מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יוסי שוסטק, מתריע מפני השלכות השליליות שיוצר התיקון להצעת חוק הגנת הצרכן, לפיה הצרכן יוכל להחזיר מוצרים תוך שבעה ימים.
לדבריו, התיקון המוצע לחוק הגנת הצרכן, לפיו הצרכן שרכש מוצר יהיה ראשי להשיבו תוך שבעה ימים, מיום שנמסר לידו ולקבל את התמורה ששולמה לו במזומן, אינו מביא בחשבון היבטים עסקיים שליליים.
הביעה העיקרית הכרוכה בהצעה היא בכך שהתיקון לחוק קובע החזר מלוא התמורה במזומן. הצרכן ששילם על טובין באשראי יקבל החזר לתמורה במזומן, והאשראי שלו ימומן על-ידי בתי העסק.
התיקון לחוק לא חל על מוצרים בהזמנה מיוחדת של הצרכן, ועל מכירת מזון, טובין מתכלים או טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול שאריזתם המקורית נפתחה.
שוסטק הוסיף, כי בהצעה נאמר שהצרכן יקבל את מלוא התמורה ששולמה לו, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין, וכך פתיחת האריזה לא תחשב כהרעה במצב הטובין. מוצר שלא יחזור לבית העסק באריזתו המקורית השלכות קשות הן ברמת המנגנון שעל העסק להקים כדי לבחון האם חלה הרעה במצב המוצר, והן מבחינת יכולתו של העסק לשוב ולמכור אותו המוצר מחדש. סביר להניח שאף צרכן לא יהיה מוכן לקנות מוצר שאינו באריזתו המקורית או שנראה כי נעשה בו שימוש, אמר שוסטק.
כמו כן, הדגיש שוסטק, כי התיקון לחוק מתייחס לעסקה חוזית רגילה שבוצעה תוך שיקול דעת של הצרכן. קבלת התיקון תאפשר לצרכן לחזור בו מהסכמתו ולא לקיים את החוזה. מצב היוצר משפטית חוסר איזון בין המוכר לקונה.
בנוסף, אין מבהירה הצעת החוק מי ישא בהוצאות ההובלה של מוצרים בני קיימא כגון מקררים ומכונות כביסה המחוזרים אל החנות וממנה. דבר היוצר פתח לעימותים מיותרים בין המכורים לקונים.
