאשר את עמדת המדינה לפיה סגירת החוב הייתה מלאכותית.


לא ערכו חיפושים


המשטרה לא קיימה עימותים בין דכנר לבין חשודים בפרשת הולילנד, למרות שהללו הביעו את הסכמתם ואף את רצונם לקיים אותם. כך אישר רב-פקד ליאור רייס, שהיה מראשי צוות החקירה בפרשה וגבה את הודעותיו של צ'רני.

עוד אישר רייס, כי לא נערכו חיפושים כלשהם בדירותיו ובמשרדיו של דכנר ובמשרדיהם של עורכי דינו, אמנון יצחקניא ואילן סובל. סניגורו של הלל צ'רני, עו"ד גיורא אדרת, תהה מדוע לא ראה רייס חשיבות בעריכת חיפושים כאלו, ורייס השיב שהדברים לא היו בתחום אחריותו. לדבריו, בין חוקרי הפרשה לא היו בעלי מומחיות וידע בתכנון ובנייה, אם כי הם נעזרו בגורמים בפרקליטות בנושאים אלו.

המשטרה גם לא בדקה האם אהוד אולמרט היה בארץ במועד בו, לטענת דכנר, הוא נפגש עימו וסיפר לו על סיועו לאחיו יוסי. רק בדיקת ההגנה הראתה, כי אולמרט היה בחו"ל באותו מועד; לדברי רייס, הוא שומע על זה כעת לראשונה. רייס אישר, כי לא נבדקו תאריכי הכניסה והיציאה של דכנר מהארץ, כדי לבדוק האם היה בישראל בעת שהתרחשו אירועים מסוימים.

עוד אמר רייס, כי לא ידע שחלקים מטיוטת תביעתו של דכנר נגד צ'רני ("כתב הסחיטה") הם שקריים בעליל, כפי שאישר דכנר עצמו בעדותו, וכי גם על כך הוא שומע לראשונה, אם כי שמע על טענות כאלו. לדברי רייס, הוא גם לא ידע שראשי התיבות א"א שרשם דכנר בספחי הצ'קים שלו אינם "אהוד אולמרט" אלא איש השוק האפור אבנר אברג'יל.