בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ברון. קרע ופילוג חסרי תקדים [צילום: לע"מ]
|
|
|
פסק דין עילת הסבירות - הציטוטים המרכזיים
|
|
|
|
ברון: שינוי משטרי יסודי ומכת גרזן למשטר הדמוקרטי
|
הסמכות המכוננת שבידי הכנסת איננה מוחלטת ● מטרת התיקון היא שינוי כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית, כבילת ידיה של הרשות השופטת והסרת כבלי הביקורת השיפוטית מעל הרשות המבצעת
|
פתיחה בימים אלה, בחלוף 75 שנה מאז אותו רגע היסטורי של הכרזת העצמאות, מרחפות מעל מדינת ישראל סכנות קיומיות, מחוץ ומבית. בעוד שורות אלה נכתבות, ומאז הטבח הנוראי ומעשי הזוועות של יום 7 באוקטובר, מדינת ישראל נתונה במלחמה עקובה מדם נגד אויב ברברי שקם עלינו לכלותנו. על סכנות אלה שמחוץ נגבר ביד חזקה ובזרוע נטויה. הדמוקרטיה הישראלית נתונה בימים אלה בסכנה מבית, והיא מגולמת בתיקון לחוק יסוד השפיטה - שנועד להביא לשינוי משטרי יסודי במדינת ישראל. תכליתו של התיקון היא להפר את שיווי המשקל הנוהג בין שלוש רשויות השלטון במדינה, תוך החלשת כוחה של הרשות השופטת ביחס לרשות המבצעת. התיקון מסיר מעל הממשלה ושריה את כבלי הביקורת השיפוטית בעילת הסבירות, ובכך מבקש להקנות לרשות המבצעת שררה חסרת איזונים ובלמים אפקטיביים. הפקעתה של עילת הסבירות מידיו של בית המשפט מאפשרת במקרים רבים שימוש כמעט בלתי מוגבל בכוח שלטוני, ובכך התיקון לחוק היסוד פוגע באורח אנוש בעקרון הפרדת הרשויות, בשלטון החוק ובאופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. הפגיעה מתעצמת עד מאוד לנוכח המבנה הפרלמנטרי הישראלי - שבו הממשלה מתפקדת למעשה כ"רשות על" מבצעת ומחוקקת גם יחד. במצב דברים זה, לבית המשפט העליון נתונה לא רק הסמכות אלא גם החובה לקבוע כי התיקון לחוק היסוד נעשה תוך חריגה מהסמכות המכוננת - ועל כן דינו בטלות. פסילת חוקי יסוד הסמכות המכוננת הנתונה בידי הכנסת אינה בלתי מוגבלת, והכנסת אינה מוסמכת לשלול במסגרת חקיקת יסוד (או תיקונה) את מאפייניה הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הלכה זו נקבעה בפסק הדין שניתן בבית משפט זה בהרכב מורחב... באותם מקרים נדירים שבהם הכנסת חורגת מגבולות הסמכות המכוננת הנתונה לה - בית משפט זה מוסמך לקבוע, כי הנורמה החוקתית בטלה. בית המשפט העליון הוא הגורם המתאים ביותר לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד. כך בהינתן "הנתונים החוקתיים" שביסוד תורת הרשות המכוננת; כך בהינתן מהות תפקידה של ערכאה זו במסגרת הפרדת הרשויות; וכך בהתאם לסמכות הרחבה שהוקנתה לבית משפט זה ליתן כל סעד למען הצדק ובכלל זאת צווים לרשויות המדינה. סמכות זו אף עוגנה בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה ובכך זכתה למעמד נורמטיבי עליון. ביטול עילת הסבירות תוכו של התיקון כְּבָרו. לשונו הברורה והחד-משמעית מעידה באופן שאינו משתמע לשני פנים על תכליתו: שינוי כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית, כבילת ידיה של הרשות השופטת והסרת כבלי הביקורת השיפוטית מעל הרשות המבצעת. האמצעי: הושטת ידו הארוכה של השלטון אל ארגז הכלים השיפוטי ונטילתו של אחד המכשירים השימושיים והמשמעותיים לקיום ביקורת שיפוטית, הוא עילת הסבירות. הדרך: קביעת איסור גורף ומוחלט, החל על כל ערכאה שיפוטית, לדון ולהושיט כל סעד במקרה של הפרת חובת הסבירות החלה על הממשלה, שריה והעומד בראשה. התוצאה: הענקת חסינות מוחלטת מהפרה של חובת הסבירות, ביחס לכל החלטה שמתקבלת על-ידי הממשלה, ובכלל זה החלטות בעניין מינויים ואף החלטה להימנע מהפעלת סמכות. חקיקתו של התיקון לחוק היסוד רחוקה ממאפיינים אלה כרחוק מזרח ממערב. לא רק שהתיקון לחוק היסוד לא זכה להסכמה רחבה בכנסת, אלא שחקיקתו זרעה קרע ופילוג חסרי תקדים בחברה הישראלית. הוא עבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב קואליציוני דחוק של 64 חברי כנסת, כאשר נציגי האופוזיציה נעדרו כולם מההצבעה כאקט של מחאה. מבחינת לוחות הזמנים וסדר הדיונים, חקיקתו של התיקון נעשתה בחיפזון, שלא לומר בחטף, באופן שאינו מתיישב עם הפעלה הולמת של הסמכות המכוננת. ספק אם השיח בוועדת החוקה הגיע לכדי מיצוי ואם נעשתה עבודת הכנה מקצועית ראויה, לא כל שכן בשים לב להשלכות הרוחב מרחיקות הלכת של התיקון. אין לפרשנות המקיימת כל נקודת אחיזה ארכימדית בלשון התיקון לחוק היסוד, והיא אף עומדת בסתירה מוחלטת לתכלית הסובייקטיבית שלו כפי שזו נלמדת מן המהלכים שקדמו לחקיקתו. לצד הפרשנות המקיימת לתיקון לחוק היסוד, הכנסת מציעה כי בתי המשפט יעשו שימוש רחב בעילות הביקורת האחרות מן המשפט המינהלי - ובכך לטענתה יצומצם עד מאוד הנזק הגלום בביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה. משמצאתי כי אין יסוד לפרשנות המקיימת לתיקון, ממילא תוכנית פעולה זו אין לה תקנה. זאת ועוד. מדובר ב"תוכנית מעקפים" - שכל מטרתה להימנע מלהכריז על התיקון לחוק היסוד כבטל, אף במחיר ריקונו מתוכן. משיבי הממשלה, כמו גם יו"ר ועדת החוקה, מתנגדים כולם לתוכנית המוצעת על-ידי הכנסת - בהיותה חוטאת באופן מובהק לתכליתו הברורה של התיקון. בנקודה זו, ובה בלבד, אני תמימת דעים עימם. מכל מקום אין זה מדרכו של בית המשפט לעקוף דבר חקיקה, אלא לאכוף אותו... ועוד ייאמר כי ספק רב אם יש ביכולתן של עילות ביקורת מינהליות אחרות לכסות על היעדרה של עילת הסבירות מארסנל הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה. התיקון לחוק היסוד לא רק שאינו מחזק את המשטר הדמוקרטי בישראל - אלא שהוא מנחית עליו מכת גרזן... שיטת המשטר הדמוקרטית מכירה אפוא במגבלות הכוח האנושי, ומכאן מרכזיותה וחשיבותה של הביקורת השיפוטית במערך האיזונים והבלמים של שלוש הרשויות. ואולם התיקון לחוק היסוד פועל בכיוון ההפוך: הוא מבקש להחליש את כוחה של הרשות השופטת, להקהות מעוקצה של הביקורת השיפוטית ולהסיר את הרסן מעל הממשלה. זה אינו מעשה דמוקרטי - אלא אנטי דמוקרטי בעליל. ויודגש: התיקון לחוק היסוד הוא מעשה חקיקה גורף וקיצוני במיוחד. כפי שנוסח, התיקון מתמקד בשלילת כוחו של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על הממשלה מכוח עילת הסבירות - זאת מבלי להבטיח ולעגן בדרכים חלופיות את חובתה של הממשלה ושריה לפעול בסבירות. בנסיבות אלה עלולה הממשלה ועלולים השרים לראות עצמם משוחררים מהחובה הרובצת עליהם בנדון - שאז ביטול עילת הסבירות יוריד עימו ביגון שאולה אף את חובת הסבירות עצמה. כידוע, "באין דיין ייעלם אף הדין עימו" התיקון לא רק אוסר על בית המשפט ליתן סעד, אלא שנאסר עליו עצם הדיון בשאלת סבירותה של החלטת ממשלה - קרי: המחוקק לא רק סוגר את הדלת על הביקורת השיפוטית, אלא גם נועל אותה בסורג ובריח. וכפי שהוברר לעיל, התיקון לחוק היסוד חל על עילת הסבירות על כל פניה - לא רק סבירות איזונית אלא אף סבירות מסורתית, והמשמעות היא שלא ניתן לקיים ביקורת שיפוטית אף על החלטות מופרכות או בלתי מתקבלות על הדעת שיצאו מלפני הממשלה.
|
תאריך:
|
01/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
02/01/2024
|
|
איתמר לוין
|
+יומן מלחמה, היום ה-87
|
10:57 02/01/24 | דן מרגלית | לרשימה המלאה |
איך דיסטל יכולה להמשיך להעריץ את ביבי שעה שהוא האיש אשר מינה והפקיד את מפתחות הביצוע בידי האנשים שהיא כה מתעבת? האם באמת אינה מבינה שביבי הוא החור בגדר ולא העכבר?
|
|
|
|
דיסטל-אטריביאן. לא מבינה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
+החשובה ביותר היא הקביעה שיש לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד
|
09:51 02/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
12 שופטים הוציאו לכנסת כרטיס צהוב תמידי: בית המשפט יבטל חקיקת יסוד שתפגע בליבת המדינה היהודית והדמוקרטית ▪ הביטול הגורף של עילת הסבירות הוא שהכריע נגדה; כמה מהשופטים מציעים במפורש מתווים חלופיים ▪ לא צפויה התנגשות מיידית בין הקואליציה לבית המשפט, וניתן לקוות שהדרג הפוליטי למד את הלקח מן הקרע בעם
|
|
|
|
פסיקה מחייבת לעשרות שנים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+המכון לדמוקרטיה: ישראל חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה
|
21:18 01/01/24 | עידן יוסף |
המכון הישראלי לדמוקרטיה: "פסק הדין חשוב ותקדימי ועוד יילמד וייחקר. במיוחד בשעות אלו, בהן מיטב בנינו ובנותינו נלחמים בהגנה על המדינה, חשוב שיידעו שהדמוקרטיה הישראלית איתנה ולא ניתנת לערעור. "רוב גדול של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע הערב כי בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד, כאשר אלה פוגעים פגיעה אנושה במאפיינים הבסיסיים של המדינה היהודית והדמוקרטית. הוויכוח בין דעת הרוב לדעת המיעוט מצטמצם לשאלה האם התיקון הנקודתי בחוק יסוד: השפיטה חוצה סף זה. "הפסיקה, שבאה ברקע האירועים הקשים של השנה החולפת והחודשים האחרונים, היא הוכחה נוספת לתומכי החקיקה ולמתנגדיה, לאלו המסכימים עם פסיקת בית המשפט ולאלו החולקים עליה, שמדינת ישראל, המשוסעת והמאוימת, חייבת הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה. כזו שתעגן את סמכות הכנסת לחוקק חוקים מחד-גיסא ואת סמכות בית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית מאידך-גיסא. הגיעה העת להתקדם ולהשלים את המהלך החוקתי - זהו לא צורך ערטילאי אלא צו קיומי".
|
|
|
|
+סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין
|
20:43 01/01/24 | עידן יוסף |
השופט סולברג דחק בעמיתיו לעכב את פרסום פסק הדין הרגיש והנפיץ לנוכח המלחמה הקשה בעזה. העוזר והמתמחה של סולברג נלחמים מאז שמחת תורה במחבלי החמאס. הוא ניסה לשכנע את חבריו שפרסום פסק הדין בעת הזו איננו ראוי. עמדתו נדחתה והוא אולץ לבטל דיונים בתיקים אחרים כדי שפסק הדין יינתן עוד היום (כאן חדשות)
|
|
|
|
+לפיד: אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא
|
19:46 01/01/24 | עידן יוסף |
יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד: "החלטת בג"צ חותמת שנה קשה של מריבה שקרעה אותנו מבפנים והובילה לאסון הנורא בתולדותינו. מקור כוחה של מדינת ישראל, הבסיס לעוצמה הישראלית, היא העובדה שאנחנו מדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית, שומרת חוק. בית המשפט העליון מילא היום נאמנה את תפקידו בשמירה על אזרחי ישראל. אנחנו נותנים לבית המשפט העליון גיבוי מלא. אם ממשלת ישראל שוב תתחיל את המריבה על בית המשפט העליון אז הם לא למדו כלום. לא למדו כלום בשבעה באוקטובר, לא למדו כלום מ-87 יום של מלחמה על הבית".
|
|
|
|
+שס: כרסום תחת עקרון הפרדת הרשויות, פגיעה במעמד הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט
|
19:40 01/01/24 | עידן יוסף |
מפלגת שס: פסיקת בג״ץ התקדימית הפוסלת לראשונה חוק יסוד של הכנסת, על חודו של קול, היא אירוע מצער וקשה, הממשיך לכרסם תחת עקרון הפרדת הרשויות, פוגע במעמדה של הכנסת ובאמון הציבור במערכת המשפט. "פסיקה כזו בעיצומה של מלחמה קשה, כאשר הלכידות והאחדות בעם חיונית יותר מאי פעם, מחלישה את המאמץ המלחמתי ומשיבה את הקרע בעם שחווינו לפני ה-7 באוקטובר. שס מצרה על כך, שהיוזמה של יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את פרסום פסק הדין במספר חודשים לא התקבלה ובית המשפט נחפז לפרסם את ההחלטה. למרות זאת, שס קוראת לכלל הציבור לשמור על האחדות בפרט בעת שחיילינו מחרפים את נפשם בשדה הקרב".
|
|
|
|
+זוהר: חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים
|
19:20 01/01/24 | עידן יוסף |
השר מיקי זוהר: "צר לי כי בזמן שחיילנו הגיבורים מחרפים את נפשם יחד בחזית להגנת המולדת ועם ישראל כולו מתאחד בעורף - שבה ומאיימת עלינו שוב רוח הפילוג ומאיימת להחזיר אותנו אחורה אל הימים שלפני השבעה באוקטובר. מוטב היה אם פסק הדין הזה היה מתפרסם אחרי הימים הקשים האלו ולו כדי למנוע את שובו של השיח המפלג את העם. "אני יודע שרבים מחבריי במחנה הלאומי כואבים את פסק הדין ומרגישים בערב הזה פגיעה בבחירתם הדמוקרטית, אך חובה עלינו בעת הזאת לנשוך שפתיים, לנהוג באחריות ולשמור על אחדות העם. זו חובתנו כלפי הנופלים ואנו מצווים לעשות זאת למען העתיד שלנו".
|
|
|
|
+לוין: פסק דין שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית
|
19:14 01/01/24 | עידן יוסף |
שר המשפטים יריב לוין: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית. השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות. "פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות".
|
|
|
|
+בן-גביר: שופטי בג"ץ החליטו להחליש את רוח הלוחמים ולפגוע בהם
|
19:12 01/01/24 | עידן יוסף |
השר איתמר בן-גביר: "בזמן שמדי יום לוחמינו מוסרים נפשם למען עם ישראל בעזה, החליטו שופטי בג"ץ להחליש את רוחם ולפגוע בהם בראש ובראשונה. פסק הדין של בג"ץ הוא אינו חוקי, וכולל ביטול חוק יסוד באופן תקדימי, בהיעדר מקור לסמכות חוקית, תוך ניגוד עניינים של השופטים. מדובר באירוע מסוכן, אנטי דמוקרטי - ובשעה זו, מעל הכל, בפסק דין שפוגע במאמץ המלחמתי של ישראל מול אויביה".
|
|
|
|
+מילביצקי: לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות
|
18:02 01/01/24 | עידן יוסף |
ח"כ חנוך מילביצקי בראיון לכאן רשת ב׳: "לא נכון לעסוק בחקיקה המשפטית בשנתיים-שלוש הקרובות. אני הייתי מהתומכים בה - אבל 7 באוקטובר שינה את המיקוד. לא צריך להתעסק במה שכמעט הוביל את כולנו שאולה. הרוב בליכוד מבינים שצריך להתעורר".
|
|
|
|
+בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ברוב של שמונה נגד שבעה
|
17:47 01/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
12 שופטים קבעו עקרונית: בג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד ▪ שמונת שופטי הרוב: פגיעה חסרת תקדים בעקרונות יסוד דמוקרטיים - הפרדת הרשויות ושלטון החוק ▪ שלושה שופטים הציעו פרשנות שתצמצם את היקפו של ביטול עילת הסבירות ▪ שופטי המיעוט: אין לבג"ץ סמכות לבטל חוקי יסוד, וגם אם הייתה - לא זה המקום להפעיל אותה
|
|
|
|
הדיון בביטול עילת הסבירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
+מידור וסודיות בעליון לקראת פרסום פסק דין עילת הסבירות
|
16:36 01/01/24 | עידן יוסף |
ברקע החשד ההדדי בהדלפות מבית המשפט העליון, הטיוטות עוברות במעטפות סגורות לידי שופט בלבד. העוזרים המשפטיים והמתמחים מודרו ונערך רישום מדויק מי מסר למי. אחד השופטים ביטל דיון בתיק אחר כדי להספיק לעמוד בשעת היעד שהונחתה עליו (כאן חדשות).
|
|
|
|
ברון: שינוי משטרי יסודי ומכת גרזן למשטר הדמוקרטי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
,במ
|
2/01/24 07:23
|
|
|
|
|
דרור אידר
יום השואה השנה מעורב עם מאורעות ה-7 באוקטובר הלקח הראשון שתמיד שיננו היה "לא עוד שואה" חשוב בימים אלה להזכיר את הלקח הנוסף: "לא עוד גלות"
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 264/65, יוסף שיוביץ ויוסף ראש נגד היועץ המשפטי לממשלה. השופטים שמעון אגרנט, יואל זוסמן ואלפרד ויתקון. 29 באוקטובר 1965
|
|
|
יוסי אחימאיר
אמנת החמאס מצטטת את מוחמד: "לא תגיע עת הגאולה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם המוסלמים, עד אשר יסתתר היהודי מאחורי האבנים והעצים, ויאמרו האבנים והעצים: הוי מוסלמי! הוי ע...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|