שוב חוזר הניגון

לפני קצת למעלה מ-5 שנים ביטל בג"ץ את תיקון 21 לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב) שעסק בגיוס חרדים. בג"ץ נתן אז ארכה של שנה אחת לממשלה לצורך חקיקת הסדר חדש. מאז חלפו, כאמור, למעלה מ-5 שנים ולא זזה רברס.

חדשים לבקרים מאריך בית המשפט את התראת הבטלות לחוק, שופטים יוצאים לגמלאות, ואחרים באים תחתם, אפילו ממשלת יאיר לפיד, העותרת באותה עתירה (יחד עם עותרות אחרות) העלתה חרס במאמציה לחוקק את חוק הגיוס. נוצר פה מצב מצחיק שמפלגת ראש הממשלה, עותרת נגד הממשלה והעומד בראשה, ממש כמו אדם הסוטר לעצמו מול המראה, ואז מגיש לעצמו גם את הלחי השנייה.

בפסק דין בג"ץ ציטטה הנשיאה דהיום אסתר חיות את דברי השופט (ולימים הנשיא) אשר גרוניס בבג"ץ רסלר: "זו אשליה לצפות שהחלטות שיפוטיות יביאו לגיוס חרדים לצה"ל ולכניסתם לשוק העבודה, היכולת של בית המשפט להשפיע במקרים כגון אלה היא מועטה". חיות הסבירה שאפילו אם אין בכוחו של בית המשפט להביא לגיוס החרדים או לכדי ביצוע שינוי חברתי משמעותי, בית המשפט יכול וחייב לתרום את חלקו לשינוי כזה ועל כן, בית המשפט אינו יכול לעמוד מנגד ולמשוך ידו מכל ניסיון להשפיע על תהליכים חברתיים הקשורים לעקרונות יסוד.

הציטוט של דברי גרוניס, והאישור המסויג של חיות מציגים מצב אשר לכל הגרוע לא יפתור את הבעיה (בשל מגבלות הכוח של בית המשפט), אך לא צוטט מדברי גרוניס ולא נותח על-ידי חיות הנזק האפשרי העצום מחדירה של בית המשפט לנושאים אלה. שיקול דעת של בית המשפט, כמו שיקול דעת של כל גוף מנהלי, אמור לקחת בחשבון את כל השיקולים (שיקולי רווח ושיקולי הפסד) ואת ההסתברויות להתקיימותם, אך שיקולי ההפסד לא נלקחו כלל בחשבון. ומה אנו מפסידים כאשר בית משפט חודר לתחומים לא לו, בייחוד כאשר מידת השפעתו בתחומים אלה היא מוטלת מראש בספק גדול:

1) בית המשפט יורד נמוך מידי לזירת ההתגוששות הפוליטית ולכן הוא מאבד את אמון הציבור.

2) בית המשפט נאלץ לדחות את ביצוע פסקי דינו על פני שנים כמו מסטיק, כאילו מילתו איננה מילה, ממש כמו אחרון הפוליטיקאים.

3) בית המשפט מסיע (סימבולית) באוטובוסים את מתנגדי פסיקתו לקלפיות.

4) בית המשפט מעניק עוד ועוד כוח פוליטי למתנגדי מדיניותו ומחליש את תומכי מדיניותו.

5) בית המשפט מעודד בהפוכה שינויי חקיקה אשר יקשרו יותר ויותר את ידיו.

בואו ניזכר כי ערב כינוס הכנסת ה-21 הסכימו החרדים על מתווה אטיאס, שהיה העתק המתווה ליברמן עם הבדל אחד, הסמכות להחליט על שינויים במכסות הוקנתה לממשלה במקום לכנסת כפי שנקבע במתווה ליברמן. ליברמן התנגד למתווה אטיאס, לפיד התנגד, ויצאנו לסבב בחירות נוסף, ובפועל לסבבי בחירות נוספים, והתוצאה?

• עוד מיליארדים בפח.

• עוד שנים של שיתוק פוליטי חלקי במדינה.

• כעת, קיימת אפשרות שהמפלגות החרדיות תחזורנה בהן מהסכמתן למתווה אטיאס, הממשלה תעביר בכנסת חוק גיוס הרבה יותר דרדלה ממתווה אטיאס - ואם בית המשפט יפסול אותו, פסיקתו תבוטל באמצעות פסקת התגברות.