יו"ר קצא"א, ארז כלפון, מתריע כי אם ההגבלות על פעילות קצא״א לא יוסרו - יהיה בלתי אפשרי להכניס דלק למדינת ישראל בשעת חירום והביטחון האנרגטי יפגע. לדבריו, המשך הפגיעה בפעילות קצא"א תוביל למשבר אנרגיה חמור ומסוכן בישראל ופגיעה אנושה בביטחון האנרגטי.
כלפון השתתף (יום ב', 13.3.23) בוועידה הלאומית לאנרגיה 2023, של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, בפאנל "האנרגיה כקטר להובלת תחבורה, תשתיות ומקורות אנרגיה עתידיים" והתייחס לחשיבות של שמירה על ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל ולסכנות הטמונות בפגיעה בכשירות המתקן.
"קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה, לתפקודו הרציף ולביטחונה האנרגטי. פגיעה בפעילות קצא"א תוביל למשבר אנרגיה חמור ומסוכן בישראל ופגיעה אנושה בביטחון האנרגטי", טען והוסיף כי מתקן קצא"א באילת הינו נכס אסטרטגי-ביטחוני שמאפשר אספקת מקורות אנרגיה רציפה בשגרה וביתר שאת בחירום.
"כל פגיעה בכשירות המתקן תביא לפגיעה בביטחון האנרגטי. במשך שנים קצא"א רוקמת ובונה מערכת יחסים אישית, עסקית ומקצועית עם חברות בינלאומיות, ואם תיפגע פעילות קצא"א בשל ההגבלות עליה ושינוי המדיניות הרי שמערכת היחסים עם לקוחותיה הבינלאומיים תיפגע אף היא. פגיעה כזו בהכרח תוביל לכך שבשעת חירום יהיה קשה מאוד להביא דלק למדינת ישראל, חברות בינלאומיות לא יראו בקצא"א כיעד אטרקטיבי לאחסון דלקים", אמר.
על-מנת להדגיש את האבסורד הקיים לטענתו, הציג כלפון שקף המציג נתונים על-אודות נמל עקבה, השוכן כ-4 ק"מ בלבד ממפרץ אילת. על-פי השקף בנמל עקבה עוגנות כ-2,000 אוניות מדי שנה וכ-220 מכליות עמוסות בדלק וכימיקלים. "כל מה שקורה שם בנמל עקבה יכול בקלות להגיע אלינו למפרץ אילת. אבל לעומת עקבה, פה אצלנו במפרץ אילת, לקצא"א יש אמצעי בטיחות, הגנה ומניעה מהטובים בעולם. החל מחוסם ימי 360 מעלות, שמקיף אוניה בעת עגינתה, מערך טיפול באירועי חירום עצמאי וזמין 24/7, מערך טיפול באירועים ימיים ואמצעי ניטור מהמתקדמים בעולם. אנחנו לא חוסכים באמצעים ומשאבים ומשדרגים כל הזמן את יכולות הבטיחות שלנו וכן משקיעים את מירב המאמצים והאמצעים באמצעי מניעה להתרחשות אירוע. רק לסבר את האוזן, חלק ניכר מיכולות מדינת ישראל בנושא זיהום ים - נמצאות בידי קצא"א, במחסניה ובכלי השיט שלה - בשגרה ובחירום", אמר.
