האליטה האקדמית - טבעת החנק על צוואר ישראל

כפי שכבר הזכרתי, הרוח השוררת בקמפוסים היא רוחו של הנשיא הראשון של האוניברסיטה, יהודה לייב מאגנס, ועל-פי אותו מאגנס קמו להן "מקבילות נוכחיות" לדמותו ולמשנתו, מעין "מאגנסים קטנים ומזיקים", היסטוריונים חדשים אשר בחרו לסלף את ההיסטוריה הציונית, וזאת על-פי השקפת עולמם הפוסט-ציונית.

למרבה הצער והבושה, הגענו למצב אבסורדי המתבטא בכך שבאוניברסיטות מסוימות סירבו לנגן את המנון "התקווה" ביום העצמאות, היות שזוהי "פרובוקציה נגד הסטודנטים הערבים". הייתכן מצב כזה? האם מדינה או אוניברסיטה כלשהי בעולם, המכבדת את עצמה, הייתה מסרבת לנגן את ההמנון של מדינתה בגלל שלמיעוט הלומד בה לא נוח עם ההמנון הזה? האם הצרפתים היו מסרבים לנגן את ההמנון הצרפתי כיוון שזה מפריע למוסלמים הלומדים בצרפת? האם ברוסיה היו מסרבים לנגן את ההמנון הרוסי כיוון שזה מפריע לגאורגים או לאפגנים הלומדים באוניברסיטות במוסקבה? היכן עוד ייתכן טירוף מערכות שכזה? כנראה שרק במדינת החלם שלנו! אכן השכלה גבוהה במדינת פלשתין. נכבה אין (IN), "התקווה" אווט (OUT)!

דרכי הפעילות המוכתבות על-ידי האג'נדה הפוסט-ציונית חורגות מכל היגיון מינימלי. במיוחד בולט הדבר בפקולטה למדעי הרוח ולמדעי המדינה, שם מכניסים לתוכנית הלימודים יותר תכנים הנוגעים ל"נכבה הפלשתינית" מאשר תכנים הנוגעים ל"ציונות", שמים דגש על "המורשת הפלשתינית" ועל "הסבל הפלשתיני" - כל זאת במסווה של לימודים אקדמיים, כאשר בפועל זהו סילוף ההיסטוריה על-ידי אותם מרצים פוסט-ציוניים ואנטי-ציוניים (מוסלמים בחלקם). יתר על כן, סטודנטים הפועלים במסגרת "ארגוני חופש" דוגמת "בצלם", "עדאללה", "מחסום ווטש" וכולי, זוכים במלגות עקב "המסירות הגבוהה" שלהם למען "מטרות נעלות" (לתשומת ליבו של שר החינוך גדעון סער). ותודה לארגון "אם תרצו" על המידע המועיל שהוא מספק על כל המתרחש באוניברסיטאות. לא מפתיע אפוא שארגון זה הופך למושמץ על-ידי אותם "ליברלים ודמוקרטים". הם, כידוע, במקום להתייחס עניינית לטענות - מעדיפים להכפיש ולהשמיץ כהרגלם בקודש.

מילשטיין מעז ופיו נסתם

כל אותם אלה המדברים במילים כה יפות על "חופש אקדמי", הם-הם אותם אלה המצנזרים והסותמים פיות לכל מי שלא חושב ולא מזדהה עם האג'נדה השמאלנית והפוסט-ציונית שלהם. ולראיה, ד"ר אורי מילשטיין החוקר היסטוריה צבאית, מוחרם על ימין ועל שמאל, וזאת רק משום ש"העז" לחשוף את ערוותם של "הקומיסרים האדומים". זאת משום שמחקריו לא הולכים עם האג'נדה של העדר האקדמי המגויס שמאלה. מילשטיין, "ברוב חוצפתו", מעז לחשוף את האמת על המיתוסים של מפא"י, על המיתוסים השקריים על אודות רבין, ועל מחדלי צה"ל בימי מפא"י.

מיותר לציין כי דבריו של מילשטיין מאוד לא נוחים לשמיעה לאותם "אבירי חופש" ודמגוגים-בגרוש, לכן הם אומרים לעצמם כי "יש להחרים את אויב העם ולהוציאו מ'מהדורת השבט', ובנוסף גם להחרים את ספריו ומחקריו". ועובדה היא כי הוצאות הספרים במדינתנו "החופשית והליברלית" מסרבות להוציא לאור את ספריו, ולכך ייקרא במדינתנו ה"נאורה" "חופש אקדמי"!

מיותר גם לציין כי לאחר רצח רבין, ניצלו ה"נאורים" את הרצח בכדי להכפיש את מילשטיין ולגרום להחרמתו, וזאת על כך ומשום כך ש"העז בחוצפתו" לדבר נגד רבין ועירער על "הקונספציה" הידועה בברנז'ה, על רבין "הגיבור הגדול" (ממש כפי שבברית המועצות היללו את סטאלין לאחר מותו).

מרצה ימני לגיהנם

והנה ממש במקרה, עוד מרצה ימני, ד"ר דוד בוקעי שמו, הוצב על הכוונת של ה"נאורים". ד"ר בוקעי, מזרחן בעל-שם מאוניברסיטת חיפה, נקלע ללא ידיעתו אל סחרחורת תקשורתית ואקדמית. בהרצאותיו מביע בוקעי את השקפת עולמו. לא כולם מסכימים עם דעותיו וזו זכותם, אבל בין זה לבין מה שעשו לד"ר בוקעי - המרחק רב. ובכן, בואו ונבחן מה בדיוק קרה כאן:

בוקעי מרצה כבר 20 שנה באוניברסיטה. הקורסים שהוא מעביר עוסקים בסוגיות אקטואליות הנוגעות למזרח התיכון. בקורסים של בוקעי לומדים גם סטודנטים ערבים. המדובר על שנת 2005, כבר לפני כ-5 שנים! בקורס "המערכת הבין-ערבית וסוגיית פלשתין", התקיימו ארבעה שיעורים עד שפרצה הסערה. הופיע סטודנט ערבי, פאדי אבו יונס שמו, אשר החל להתריס נגד דבריו של בוקעי. סטודנט זה, שלא נכח ברוב שיעוריו של בוקעי, הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים הערבים בישראל. הלה המשיך בהתנהגותו תוך שהוא מכנה את בוקעי "גזען" ו"נאצי" וצועק עליו בזמן ההרצאה.

לאחר שבוקעי פנה לדיקן הסטודנטים בבקשה להרחיק את אבו-יונס מהשיעורים ולהעמידו לדין משמעתי על העלבת עובד אוניברסיטה, הפרעה ללימוד וכולי - החלה המתקפה האמיתית ומסע הנקמה של הסטודנט הממורמר, והאיום לא איחר להתממש: בוקעי ראה כתבה במקומון חיפאי "כל בו", בה נכתב כי "סטודנטים בחוג למדעי המדינה דורשים להדיח את ד"ר דוד בוקעי" - "הוא גזען". אותם "סטודנטים", מסתבר, היו אותו אבו-יונס אשר סילף ובילף את דבריו של בוקעי, הוציא דברים מהקשרם והכל במטרה לפגוע בד"ר ש"למרבה הצער", אינו דוגל בעמדות פוסט-ציוניות.

בוקעי קיבל תמיכה מהסטודנטים שלו (גם מסטודנטים ערבים). הרקטור קיבל מכתבי תמיכה מהסטודנטים. הכל הבינו כי המדובר בעלילת דם נגד בוקעי, שנרקמה על-ידי אבו-יונס, על-ידי ארגונים כ"מוסאווה" ו"עדאללה", וכן על-ידי ה"נאורים" הפוסט-ציוניים המרצים באוניברסיטה.

כמובן שכלי התקשורת, הן המקומיים והן הארציים, קמו ופצחו להם במחולות. "הנה תפסנו את הגזען הימני", אמרו לעצמם כלי התקשורת בסיפוק. והנה מסתבר כי כאשר כותבים עליך ב"תקשורת האובייקטיבית" שעברת עבירה, וזאת על-פי גרסתם של גורמים פוליטיים ואינטרסנטיים, הולך אחר-כך פלוני ליועץ המשפטי ומגיש נגדך תלונה. הוא, היועץ, לא יבדוק ויורה לפתוח בחקירה נגד "המסית הימני". וזה בדיוק מה שקרה. המשנה ליועץ המשפטי, שי ניצן הידוע בעמדותיו השמאלניות, הורה לפתוח בחקירה נגד בוקעי, וזאת רק על-פי הכתבה המסולפת במקומון "כל בו". כן, זו לא סאטירה, אלא מקרה אמיתי!

בינתיים, משפטו של אבו-יונס לא מתקדם (מעניין למה) ופשוט לא רואים את הסוף שבמשפט הזה (משנת 2005!!!). אבו יונס הפך בינתיים ליקיר התקשורת, אשר בטמטומה ובנבזיותה כי רבים הם - מסמפטת את מאבקו של "המיעוט הערבי המדוכא".

המסקנה ברורה - כדאי להביע עמדות שמאל קיצוניות, עמדות אנטי-ציוניות ופוסט-ציוניות, לקרוא להשתמטות מצה"ל, לקרוא לצה"ל "צבא של פשיסטים וקלגסים" ועוד - על כך, לא רק שלא תיחקר, אלא תזכה למחיאות כפיים מה"נאורים". אך אם רק תעז לבקר את האיסלאם, לתמוך בצה"ל, להזדהות עם המדינה ולהביע דעות ימניות - סופך יהיה כשל בוקעי. אכן חופש אקדמי לתפארת מדינת ישראל!!!

הכת הכוחנית וה"נאורה"

לא מזמן חתמו "שוחרי החופש האקדמי" על מסמך בו הם מתקוממים על כך שקצינה בדרגת סא"ל תבוא להרצות בפני הסטודנטים, ו"תשחית את נפשם". למה תשחית? ובכן, מסתבר כי היא - לא תאמינו! - השתתפה במבצע "עופרת יצוקה". אכן פושעת מלחמה!

לפני כן חתמו ה"נאורים" על עצומה נגד מינוי אפשרי של קצין בכיר שהגיע מחיל האוויר, לתפקיד ניהולי בכיר באוניברסיטה. זאת היות שהקצין "הגיע מתרבות ומסביבה כוחנית". וכי ה"נאורים" הם לא כת כוחנית? וכי הם לא מכפישים, משמיצים ומחרימים את כל מי שלא חושב ולא מתנהל על-פי האג'נדה ההזויה שלהם? לכך ייקרא שיא הצביעות! את מה שהאליטה האקדמית מרשה לעצמה, עשו רק בתקופת הקומוניזם בברית המועצות.

כאן הגענו לעניין הראשי - הנזק שהאקדמיה והפרופסורים שלה גורמים למדינת ישראל הוא בל ישוער. תרומתה של האקדמיה בהכפשתה של מדינת ישראל היא תרומה מכרעת ומרכזית. למה להכביר במילים? מספיק לצטט מספר "דברי חוכמה" מההיסטוריונים החדשים, שמחקריהם ודבריהם זוכים לתמיכה והערצה ב"חוגים הנאורים" בארץ ובעולם.

ד"ר משה צימרמן, פרופסור אשר במקביל לעבודתו באוניברסיטה, כיהן כיו"ר הוועדה לתוכניות לימודים לחטיבת הביניים בהיסטוריה, ואשר כתב ספרי לימוד בהיסטוריה לחטיבת הביניים ולחטיבות העליונות, פרסם ספרים על ה"סכסוך הישראלי-ערבי" בשפה הגרמנית (כדי שגם הגרמנים יידעו על "פשעיה של ישראל"). ובכן, אותו "נאור" כותב כך:

• "הנוער בחברון הוא כמו הנוער ההיטלריסטי... המוטיבציה ותנאי השירות של היחידות המובחרות היא כמו שהיית אצל... חיילי הוואפן אס.אס... אוהדי הכדורגל בארץ הם גזענים כמו ברייך ה-3... התנ"ך הוא כמו מיין קאמפ..."

הספיק לכם?

ולכל אותם אלו שקראו לסלקו מן האקדמיה. ובכן: להם הוא קורא "פשיסטים, המתנהגים ומדברים כמו אותו אספסוף מתלהב לאחר עליית הנאצים לשלטון"... כן, רבותיי, זה האיש אשר אחראי לחינוך הסטודנטים שלנו, ובצורה עקיפה גם לחינוך תלמידינו בבתי הספר (הוא הרי אחראי על התכנים של ספרי ההיסטוריה בבתי הספר...). צימרמן הוא שמאלן טיפוסי, מדבר בשם חופש הביטוי, השוויון והקידמה, אך מנגד מסית ומדיח נגד כל השוללים את השקפותיו הנלוזות. אחר-כך, כידוע, הוא ויתר שותפיו בשמאל זועקים את זעקת הקוזאק הנגזל, על כך ש"רודפים אותם ומסיתים נגדם". צביעות הזכרתי כבר? הרי ברור שכל ההסתה של צימרמן היא במסגרת ה"חופש האקדמי", חופש שכידוע מוענק רק ל"אנשי שלומנו והשקפתנו". דוד בוקעי? נו טוב, הוא הרי מסית ומדיח...

פרופסור אבי שליים, "היסטוריון חדש" אשר טוען כי "ישראל סירבה דרך קבע להצעות השלום מן הצד הערבי", ו"הסכימה רק ב-1979 עם מצרים, ב-1993 עם הפלשתינים וב-1994 עם ירדן" (אחחח, איזה שלום יש לנו איתם, איך לא חשבנו על זה קודם?). עוד גורס "הפרופסור המלומד", כי "ישראל הרבתה להתערב בענייני הפנים של מדינות האזור, כמו בלבנון, ולקחה חלק בניסיונות פוטש במשטרים ערביים". ושיא השיאים (!): שליים אף טוען כי "הצהרת בלפור" הייתה "המשגה הגדול והחמור במדיניותה של אנגליה במחצית הראשונה של המאה ה-20, דבר אשר הוביל לסכסוך האינסופי בין ישראל לפלשתינים". הנה נמצא הפתרון! נמצא המקור לבעיה! זה כבר לא בגלל "הכיבוש" של 67', זה בגלל "הצהרת בלפור" - ממש גאון הדור. והרי הסכם מינכן שנעשה עם גרמניה הנאצית טרום מלחמת העולם השנייה, הוא כידוע משגה קטן לעומת ה"קטסטרופה" שבהצהרת בלפור.

אילן פפה, "היסטוריון חדש" ופעיל פוליטי המזוהה עם מפלגת חד"ש, ואף נכלל בשנת 1999 במקום ה-7 ברשימת חד"ש (הרשימה קיבלה אז 3 מנדטים). עבודותיו מתייחדות בגישה פוליטית השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומעניקה תמיכה בלתי מסויגת לסיפור הפלשתיני. הנ"ל פרסם ביוגרפיה פוליטית של משפחת חוסייני הזכורה לשימצה. הוא מפרסם מאמרים על "ההיסטוריה של פלשתין המודרנית". בספרו החדש על אודות "הטיהור האתני של פלשתין" הוא כותב:

• "כאשר תנועה כמו הציונות קובעת בצורה מאוד מפורשת שהיא רוצה מדינה רק לקבוצה אתנית 1 במקום שבו יש 2 קבוצות אתניות, ובשלבים מסוימים של ההיסטוריה, ובמיוחד ב-1948, מחליטה להשתמש בכוח כדי לנקות את השטח מהקבוצה האתנית האחרת... המונח המקובל במשפט הבינלאומי לתיאור מדיניות כזו או אידיאולוגיה כזו הוא טיהור אתני."

כן, זוהי משנתו של "הפרופסור המלומד"!

פפה היגר לבריטניה מאחר שהוא "לא יכול לחיות במדינה כובשת וגזענית כמו ישראל, בה הוא נרדף בשל דיעותיו ואמונותיו" (נו באמת...). בנוסף לכך הגן פפה על עבודתו המסולפת של טדי כ"ץ (גולדסטון מהאקדמיה), אשר כתב תזה על כך שחיילי חטיבת אלכסנדרוני עשו כביכול "טבח בכפר טנטורה ובכפרים אחרים", כאשר את ה"עדויות" שמע כ"ץ מ"פליטים" פלשתינים (דוח גולדסטון כבר הזכרתי?). פפה אף קרא וקורא להחרים את ישראל, ולכך שותפים רבים מחבריו ה"מלומדים".

זאב שטרנהל, "הדובדבן שבקצפת", חתן פרס ישראל, שמשום-מה קיבל פרס ישראל מהמדינה - אותה מדינה שאותה הוא מגדף ומשמיץ. והמדינה, במקום לתת למשמיץ את "פרס עוכר ישראל", נתנה לו את פרס ישראל לחקר מדע המדינה. אכן מדינת חלם, אין מילים אחרות לתאר את הביזיון והבושה. ובכן, "חתן הפרס" אמר בשנת 1988, כי "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי... המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". כן, ככה דיבר ומדבר חתן הפרס.

ואת מי מזמינים ל"קול ישראל" ביום "המלחמה נגד אלימות"? ניחשתם נכון, את "הפציפיסט הלא מתלהם" שטרנהל. עוד פנינה מפיו של החתן:

• "לרבים בישראל, אולי אף לרוב המצביעים, אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם... אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות, כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי... של הקו הירוק."

כן, ככה בעצם מדריך "לוחם החופש הנאור" את הפלשתינים כיצד יוכלו להילחם במתנחלים ובמדינת ישראל בצורה אפקטיבית יותר. אחר-כך תירץ המסית והמדיח, הגזען החשוך שטרנהל, את דבריו בכך שהוא רק "ניתח מהצד, איך הצד השני היה אמור לנהוג מבחינת האינטרס שלו... אילו פעל באורח רציונלי ומבוקר". כמו-כן טען כי לא הסית לפגוע במתנחלים, אלא רק רמז כי "יש הבדל בין יהודי החי בעכו, ויהודי שהתנחל בעפרה". ובכן, שטרנהל המלומד, אין הבדל!!! מבחינת הערבים, גם אתה בביתך בירושלים מתנחל, וסופך להיזרק לים. רק עיוור וחירש לא מבין זאת!

לא הייתי מופתע כאשר זכה בפרס ישראל, כמו שגם לא הייתי מופתע בזמנו מהסופר הפוסט-ציוני אילון חילו, שזכה ב"פרס ספיר" לספרות, עד שהתגלתה כל הפארסה בעניין. זוהי קליקה מנותקת מהמדינה, קליקה מתנשאת החיה לה בפלנטה אחרת, שאין לי מושג איך היא נקראת. אולי רחביה, אולי קיסריה ואולי סביון.

כמובן שגם העתירה לבג"צ (קליקה בפני עצמה) של ה"פורום המשפטי למען ארץ ישראל" נגד מתן הפרס - נדחתה (מעניין מה היה קורה אם העותרים היו ערבים או אנשי שמאל העותרים נגד יהודים אנשי ימין?).

בשנת 2008 נפצע קל כאשר מטען צינור התפוצץ בפתח ביתו בירושלים. אחר-כך התברר כי החשוד במעשה הוא יעקב טייטל (שהקשר שהיה בינו לבין השב"כ עוד לא התבהר...). שטרנהל וחבריו בשמאל ניצלו את הדבר בכדי להכפיש ולהשמיץ את הימין, החלו לאיים עלינו כהרגלם בקודש "על סכנה לדמוקרטיה, והתגברות הפשיזם". וכי מה חשבתם שיעשו?

בני מוריס, אבי-אבות הפברוק של ההיסטוריה. הוא מציין ב"מחקריו" עינויים, רציחות ואונס של חפים מפשע ושבויים, הוא טוען כי מדינת ישראל גרמה "לבריחתם של הערבים בגלל מבצעים צבאיים שערכה סמוך לכפרים שלהם". מוריס מאשים את הצבא בבעיית הפליטים הערבים, הוא טוען כי "הגליית הפלשתינים הייתה מטרתו העיקרית של היישוב היהודי". כמובן שלא יאשים את הצד הערבי, אשר פתח במלחמת השמד נגד ישראל. כידוע, היהודים תמיד אשמים! למרות כל הבדיות וההשמצות שלו, בשנים האחרונות מוריס "התפכח מעט", וזאת לאחר שאמר כי "לאחר שהפלשתינים סירבו לכל ההצעות של ברק, הסיכוי לשלום עימם בהווה ובעתיד נמוך, כיוון שהם מסרבים לקבל את קיומה של ישראל". יש לקוות כי בני מוריס ימשיך להתפכח, ובכך יצטרף לרשימה של "שמאלנים לשעבר" אשר "חזרו בתשובה", רשימה הכוללת אישים כיובל שטייניץ, יורם ארידור, אמנון לורד, רפי קישון ועוד. ימים יגידו לאיזה כיוון יזוז מוריס.

דברים "נאורים" המזכים בפרסים

ישנם עוד פרופסורים פוסט-ציונים ואנטי-ציונים בסגנון שציינתי, פרופסורים כלב גרינברג מאוניברסיטת בן-גוריון, שמחה פלפן, פרופסור גורדון מאוניברסיטת בן-גוריון, אני כבר לא מדבר על ישעיהו לייבוביץ שקרא לחיילי צה"ל "יודונאצים". המשותף לכולם הוא כי הם משמיצים את המדינה, קוראים לסרבנות ולא מותקפים על כך (בשונה מה"עליהום" על "קריאות הסרבנות" של הרבנים). בכל פאנל אנטי-ישראלי בעולם, תמצאו את ה"נאורים" שלנו, בכל עצרת הקוראת להחרים את ישראל, תמצאו את ה"צדיקים" שלנו, הם ישמיצו את המדינה, ישמיצו ויגדפו את צה"ל וקציניו, יכפישו את מנהיגי המדינה, יעשו הכל במסווה של "חופש אקדמי", והכל גם יעבור בשקט לסדר היום, כי הרי "הם משלנו" יגידו בתקשורת, "הם הרי לא אנשי ימין או מתנחלים" יזכירו לעצמם "אנשי האור".

לא מזמן שודר ב-BBC הערוץ האנטישמי העוין, עימות בין דורי גולד ואלן דרשוביץ מחד-גיסא לבין אברום בורג ונציג אמריקני אנטישמי מאידך-גיסא. הדיון נסב סביב הסוגייה - האם יש ליצור לינקג' בין הקפאת ההתנחלויות לפעולה נגד אירן. נשמע הקשר הזוי? ובכן, אין זה כך על-פי בורג, שטען כי "יש [שימו לב] ללחוץ על הממשלה הנבחרת בישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, אחרת - אין לשתף פעולה עם ישראל בסנקציות ובפעולות נגד אירן". כאילו שהבעיה האירנית היא בעיה פרטית של ישראל.

בפורום אחר ישב פרופסור ישראלי שאיני זוכר את שמו, אשר טען כי "יש לשלוח כוחות צבא של נאט"ו [לא להאמין] בכדי לרסן את משטר האפרטהייד והכיבוש הגזעני של ישראל". כן, אלה הם "מסבירינו הרהוטים" בעולם!

לא מזמן התבטאה בצורה דומה גם חתנית פרס נובל עדה יונת, שאמרה כי "צריך לשחרר את כל המחבלים מהכלא... ולטפל בסיבות ובייאוש שגרם להם לבצע את המעשים המיוחסים להם". כלומר, אומרת לנו עדה יונת כי הסיבות (ייאוש, עוני) הן הגורמות לערבים לבצע פיגועים. איזו נאיביות, ואולי תפקח פרופסור יונת את העיניים ותראה כי הסיבה היא אנחנו היהודים וקיומנו באזור! ואולי, על-פי יונת, עלינו פשוט להיעלם וכך נפתור את העניין, כך לערבים לא יהיו סיבות לבצע פיגועים. עדה יונת, כדאי שתדעי ותביני כי סייג לחוכמה שתיקה!

לפעמים אני תוהה האם ה"נאורים" באמת מאמינים במה שהם אומרים, או שמא אלה דברים הנדרשים והמצופים מהם להיאמר בכדי לזכות בפרס נובל, או שמא בפרס ישראל?

נאור-הנאורים - אהרן ברק

ועוד "נאור" שאני חייב לציין את שמו, נאור אשר "מתערבב" עם הפרופסורים "הנאורים" מהאקדמיה, נאור אשר מסב לנו נזק כה רב בעולם, עד כי יש לומר את "ברכת הגומל", על כך שאינו יושב כבר בראשות בית המשפט העליון (למרות שמחליפתו לא טובה יותר), וכוונתי היא למרן אהרן ברק.

לא מזמן, בכינוס בפני שגרירים זרים אמר מרן ברק: "בישראל עלול להתרחש פשיזם כמו בגרמניה הנאצית". עוד אמר כי "יש להגן על הדמוקרטיה באמצעות מסגרות חוקתיות", ולשם כך הביא את הדוגמה של היטלר, בבחינת בא לומר לנו כי אם היה בית משפט בתקופת ויימאר - עלייתו של היטלר לשלטון הייתה נמנעת. ואני בא וטוען בפני מרן ברק כי להפך - דווקא במידה שהיה בית משפט בתקופת הויימאר, היטלר היה מנצח! אתה יודע למה, ברק? כי לא ניתן היה להילחם בו! ובכל דבר ופעולה נגדו היו צריכים לפנות לבג"צ ול'בצל"ם' בכדי לקבל אישור (הפגזות והפצצות על דרזדן, היית מאשר?).

אותו הדין ביחס למלחמות ישראל. יחד איתכם - לא היינו מנצחים בכל המלחמות, שהרי מי יקבע מה טוב במלחמה ומה לא, אם לא בג"צ הקדוש? כן, ברק, עם אנשים כמוך וכמו חבריך, כג'ימי קרטר (חובב הציון), כפרופסורים הפסבדו-ליברלים והגולדסטונים למיניהם היו נותנים את הטון - לא היינו מנצחים את המלחמות הקודמות נגד הערבים. חד וחלק!!! קודם אמרת שאנחנו "רוצים לזרוק את הערבים לים", כעת אתה טוען כי "ייתכן כאן פשיזם כמו בגרמניה הנאצית". תעשה לנו טובה, ברק, ותתנדף לנו כבר מטווח הראייה! הגיע הזמן שנפסיק לשמוע את שטויותיך! אם היינו שומעים לך ולמאגנס, לשטרנהל ולדומיכם - כבר מזמן הערבים היו זורקים אותנו וגם אתכם לים! אתם מובילים את המדינה לאבדון. איזה מזל יש לנו, מרן ברק, שלא מינו אותך לצוות ההסברה של מדינת ישראל. האם עוד ימנו אותך בעתיד? לך תדע, במדינת חלם הרי הכל יכול להתממש.

כך קורה שהפרופסורים הניזונים מכספי ציבור, מכספי המדינה, במסווה של מחקר אקדמי, משתמשים בפועל באותם כספים כדי להגביר ולהעצים את ההכפשה על המדינה שמממנת ומעסיקה אותם. "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה", "אמור לי מי מסביריך בעולם, ואומר לך באיזו מדינה אתה חי". כן, למרבה הצער, את "הנאורים" שלנו שומעים יותר מדי בחו"ל, הם גורמים נזק לתדמיתה של ישראל בעולם, והם בינתיים, למרבה האבסורד, המסבירים "הכי טובים" שלנו.

ה"דפקט" שבגנים היהודיים הגיע עד לאקדמיה. לא, כוונתי אינה חלילה לזלזל בהישגי האקדמיה, אדרבה - מבחינת ההישגים המדעיים של מדינת ישראל בתחומים השונים, יש לאקדמיה במה להתגאות, וזה כולל את כל תחומי ההשכלה הגבוהה. אלא שאליה וקוץ בה, הדפקט, כאמור, נובע ונעוץ בדבר אחר. הדבר האחר הוא השנאה העצמית - אותה שנאה פתולוגית ומושרשת בגנים של חלק מהיהודים - חלק, לשמחתי - משום שהמחלה של שנאת ישראל, הנובעת משנאה עצמית, עדיין לא הצליחה להדביק למרבה המזל את החלק הבריא שבעם שלנו.

במאמר זה אתמקד בחולאים של האליטה האקדמית: אחשוף את השקר העומד מאחורי אותם "ליברלים ומרצים יפי-נפש", אחשוף את הדיקטטורה השוררת מאחורי האכסדרות האקדמיות, ארחיב בכל הנוגע לנזקים האדירים שיוצרת וגורמת האליטה האקדמית לשמה ולתדמיתה של מדינת ישראל בעולם, אמחיש כיצד כל זה פוגע בהסברה הישראלית. ולסיום, כמו במאמרי על "אסון הטבע של התקשורת", אציע רעיונות מעשיים לשר החינוך בכדי לתקן מצב מעוות זה.

כפי שכבר ציינתי קודם, התופעה של סתימת הפיות וההחרמות על "מתנגדי האקדמיה", על אישים כאורי מילשטיין וד"ר דוד בוקעי, היא רק קצה קצהו של העניין. בהמשך ליוזמה המבורכת של ארגון 'אם תרצו', אשר חשף את ה"קרן החדשה לישראל" (שרבים מהפרופסורים ה"נאורים" הם מתומכיה ושייכים לארגוניה), נחשף גם קשר השתיקה, או יותר נכון ההשתקה, שיש בקמפוסים ה"נאורים". סטודנטים הלומדים בקורסים של מדעי הרוח, פוחדים להביע דעות ימניות, שמא ציונם ייפגע. הם פוחדים להגיע לשיעורים במדי צה"ל (כי הרי על-פי ה"נאורים", צה"ל הוא צבא פשיסטי וקלגסי המתעמר בפלשתינים האומללים בשטחים ה"כבושים"). כל מי שרוצה לקבל ציון סביר ואינו מעוניין שלימודיו יופסקו, חייב לרקוד על-פי צלילי החליל של "אבירי החופש האקדמי", ממש כמו בימי מפא"י ומפ"ם, עם האינטריגות והפנקסים האדומים.

אם אתה פרופסור באוניברסיטה ורוצה לשמור על קשרים תקינים עם ה"נאורים"; אם ברצונך להיות מוזמן לכינוסים ולקוקטיילים, ואולי אף חשבת לזכות בפרס יוקרתי ביום מן הימים; ובכן, אם ברצונך בכל אלה ואם אתה לא רוצה להיות מנודה ומוחרם - עליך להתאים את עצמך ל"נאורים" בתפיסותיך ובעמדותיך, אחרת - יבולע לך! חופש אקדמי וליברלי כבר אמרתי?

למרות כל התופעות השליליות והדיקטטוריות שציינתי, אוסיף ואומר כי ל"נאורים" יש גיבוי למעשיהם, היות שכל חבריהם הם גם "נאורים" מבתי המשפט, מהתקשורת, מהעולם העסקי ומשירות המדינה - הם יודעים כי הם עצמם (הנאורים מהאקדמיה) לא ייפגעו! מי שייפגע יהיו דווקא ה"פשיסטים והקיצוניים מהימין המיליטריסטי והפרובוקטיבי"! עצוב, אך מה שנכון נכון.

לאליטה האקדמית יש הרבה כוח. למרבה הצער, את הכוח הזה היא מפנה נגד המדינה וכדי להזיק למדינה במקום להועיל לה. אינני נאיבי ואני יודע כי ייקח זמן רב על-מנת לטפל בתופעות הבזויות שניתחתי במאמר. אך יחד עם זאת, יש מקום לאופטימיות, ואם שר החינוך ימשיך ויתמיד ברפורמות שלו ולא יהסס, אם יוזמותיו יזכו לתמיכת ראש הממשלה והממשלה - או-אז אולי יש סיכוי כי דברים ישתנו לטובה, ואפילו במעט. כי כשם ש"צעד אחד לאדם בירח, הוא צעד גדול לאנושות", כך גם "צעד אחד ימינה באקדמיה, הוא צעד גדול למדינת ישראל".

מאגנס האנטי-ציוני

בברית המועצות היה נהוג כי כל מי שאינו מזוהה עם המשטר הקומוניסטי, לא ילמד ולא יהנה מהזכות להשכלה גבוהה. כלומר, יהודים יכלו ללמוד, אך הרבה פקולטות ותחומי עניין נחסמו ונסגרו בפניהם. האנלוגיה על המצב במדינת ישראל דומה - דתיים ואנשי ימין יכולים ללמוד, אך אם ירצה דתי או ימני ללמוד בפקולטה למדעי הרוח, יאלץ "להתאים את עצמו" לרוח ולאג'נדה השוררות בפקולטה, אחרת - "יבולע לו". כלומר, יתחשבנו איתו, הן בציונים והן בקריירה העתידית שלו (ברית המועצות זה כאן, כבר הזכרתי?).

ברשותכם, אחזור מעט אחורה - הנשיא הראשון של האוניברסיטה העברית אשר בירושלים היה יהודה לייב מאגנס. לא אגזים אם אומר כי מאגנס היה אנטי-ציוני אשר דגל במדינה דו-לאומית. אותו מאגנס גרס כי אין לעודד עלייה לארץ, וכי יש משקל זהה ליהדות התפוצות וליהודי הארץ. במסגרת פעילותו ב"ברית שלום" טען כי "אין על המדינה להיות מדינה יהודית, אלא ארץ משותפת בה יזכו כל תושביה לזכויות שוות". נשמע לכם הזוי?

ובכן, כנראה שהקמת הבית היהודי לעם היהודי הייתה לצנינים בעיני ד"ר מאגנס המכובד והמלומד, עד כדי כך שבשנת 1948, כשבועיים לפני הכרזת המדינה, נסע לארה"ב ונפגש עם מזכיר המדינה הגנרל מרשל. על-פי הפרוטוקולים אמר אז מאגנס למרשל, כי "היהודים מנסים להנחית מהלומות מהירות על הערבים, ועל ארה"ב להפעיל לחץ כבד על היהודים באמצעות הטלת סנקציות" (מזכיר לכם משהו או מישהו?), כי הרי ממילא "היישוב היהודי חי במידה רבה מתרומות מארה"ב, ועתה משמש הכסף רק למלחמה... האוכלת את הכל, ורק אם יעצרו האמריקנים את הכסף הנתרם לארץ ישראל - או אז תיעצר המלחמה היהודית בשל מחסור בדלק פיננסי".

כן, מסתבר כי הפוסט ציונות באקדמיה החלה עוד בימיו של הנשיא הראשון של האוניברסיטה, אותו נשיא אשר היה הדמות המרכזית באוניברסיטה וכה השפיע עליה. מסתבר שאותו מאגנס שלח מברקים למחלקת המדינה האמריקנית גם לאחר פלישת צבאות ערב, ולאחר שהיה ברור כי בכוונתן להשמיד את המדינה היהודית הקטנה. כלומר, לדידו של מאגנס, רצוי ועדיף היה כי המדינה היהודית תחוסל ובלבד שהיהודים יפסיקו להילחם נגד "הצדיקים הערבים".

אוניברסיטות על אדמות כבושות

בכוונה פתחתי עם יהודה מאגנס, נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית, היות שהוא מסמל את "העומד בראש המחנה", ואף כי עברו כבר יותר מ-60 שנה מאז, אותה הרוח של מאגנס היא למרבה הצער הרוח השוררת בקמפוסים ובמגדלי השן של האוניברסיטאות. אותם יפי-נפש "שכחו" כי האכסניה האקדמית שלהם שוכנת ונמצאת על "אדמה כבושה". אוניברסיטת תל אביב שברמת אביב נמצאת על אדמת הכפר הערבי "שייח' מוניס", והאוניברסיטה העברית אשר בהר הצופים נמצאת על אדמות "הכיבוש" של 1967.

במשך השנים הראשונות של המדינה היו האוניברסיטאות חלק מהאליטות של מפא"י ומפ"ם. כלומר, בכדי להתקדם בלימודים ואחר-כך בתפקידים הנגזרים מהלימודים, היה עליך "להתאים את עצמך" למיינסטרים של "השליטים האדומים" ממפא"י וממפ"ם. לאחר שנת 67' החריף מצב זה. קמו להן עוד אוניברסיטאות אשר גם בהן שלט הקו השמאלי. יתר על כן, הקו הפוליטי נהיה אף קיצוני יותר. קמו להן תנועות שונות מתוך האוניברסיטה, כגון "קמפוס" - תנועה יהודית-ערבית שמתוכה צמחו "חובבי ציון" כעזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, מוחמד ברכה ועיסאם מחול; תנועות כ"יש גבול", "מצפן" ו"שלום עכשיו" זכו לתמיכה גורפת ובלתי מוסתרת על-ידי המרצים והפרופסורים אשר באוניברסיטאות.

אקדמיות דתיות שנואות

יש לציין כי בשנת 1955 נוסדה אוניברסיטת בר-אילן, אשר הוקמה ברוח תנועת "המזרחי" והציונות הדתית. יש לציין גם, כי אנשי האוניברסיטה העברית וראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון התנגדו להקמתה (נחשו למה), וגם לאחר הקמתה (לאחר שבטקס הנחת אבן הפינה הוחרמה האוניברסיטה על-ידי ראשי המדינה) לא התלהבה המועצה להשכלה גבוהה מעובדת קיומה של האוניברסיטה, סירבה להכיר בתארים שלה ואיימה על ראשיה בתביעה פלילית אם "תעז" להעניק תארים לבוגריה (חופש הביטוי של מפא"י).

אומנם לאחר שנים הכירו "הקומיסרים האדומים" באוניברסיטת בר-אילן (אשר דווקא מאפשרת חופש ביטוי וחופש אקדמי יותר משאר האוניברסיטאות), אך ההכרה הייתה על-תנאי וגררה השמצות על "אופייה הדתי של האוניברסיטה" ועל "הפוליטיזציה שלה" - טיעון שהיה דמגוגי וחסר-שחר. וכי האוניברסיטות החילוניות לא פוליטיות?

השיא הגיע לאחר רצח רבין, אז הואשמה כל האוניברסיטה באחריות לרצח (כפי שהאשימו ה"ליברלים" את כל הימין). טענו אז כי ה"רוצח" בא מקירבה, והאשימו אותה כי היא "ימנית ומדברת נגד רבין". הדברים הגיעו עד כדי כך שהמרצה אורי מילשטיין סולק מהאוניברסיטה וזאת בגלל ששימו לב(!): "נהג לבקר את רבין בהרצאותיו". פשוט לא להאמין!!! לכך גם אתייחס בהמשך.

אותו הדין היה גם ביחס למכללה באריאל (כיום אוניברסיטה) שהוקמה בשנת 1982, ואשר הייתה תחת חסותה ופיקוחה האקדמי של אוניברסיטת בר-אילן. כאשר דובר על הפיכתה של המכללה לאוניברסיטה, הגישו אנשי "יש גבול" ו"שלום עכשיו" עתירה לבג"צ בכדי לפסול את הוועדה אשר דנה בשידרוגה של המכללה לאוניברסיטה. בקשתם לצו מניעה וכן עתירתם - נדחו.

למרות שבסופו של דבר אושר שלב החלפת השם מ"מכללה" ל"מרכז אוניברסיטאי", והכל עבר על-פי החוק - זה לא סיפק את ה"נאורים" במועצה להשכלה גבוהה. ה"נאורים" טענו כי יש צורך באישור המפקד הצבאי, וכן טענו כי אינם מכירים בתארים המוענקים לבוגרי המוסד (אם הייתה זו אוניברסיטה של חמאס, היו מכירים בה כהרף עין - במסגרת החופש האקדמי...). בנוסף, הגישו ה"נאורים" בקשה לרשם העמותות בכדי לבטל את האישור לשם החדש "מרכז אוניברסיטאי" (כמו בימי מפא"י העליזים) וזאת משום ש"יש היעדר אישור של מפקד כוחות צה"ל". למרות ששר החינוך מכיר בכך כי זה מוסד אקדמי ואוניברסיטאי; למרות שהמאמרים של אנשי הסגל נחתמים בכתבי עת אקדמיים תוך ציון שם המוסד כמרכז אוניברסיטאי; למרות ששלטי משרד התחבורה מציינים את שם המוסד כמרכז אוניברסיטאי; למרות כל זאת - המוסד מתוקצב כמכללה, וללא תמיכה בפעילות המחקרית המתקיימת בו.

המסקנה ברורה - למרות שהמדינה הכירה בתחילת השנה במוסד כמוסד בהליך מעבר לאוניברסיטה, ה"נאורים" וה"קומיסרים האדומים" ימשיכו להערים קשיים על המוסד החדש. אכן "אנשי אור וקידמה", המקבלים החלטות דמוקרטיות באצילות הראויה.

• הקדם תרופה למכה - טפל בבתי הספר. המחדלים באים כבר מבתי הספר. החינוך הפוסט-ציוני מתחיל לחלחל כבר בלימודים בחטיבות-הביניים.

• הגדל את שעות הלימוד בבתי הספר, בעיקר בנושאי ציונות. שים דגש על על הציונות ועל תכנים ציוניים ("עולי הגרדום"), ולא דגש על לימודי ה"נכבה". כמו-כן, הגבר את לימודי המסורת היהודית. שים דגש על לימודי היסטוריה של בנייה והתיישבות, ולא על "קידוש הסכמי אוסלו".

• טפל בעניין סתימת הפיות וההתנכלות הקיימת כלפי אנשי ימין באוניברסיטאות. אל תהסס לגרום להרחקתם של מרצים אנטי-ציונים, הגורמים נזק למדינה ולסטודנטים, ומאידך-גיסא עזור למרצים ציונים "ופרו-ישראלים" להשתלב במערכת.

• דאג לכך שהנוער בבתי הספר ואחר-כך הסטודנטים באוניברסיטות, יפיקו את המיטב מהשיעורים, זאת בכדי שלא ייצאו לנו אזרחים חסרי ידע בסיסי ונטולי השכלה לאומית מינימלית - תופעה הנראית הרבה לאחרונה.

• החשוב מכל - אל תהסס להתעמת עם ה"נאורים" אשר במשרדך (משרד החינוך). זכור כי אתה הוא זה המייצג ממשלה נבחרת, לא הם!